בפעם הראשונה שסוזן בנט פנתה לסירי, העוזרת הווירטואלית של אפל, היא הייתה על סף התקף לב. זה קרה אי שם בשנת 2011. דקה קודם לכן היא קיבלה מייל מקולגה שכתב לה: "הורדתי את אפליקציית האייפון החדשה ונדמה לי שזיהיתי את הקול שלך". בנט הייתה חייבת לשמוע, במו אוזניה, את מה שהצטייר בעיניה כמו הזיה. "שאלתי את סירי 'מי את?' וחיכיתי שהיא תענה 'אני סוזן בנט', אבל היא ענתה 'אני סירי'. התרגזתי. בבת אחת נפל לי האסימון", היא מספרת. "הבנתי שאפל עבדו עליי וגנבו לי את הקול. אחרי רבע שעה, כששוב פניתי לסירי, שאלתי אותה 'מה שלומך?' והיא ענתה 'מעולה'. בשלב הזה כבר לא היה לי ספק שזאת אני. אם אני לא אזהה את הקול שלי, אז מי יזהה?"
שקלת לתבוע את אפל?
"כמובן. פניתי לשמונה עורכי דין מהשורה הראשונה וכולם יעצו לי לרדת מהעץ. חלק ניסו להפחיד אותי, טענו שאין לי סיכוי לנצח חברה גדולה וכוחנית כמו אפל. אחרים, שבדקו את המסמכים והחוזים, טענו שאין בסיס לתביעה מפני שלא היה שום משא ומתן בין אפל לביני ואין בינינו יחסי עובד־מעביד".
אז איך אפל השיגו את הקול שלך?
"אפל קנתה את חתימת הקול שלי מבנק הקול 'ניואנס' שנתן לי תשלום סמלי על ההקלטה למאגר. מיליוני אנשים ברחבי העולם התחילו לשוחח איתי על בסיס יומיומי ומאפל לא קיבלתי כלום, אפילו לא סנט אחד".
מה הרגשת?
"שעבדו עליי. שרימו אותי. למה זה נעשה מאחורי הגב שלי? למה אף נציג מאפל לא טרח ליידע אותי? ההצלחה של סירי הייתה מיידית, מיליוני אנשים התרגלו לפנות אליה בבוקר, ברגע שהם מתעוררים, בשאלות כמו איזה יום היום ומה מזג האוויר. לא יכולתי ליהנות מההצלחה שלה מפני שחששתי שהיא תשרוף אותי. אנונימיות היא מרכיב חשוב בעבודה של קריין ושחקן קול, אתה אף פעם לא רוצה להיות קשור מדי לקול או לדמות ספציפית. חששתי שהציבור הרחב יקטלג את חתימת הקול שלי כטייפ קאסט מסוים וכתוצאה מכך כבר לא יציעו לי עבודות חדשות. לא רציתי שהקריירה שלי כקריינית תיגמר. אהבתי אותה. אני עדיין אוהבת אותה. עובדה שבגילי, ביולי אהיה בת 73, אני ממשיכה לעבוד".
עד שפגשתי כריש
אבל לסיפור הזה יש הפי אנד. היום כששואלים את סירי מיהו הקול המקורי שלה, היא משיבה: "סוזן בנט". גם בנט עצמה השלימה עם תחושת העוול שאיתה הסתובבה במשך תקופה ארוכה. היא החליטה לנצל את הטייטל "הקול האורגינלי של סירי" ולעשות ממנו קריירה. 11 שנה אחרי, בנט היא כבר לא הקול המוביל של סירי, יש עשרות אופציות קוליות מגוונות, אבל התואר "סירי המקורית" הוא שלה לנצח.
אין היום כמעט בן אדם בעולם שלא שמע על סירי. אבל לטובת המאותגרים טכנולוגית מבינינו ואלו שמעולם לא החזיקו אייפון, הנה תקציר קצר: סירי מעוצבת כעוזרת אישית וירטואלית. היא יודעת לענות על שאלות כמו מה התאריך היום, לחייג לאנשי קשר, לתפעל תזכורות, להקריא הודעות, ואפילו להזמין מקומות במסעדה. ניתן גם להכתיב דרכה טקסט. היא נולדה כחלק מפרויקט מחקרי של מרכז הבינה המלאכותית הבינלאומי SRI, שהושקעו בו כ־18 שנות מחקר, ושוחררה כאפליקציה עצמאית עבור אייפון בפברואר 2010. חודשיים לאחר מכן רכשה אותה אפל, אז בהנהגת סטיב ג'ובס, ושילבה אותה לראשונה באייפון 4S.
יחסי האהבה־שנאה בין סירי לבנט החלו ביולי 2005. היא קיבלה עבודה גדולה שנראתה לה קצת יוצאת דופן, "אבל לא שאלתי יותר מדי שאלות", היא נזכרת. "שלחו לי המון דפים עם מילים חסרות פשר ומשפטים חסרי קשר והתבקשתי להקליט אותם בקול מונוטוני ולהכניס בהם כל מיני שיבושים שידגישו את ההברות והעיצורים. באותה תקופה, גם מכשירי אייפון וגם בינה מלאכותית היו בגדר מדע בדיוני. חשבתי שהפרויקט הזה מיועד לג'י־פי־אס. הסתגרתי באולפן ההקלטות והתחלתי לעבוד. בחודש הראשון הקלטתי חמישה ימים בשבוע, ארבע שעות בכל יום. אחר כך שלחו לי השלמות ובמשך חודשיים הקלטתי פעמיים־שלוש בשבוע וזהו. הפרויקט נגמר ושכחתי ממנו לגמרי".
מתי נזכרת בו?
"ב־4 באוקטובר 2011, כשהקולות שהקלטתי שש שנים קודם לכן, הופיעו פתאום באייפונים של מיליוני אמריקאים. בדקתי מה קרה וגיליתי שאפל קנו את חתימות הקול של ארבעה שחקנים, שתי נשים ושני גברים. אחד מהם נבחר לאנגליה, אחר לאוסטרליה ואני נבחרתי לייצג את האמריקן־אינגליש. על השלבים שקדמו להולדת סירי למדתי מהתקשורת, לא היה לי את מי לשאול. נתנו לי להרגיש ולהבין שאני מחוץ לתמונה".
מהתקשורת ומחברים היא גם למדה על השאלות השונות והמשונות שמשתמשי האייפון שואלים את סירי. וזה לגמרי לא רק מה מזג האוויר, מי ניצח אתמול במשחק הכדורסל או מי הזמר שמושמע עכשיו ברדיו. "בארוחת ערב עם חברים מישהו סיפר לי על חבר שלו שביקש מסירי להקריא לו סיפור לפני השינה. בתוכנית רדיו שמעתי שמישהו שאל את סירי איפה כדאי לקבור גופה. במשך שנתיים אספתי מידע על ההצלחה העולמית של סירי ואת הכעס שלי הבעתי בכך שלא השתמשתי בסירי בעצמי. זה היה לי קשה".
לחברים שלך גילית שאת סירי?
"לא. הרגשתי שהפרטיות שלי הופקעה ממני ולא מצאתי שום סיבה להתגאות בעובדה שנפלתי בפח. לא כולם זיהו שאני סירי כי דיברה בטון נמוך מהטון הרגיל שלי. הטונים הנמוכים יצאו ממני בסוף הסשן היומי, כשהקול שלי כבר התחיל להצטרד, או בתחילת הסשן, מוקדם בבוקר, כשעוד לא הייתי בשיא העירנות. אפל בחרו בטונים הנמוכים שבהם המלל נשמע יותר ברור. מדי פעם, בתוכניות לילה בטלוויזיה, שמעתי איך אנשים שונים מדמיינים את סירי. הרבה גברים דמיינו אותה כבחורה צעירה, בלונדינית שופעת, אחרת תיארה אותה כאישה גבוהה וסמכותית. זה הצחיק אותי אבל גם מאוד הרגיז אותי. המצב השתנה כשהגעתי לעורך הדין השמיני שהוגדר כ'שארק'. כריש. ערמומי. אחרי שהתעמק באותיות הגדולות והקטנות, ופסק שהוא לא מוכן לקחת את התיק מפני שהוא שונא להפסיד, הוא שאל אותי 'אבל למה את לא מחייכת, ההיסטוריה תזכור אותך בתור סירי, העוזרת הווירטואלית הראשונה".
ואז גמלה בה ההחלטה לצאת מהארון ולהיחשף. והיא עשתה את זה בגדול. בשידור חי, ברשת סי.אן.אן, שגרר אינספור ראיונות נוספים מחוף לחוף. "גם היום אני סבורה שאפל לא נהגו בי ביושר", היא מודה, "אבל אני כבר לא כועסת מפני שהם נתנו לי שיעור חשוב לחיים".
מה?
"למדתי שאסור לך להיכנע לפחד ולתת לו לנהל אותך. במשך שנתיים פחדתי שאם אזדהה בתור סירי הקריירה שלי תיקבר. בפועל, התוצאה הייתה הפוכה. הקהל שמח להכיר את הפנים שמאחורי הקול. ילדה בת חמש שלחה לי מכתב מרגש. 'קוראים לי סירי, ובכל פעם שהאחים שלי אומרים 'היי, סירי' אני חושבת שהם מתכוונים אליי. אולי תחליפי את השם?' הוזמנתי להרצאות. באחת מהן פגשתי את סטיב ווזניאק, שהקים את אפל עם סטיב ג'ובס".
ניצלת את ההזדמנות כדי לשאול אותו למה הדירו אותך מההמצאה?
"לא, זה כבר היה מאחוריי. הוא הזמין אותי לבמה, הופתע מחוש ההומור שהפגנתי ובזכות העידוד שלו אזרתי אומץ ועשיתי את ההרצאה הראשונה שלי ב'טד'. סיפרתי שאני רואה בסירי דמות אנושית ושהייתי שמחה אם אנשים היו אומרים לה תודה או סליחה. כשהוא הציע לי חוזה לעוד חמש שנים סירבתי מפני שרציתי לחיות בשקט".
בדיעבד, הסירוב שלה התגלה כטעות גדולה. "כמה חודשים אחרי שנחשפתי וסוף־סוף התחלתי ליהנות מההצלחה של סירי, נודע לי מהתקשורת שאפל מורידים אותי".
אאוץ'. איך הם נימקו את זה?
"החשיפה, שעשתה לי טוב, עשתה להם רע. אלה שראו את סירי כבלונדינית שופעת לא התלהבו לגלות שהיא אישה בשנות ה־60. במקום אחר קראתי שהם מעדיפים מישהי צעירה. שטויות. הקול לא מזדקן. מי החליט שבגיל 70 פלוס אני מתאימה רק לקמפיין של חיתולים לקשישים?"
לא רק סוזן בנט גילתה בהפתעה כי היא הקול מאחורי סירי. גם סירי הבריטי והאוסטרלי תרמו את הדגימות מקולם ב־2005 לחברה שהתמזגה בהמשך עם סירי, מבלי להיות מודעים לשימוש הסופי שנעשה בהן. אפל, אגב, מעולם לא הכירה רשמית באנשים המקוריים מאחורי סירי. הקול הגברי הבריטי המקורי, סופק על ידי ג'ון בריגס, עיתונאי טכנולוגיה לשעבר, שזיהה את קולו בתוכנה במהלך צפייה בטלוויזיה. הקול האוסטרלי המקורי סופק על ידי קארן ג'ייקובסון, אמנית קריינות.
אחד משלושת מייסדי סירי, אדם שאייר, חשף בהרצאה שנתן בברקלי לפני יותר משנה, כי אב הטיפוס הראשון פותח ב־1987. הצוות שלו חיפש שם אמיתי שיישמע אקזוטי, והשם סירי עלה לראש הרשימה משתי סיבות: הראשונה – Siri הוא היפוך אותיות של פרויקט קודם של הצוות, שנקרא Iris, השנייה — סירי בנורווגית פירושו "אישה יפה שתוביל אותך לניצחון" ובסווהילית "סוד".
מאז שהוכרזה קמו לסירי מתחרות טובות למדי מצד גוגל, אמזון ומיקרוסופט. ביוני 2017 פירסם "וול סטריט ג'ורנל" תחקיר לפיו סירי נותרת מאחור לעומתן, וביקר את חוסר החדשנות שלה. בעוד ש"גוגל אסיסטנט" ו"אלקסה" של אמזון לא תומכות בעברית עד היום, ב־2016 נוספה שפת הקודש לרשימת השפות הנתמכות על ידי סירי. את הדיבוב לעברית עושה הקריינית, גלית גורא־עיני, שהייתה גם שנים הקול הנשי של וויז. אגב, גם גורא־עיני מנהלת קרב משפטי נגד אפל, אבל זה כבר סיפור לכתבה אחרת. גם אחרי שמונה שנים שהיא פועלת בעברית, ביצועיה של סירי המקומית עדיין מוגבלים למדי לעומת היכולות באנגלית.
בין הוואי לאבן יהודה
השבוע הגיעה בנט בישראל. לקראת יום המודעות העולמי לנגישות שיחול בשבוע הבא ב־19 במאי, היא צילמה את הקמפיין "אינטרנט נגיש לכולם" עבור חברת UserWay, העוסקת בהנגשה דיגיטלית. בתחילת הסרטון, שנוצר על ידי היועצים האסטרטגים איתי ביכלר ומעין נווה ממשרד NYGC, שפועל בתל אביב ובניו־יורק, בנט מתלוננת על כך שאפילו היא, סירי, העוזרת הווירטואלית המוכרת ביותר בעולם, לא מסוגלת לפתור סיטואציות יומיומיות שנובעות מבעיות נגישות דיגיטלית שאיתן מתמודדים יותר ממיליארד בעלי מוגבלויות ברחבי הגלובוס. בסיומו, היא מזמינה את בעלי האתרים להפוך אותם לידידותיים יותר.
אלון מסון (45), מנכ"ל ומייסד חברת UserWay מציין בגאווה שזה הקמפיין השלישי שלו עם סוזן בנט. המטרה של הקמפיין היא העלאת מודעות לאתגרים שעומדים בפני אנשים עם מוגבלויות בזמן השימוש באינטרנט. "כיום, גם עיוורים משתמשים באינטרנט. הם משתמשים במקלדת במקום בעכבר שעליו הם לא יכולים לשלוט. כשעיוור נכנס לאתר ממשלתי, ועליו להקליד שם משתמש וסיסמה, קורא המסך אומר לו מתי הוא נמצא בשדה שבו עליו להקליד. האינטרנט צריך להיות בנוי בצורה שתאפשר לקורא המסך להקריא את תכני האתר למשתמש העיוור". בפועל, זה לא קורה. לדבריו, 97% ממיליון האתרים המובילים בעולם עדיין לא נגישים באופן מלא. חוקי ההנגשה הם חוקים טכניים שהוגדרו על ידי איגוד האינטרנט העולמי, שגם דואג לעדכן אותם, אבל רוב בעלי האתרים מתחמקים מהם מפני שההנגשה היא תהליך כבד ומורכב ויקר".
"יוזרוואי" היא הסטארט־אפ השלישי של מסון, שנולד להורים ישראליים בהוואי ("גן עדן"), גדל על הקו ("חלק מהתיכון עשיתי בבית הספר האמריקאי בכפר שמריהו"), למד מנהל עסקים ומימון בינלאומי באוניברסיטת קורנל, עבד בוול סטריט כיועץ ניהולי ובגיל 24 עשה עלייה. "התגייסתי, אבל צה"ל החליט לוותר עליי בגלל פציעה בכתף, אז בניתי את הסטארט־אפ הראשון שלי שעסק בפיתוח חנויות סחר אלקטרוני. השני היה 'אקס פלייס', זירה למציאת פרילנסרים במגוון תחומים שנמכר לפני כמה חודשים ל'אול ג'ובס', ואת 'יוזרוואי' פיתחתי עבור בעלי מוגבלויות שרוצים להתמצא בסביבה האינטרנטית ללא מכשול. מבעלי לקויות למידה, בעיות מוטוריות, ועד לעיוורי צבעים וחולי פרקינסון שהיד שלהם רועדת. בהתחלה זה היה תוסף חינמי. לפני שש שנים פתחתי אותו לעולם ומותגים מובילים – קוקה־קולה, דיסני, פדקס – התחילו להשתמש בו".
איך זה עובד? "נכנסים לאתר של יוזרוואי ומורידים את התוסף תמורת 49 דולר לחודש. האתר תומך ב־43 שפות, כולל עברית. אנחנו חברה ציבורית ישראלית, הונפקנו בבורסה בתל־אביב ויש לנו לקוחות ישראליים – גופים ממשלתיים ומוניציפליים – אבל זה כר קטן בהשוואה לשוק האמריקאי שבו אנחנו מתמקדים. ברור שנשמח אם בעקבות הקמפיין יצטרפו אלינו עוד לקוחות ישראליים", אומר מסון, שגר באבן יהודה עם אשתו הישראלית, אירה, וארבעת ילדיהם. "הבאנו את סוזן לצילומי הקמפיין בישראל במסגרת גיוס כוח אדם, כדי לחשוף את החברה לעובדים איכותיים. יש לנו 40 מפתחים באוקראינה שעם פרוץ מלחמה העברנו אותם לוורשה, פולין, יש לנו צוות לא קטן בהודו ואנחנו ממשיכים לגדול".
