ארנון בר־דוד, טוענים נגדך שאתה נרתע משביתות ולא נלחם מספיק למען העובדים. "הבערתי מספיק צמיגים, אני מחפש דרך אחרת, לא לחזור לימים של פעם"

ארנון בר–דוד מכיר היטב את הביקורות על כך שאינו מפגין כוח מול הממשלה, אבל לא מתנצל: "אני רוצה לשנות את הדי–אן–איי של ההסתדרות — לא להיות גוף ארכאי ומפחיד שרק מדליק מדורות. ככל שאדע לדבר, נוכל פחות להשבית" • בראיון ל"ממון", רגע לפני הבחירות, הוא טוען שיריבו, עופר עיני, לא ראוי לעמוד שוב בראשות ההסתדרות אחרי שעזב לטובת עולם העסקים, ועונה גם על ההאשמות כי התקפל בהסכם שכר המינימום

נעם ברקן | צילום: טל שחרעדכון אחרון: 20.05.22 , 00:15

את השם של המתמודד מולו, עופר עיני, הוא לא מוכן להזכיר. גם כשהוא עוקץ את עיני, הוא מתייחס ל"קודמיי בתפקיד" או ל"מי שמתמודד מולי". פעם הם היו באותו מחנה. אפילו חברים. עיני גם הכריז על תמיכה בבר דוד ביום שבו נכנס לתפקיד יו"ר ההסתדרות והביע ביטחון בכך שהוא "יהיה מצוין". היום הם מנהלים מלחמת עולם אחד נגד השני: קרב סוער שגולש לא פעם למכות מתחת לחגורה והשמצות אישיות. בר דוד אף הגיש תביעת דיבה על סך חצי מיליון שקל נגד עיני וראש מטה הבחירות שלו על פרסום שורה של טענות נגדו לשחיתות כביכול.

עוד לפני שאנחנו פותחים את הראיון, בר דוד אומר שהוא מכיר את הביקורות כלפיו מכל הכיוונים, בעיקר את הטענה המרכזית על כך שהוא יו"ר נוח לממשלה, שהוא לא שש להיכנס לעימותים למען העובדים, ושהוא אומר כן לכל דרישה של האוצר.

"אני יודע להשבית את המדינה בשני טלפונים", הוא מצהיר, "אבל אנחנו בתקופה מאוד מאתגרת, מתאוששים מקורונה. ברבעון הראשון של השנה, כתוצאה מהתנהגות העובדים, ארגוני המורים והסתדרות הרופאים שעובדים יחד איתי, הצלחנו לייצר שנה של הקפאת שכר שמאפשרת למדינה להתאושש מהקורונה. תוך רבעון אחד המשק חזר לאיתנו. אנחנו רואים עודפי גבייה והמצב במדינה טוב כלכלית. לא נשאיר את העובדים מאחור ונעבוד על הסכם שכר ל־2023. הצוותים של המו"מ יוקמו במהלך יוני, והפעימה הראשונה של הסכם השכר החדש, לכל הסקטורים, כמעט 800 אלף עובדים, תהיה בינואר 2023, ותיקח בחשבון את כל מה שקורה במשק הישראלי. אני מוביל היום הסתדרות אחראית. אני רוצה להיות בשורה הראשונה של מקבלי ההחלטות, לא בשורה האחרונה שבה מדליקים צמיגים וצועקים במגפונים. אני יודע לדבר עם כל המפלגות בכנסת. ככל שאדע לדבר, נוכל פחות להשבית".

עופר עיני טוען שיש דברים שאפשר להשיג רק במאבקים.

"אנחנו רוצים להיות רלוונטיים גם בעולם העבודה שמשתנה. אם לא נתקדם, נלך אחורה. אני איש של שינויים ומהפכות. שיניתי את הדנ"א של ארגונים, וגם את ההסתדרות אני לוקח למקום אחר. אנחנו חזקים וחכמים ואף אחד לא ייקח אותנו אחורה. יש לי מספיק כוחות ריאקציוניים בבית שרוצים לחזור להתנהלות של פעם. אני מוביל דרך אחרת. גם העובדים רוצים דרך חדשה. ההסתדרות היא לא משהו ארכאי ומפחיד שרק מדליק מדורות ושורף צמיגים. נלחמתי מספיק בחיים שלי, הדלקתי מספיק צמיגים ועליתי על הרבה בריקדות. מהמקום של גנרל שנלחם מלחמות אני מחפש דרך אחרת, יחד עם אלפי עובדי ההסתדרות ו־12 אלף הוועדים".

כשנבחרת לתפקיד, עופר עיני אמר שתהיה יו"ר מצוין. עכשיו אתם לא מצליחים להגיד האחד את השם של השני. מה קרה?

"אני לא מתייחס למה שהוא אומר. לא רוצה לדבר עליו. תבדקי למה הוא רץ ומה המניעים שלו ואז תביני".

ומה לגבי תביעות הדיבה?

"הוא מנהל קמפיין של פייק ניוז, קמפיין אישי נבזי, אני לא שם. יש פה מאבק על דרך".

יש טענות נגדך לגבי קידום אשתך, הילה קניסטר, בהסתדרות.

"למה זה קשור. אני מיניתי את אשתי? למה צריך להכניס נשים לתוך מערכת בחירות? אשתי זו אשתי. כבודה במקומה מונח ואני לא מתכוון להתייחס לדבר הזה".

אחיו של עופר עיני הוא בין האחראים לקמפיין שלך.

"שני האחים שלו עובדים במטה שלי בקמפיין וזה אומר דרשני. שני האחים שלו לא איתו. את צריכה להבין מי הבנאדם. הוא לא בא בידיים נקיות. זה בנאדם שפרש, אמר שהוא עייף, הלך לעסקים, היה יועץ להתנהלות נגד עובדים, פתח חברת גז ורוצה להנפיק מניות. הוא יכול לייצג עובדים? אני עבדתי קשה כל החיים שלי. אני מעולם לא עזבתי את העובדים וגם לא אעזוב אותם בחמש השנים הבאות".

כמו כל דבר במערכת הבחירות גם הסקרים שחוזים ניצחון לבר דוד, הם מקור להתכתשויות והשמצות. עופר עיני טוען כי הסקרים שהתפרסמו הם מטעמו של בר דוד, ומציג סקרים משלו שמראים תוצאות הפוכות. "הסקרים שהתפרסמו הם אמיתיים", מגיב בר דוד, "ואני בטוח שאני עומד לנצח". מרבית הפרשנים מסכימים כי בר דוד הוא המועמד המוביל, בעיקר כי הוועדים הגדולים הביעו את תמיכתם בו.

לחצים מטורפים

בר דוד (65), נשוי בשלישית, אב לשישה וסב לשבעה, מתגורר בקריית־אונו. "מאז שאני זוכר את עצמי אני דוחף קדימה, בוועד הכיתה, במועצת התלמידים ובעיקר בצופים. עשיתי תפקידים שקשורים בתנועות הנוער. זה מה שעיצב אותי כל חיי. אני מאמין בחינוך של תנועות הנוער ובחינוך הבלתי־פורמלי", הוא אומר.

במשך יותר מעשור הוא כיהן כיו"ר ועד עובדי עיריית תל־אביב, ב־2006 מונה ליו"ר הסתדרות המעו"ף, ובמארס 2019, עם פרישתו מהתפקיד של אבי ניסנקורן ,נבחר ליו"ר ההסתדרות.

הטענות נגד ההסתדרות בראשותך הן שבתקופת הקורונה, המשבר התעסוקתי הגדול בישראל, נתתם לממשלה לנהל את המשבר, לא נלחמתם על זכויות העובדים, והסכמתם להקפאת שכר.

"זה קשקוש מקושקש. ההסתדרות הייתה אי של יציבות. ביום שהמדינה נסגרה, רצו להוציא את כל המגזר הציבורי לחל"ת. הצלחתי לייצב את המגזר הציבורי ואף עובד לא נפגע (בר־דוד ועיני מגדירים באופן שונה את המגזר הציבורי. עובדי רשות שדות התעופה, למשל, הוצאו לחל"ת, אך מבחינת בר־דוד הם לא נחשבים חלק מהמגזר הציבורי – נ"ב). עיגנו את זה בהסכמים לשבועיים, לחודש ולטווח ארוך. אנשים עבדו בזום, עבדו מהבית, ופעלנו לקבלת תשלום על ימי הבידוד. במצב הזה להשבית את מה? הנמל סגור, שדה התעופה סגור. ההסתדרות היא חלק מהחברה הישראלית ולא גוף שמחפש לריב. אני מאוד גאה בדרך בה התנהלנו בקורונה. אם מישהו מעביר ביקורת, שיבדוק את עצמו איפה הוא היה במחאה החברתית, כשדחו את ההסתדרות ולא נתנו לה להתקרב (בר דוד מתייחס לכך שב־2011 עיני הגיע לרחוב רוטשילד בתל אביב כדי להזדהות עם המוחים ולא התקבל בברכה. מצד שני, צריך לציין שההסתדרות תמכה במחאה, גם בהעברת סיוע כספי – נ"ב). צריך להבין, היינו בתקופה מטורפת של ארבע מערכות בחירות, שלוש וחצי שנים בלי תקציב, ראשי ממשלה ושרי אוצר מתחלפים.

"מעבר לזה, אין היום איומים חקיקתיים על ההסתדרות (בר דוד מתייחס לחוקים מטעם הליכוד שהיו על הפרק בעת שנכנס לתפקידו, וכוונו להחלשת כוחה של ההסתדרות – נ"ב). העפתי את האיום הזה. שרי האוצר חיפשו כסף ממני, שאתן כדי שיורידו את הגירעון שיצרו. הם לחצו עלי וגם התקשורת - איפה ההסתדרות, למה ההסתדרות לא מאפשרת הורדה בשכר. ישראל כץ רצה לקחת 45 מיליארד שקל מהמגזר הציבורי. הלחצים היו מטורפים. בכולם עמדתי. שקל אחד לא ירד. אמרו לי 'בוא תיתן את דמי ההבראה, כי במשבר של 2008 — כשרק המניות ירדו, לא היו מתים — מישהו (בר דוד מתכוון לעיני כיו"ר ההסתדרות - נ"ב) נתן את ההבראה של העובדים, בחדרי החדרים של משרד האוצר'. באותם חדרים ישבתי עם לחצים ולא נכנעתי".

"עסקת החבילה" מעוררת הרבה מאוד ביקורת, למשל על סעיף שכר המינימום, שמאפשר שחיקה גדולה שלו עד 2026.

"אפשר לבוא בטענות על כל דבר. אני הבאתי להעלאת שכר מינימום בלי יום אחד של שביתה. כשאמרתי 6,000 שקל, חשבו שהשתגעתי. אנחנו עדיין בתוך הקורונה, יש לנו אבטלה, במצב כלכלי לא ברור, ואתה מבקש 6,000 שקל? חתמנו על כמה הסכמים להעלאת שכר מינימום לעובדים שהם בצווי הרחבה. זה לא פשוט, כי בעשר השנים האחרונות יש הרבה עובדים, כ־150 עד 200 אלף, תחת צווי הרחבה ויש לזה השלכות כספיות. למרות זה הצלחנו, בכל הבלגן, לייצר חתימה על צו הרחבה למאבטחים. 100 אלף עובדים שמרוויחים שכר מינימום, שעומד עכשיו לעלות. אני מטפל כעת בעוד צווי הרחבה, שיעלו מיליונים. עובדות ועובדי הסיעוד, למשל, הם קבוצה מוחלשת, אני כבר נוגע בחתימה. כל דבר כזה זו מלחמת עולם".

בעקבות הביקורת הקשה כבר אמרת שתפעל לתקן את המתווה בעסקת החבילה שמאפשר שחיקה של שכר המינימום. אתה מודה שזו הייתה טעות?

"ההסכם נחתם באוקטובר 2021, בנתונים כלכליים שונים. הרבעון הראשון של 2022 יהיה מצוין - ואני רואה את ההסתדרות שותפה לצמיחה של המשק. לכן אני חושב שצריך לעשות תיקון, והסיכום הוא שהפעימה הראשונה של העלאת שכר המינימום תגדל מ־5,400 ל־5,500 שקל".

במקביל להעלאת שכר המינימום בהדרגה – ויש שיאמרו בהדרגה איטית מדי – יוקר המחיה מטפס.

"יוקר המחיה זה תהליך עולמי. צריך להתמודד עם זה גם בעליית שכר המינימום, גם בהסכמי השכר הבאים, גם בשיחות מול המנכ"לים וחברות הענק שלא יעלו מחירים – זה שילוב של המדינה, התקשורת וההסתדרות. אם תהיה השתוללות במחירים נצטרך לראות מה עושים, צעדים כמו לקבוע מנגנונים של פיצוי מול העלייה".

כחלק מעסקת החבילה הסכמת להיכנס לדיאלוג עם הממשלה על בוררות חובה. זה לא ויתור על זכות השביתה, שמעקר את כוחה של ההסתדרות?

"המדינה מנסה לדחוף לבוררות חובה. לא הסכמתי לזה - כתוב שיתקיימו שיחות. מוסד הבוררות קיים 30 שנה, ולפעמים מתקיימים בו דיונים, כשרוצים להרחיב את הסמכויות שלו. זכות השביתה לא ירדה מהשולחן. מחר יש שביתה באסותא, עובדי אגד שובתים. מישהו מנגן על סעיף הבוררות, שנמצא כמעט בכל הסכם. זכות השביתה זה קדוש בשבילי, והיא תמיד תישאר. בעבר הורדתי מהפרק הצעת חוק שהניח הליכוד להגבלת זכות השביתה ולבוררות חובה כתוצאה מהתנהלות קודמיי בתפקיד. אני בכוחות שלי הורדתי מהשולחן".

טוענים שאתה עובד בשיתוף פעולה הדוק עם הממשלה ועם המעסיקים, ושהם פועלים לבחירתך.

"אני לא מבין מה הטענה. מה רוצים, שאשבור את הכלים כל יום? שאסגור את המשק אחרי שנתיים של קורונה? את שדה התעופה שרק חזר לעבוד? מה הטענה? שאנחנו מנסים לייצב את המשק אחרי שנתיים כלכליות נוראיות? אני כרגע בסיטואציה שאנחנו בשיח. אנחנו יודעים גם להשבית - אנחנו לא במוד כזה כרגע. מה זאת אומרת 'עובד עם המעסיקים'? הרי השותף העסקי שלו הוא שרגא ברוש (נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר – נ"ב). הוא ושרגא ברוש רקחו כל מיני עסקים עם שרי האוצר למיניהם. לקחו את ההבראה של העובדים ב־2008, עד היום זה לא הוחזר. אני מתגאה בזה שאנחנו עובדים יחד, גם עם המעסיקים, ידענו לשלב ידיים ולהילחם בקורונה. עכשיו, כשהמשק מתייצב, אני יכול לבוא גם בדרישות".

טוב על הלב

בר דוד מקפיד להיצמד למסרים המרכזיים של הקמפיין שלו. משפטים כמו "להיות רלוונטיים גם לצעירים בשוק העבודה החדש".

מה אתם מציעים כדי להיערך לאותו עולם עבודה חדש?

"התחלנו פרויקט שאנחנו משקיעים בו הרבה כסף – סבסוד לימודים. אנחנו פועלים מול המכללות ומייצרים לעובדים העשרה ולימודים, כי אני מאמין שהעובד צריך להתקדם במקום העבודה שלו. שוק העבודה משתנה. לצעירים יש דברים אחרים שמעניינים אותם, ואנחנו צריכים להישאר רלוונטיים, לשנות את הדנ"א של ההסתדרות".

איך עושים את זה, ומצד שני לא משאירים מאחור את העובדים הכי חלשים במשק.

"אני במסע ארוך לתוך קבוצות עובדים מהמוחלשים במדינה. עשינו הסכמים מיוחדים לכל עובדי מערכת הבריאות שהוזנחה והורעבה. השגתי כל מה שיכולתי לקחת בעסקת החבילה, והכסף הזה הלך לעובדי מערכת הבריאות שהצילו אותנו בקורונה. אני מדבר על מעטפת הבריאות – עשרות אלפי עובדי ניקיון, עובדי מעבדות, עובדים פרא־רפואיים, מינהל ומשק, כולם קיבלו בחודשים האחרונים הסכמי שכר שחיכו להם עשרות שנים ואף אחד לא טיפל בהם. וזה עושה לי טוב בלב".