הרב את ריבם

תיפקודה של התקשורת תופס נתח נרחב מהקייס של "חידת משולם", סדרת הדוקו החדשה על הרב עוזי משולם ומאבקו המפורסם באמצע שנות ה־90 למען חשיפת האמת בפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח ובלקן. קטעי הארכיון, ההמחזה הדרמטית וההופעה הכנה של אילה חסון, שסיקרה את משולם עבור ערוץ 1 המנוח, מציירים תמונה לא מחמיאה אך גם לא מפתיעה: העיתונות הסתכלה על הרב וחסידיו מבעד לעדשה ממסדית, אטומה, מתנשאת וצמאה לרייטינג.

הסדרה היא למעשה, ואפילו די במוצהר, כתב זיכוי של משולם וכתב אישום נגד הצגתו כאדם תימהוני ומעורער בנפשו. התקריות האלימות במתחם ביהוד מתקבלות בהסתייגות מינורית, וגם היא עטופה בנרטיב של "רק ככה הקשיבו לו". בהקשר של הפרשה כולה, המסר של הסדרה הוא שהפשע היה העוול הנורא שנגרם למשפחות, ואת החטא שנוסף עליו ניתן לתאר באמצעות מונח עכשווי: גזלייטינג.

זאת אמנם לא אמירה חדשה, ומהלך זהה בוצע כבר בסרט התעודה "משולם", ששודר ב־2015 . ובכל זאת, בהתחשב במעמדו של השידור הציבורי אז, ישנה סמליות בשיבוצה של "חידת משולם" בפריים טיים של השידור הציבורי 2022. זהו חלק מהשינוי בגישה של המיינסטרים כלפי הפצע הפתוח: מהשידור של "הילדים האבודים" של רינה מצליח בערוץ 2 במוצאי יום השואה של 2017 ועד הביקורת החריפה נגד כתבה של "המקור" ב־2019, מדובר בהישג מובהק של האנשים והתנועות החברתיות שלא הרפו מהנושא.

אלא ש"חידת משולם" היא לא רק אירוע סימבולי. זאת גם, ואולי לפני הכל, טלוויזיה. ובתור טלוויזיה זוהי עוד דוגמה למוצר שבו האמירה לא מחפה על פגמים רבים ויסודיים. למשל, יחסית לסדרה שנקראת "חידת משולם", לא נראה שליוצרים (רני סער, אושר אסולין, יואב גרוס ועמי גלאם) אכפת אם היא תפוצח, או שמא אם בכלל ישנה "חידה". כעיקרון, הרושם המצטבר הוא שהמילה "חידת" בכותרת של סדרה/סרט/כתבה היא לרוב שיטה מתוחכמת להזהיר את הקהל: אל תצפו לפתרון.

כמו כן, מסתמן שיש בשמיים פטרון לתחום הדוקו־דרמה והוא עושה עבודה מעולה בישראל: שוב ושוב מוחזר למסך הז'אנר המאוס והאינפנטילי, כשרק יחידי סגולה יצאו ממנו וגם זה בשן ועין. כמובן שזה לא המקרה כאן: יואב לוי המצוין הטמיע באופן מרשים את דמותו של משולם, אבל יתר הקטעים המשוחקים נטולי ערך מוסף ובעלי מרקם אמנותי ואינטלקטואלי של אוכל מרוסק. הסיפור של הרב משולם, מעריציו והטראומה של המשפחות הוא חומר גלם למיני־סדרה עלילתית ברמה של HBO, עם פוטנציאל להפוך את המדינה. למרבה הצער, גם "חידת משולם" מעדיפה להגיש גרבר במקום סטייק.

בקטנה

ב"שש" של "רשת" הקדישו אייטם לאדם שפירסם נכס למכירה בפתח־תקווה תמורת 7.5 מיליון שקלים והעז לנסח מודעה תקיפה. ללא ספק: טייקון נולד. "אין לי טענה לסכום, שאלתי שוב ושוב בעיקר על הסגנון", הסביר מתן חודורוב, כנראה בשבתו כחנה בבלי. אגב, מדובר בנאצות מזעזעות כגון "מי שלא טוב לו, יום טוב לו". בהמשך הערב שודר במהדורה ריאיון עם שרן השכל, ח"כית מהקואליציה שקיבלה הצעה מהליכוד ולא ערקה. מתברר שהבשורה הזאת, שהולמת תוכנית צהריים זניחה (וגם זה בקושי) נמצאה ראויה למקום בולט בספינת הדגל. אם זה המצב, אולי כדאי לחדשות "רשת" לבדוק מה לעזאזל קורה בנדל"ן הכי יקר שלהם.