בפברואר 2022 פרצה באירופה מלחמה. רוסיה בהנהגתו של הנשיא פוטין פלשה לאוקראינה, ומדינות המערב, בהובלת ארה"ב ובריטניה, התייצבו לצד קייב. לא בחיילים, כן בנשק, תחמושת, טכנולוגיה צבאית, סיוע אסטרטגי והטלת סנקציות כלכליות כבדות מנשוא – כך הובטח – על רוסיה. מאז המלחמה שם נמשכת בעצימות גבוהה.

עם זאת, ממשלות המערב המגבות את המאמץ הצבאי האוקראיני טרם הפנימו שניהול מלחמה דורש כלכלת מלחמה. בנוסף לעלויות התקציביות הישירות שלה, המלחמה בלב אירופה משפיעה לרעה על כל המערך הכלכלי הגלובלי, מערערת את יציבותו ומחלישה אותו. היא גורמת לעליות מחירים חדות, לתופעות של מחסור במזון ובחומרי גלם קריטיים ולרעידות אדמה בשווקים. החרפה נוספת של הסנקציות נגד רוסיה, פועל יוצא של ההחלטה האחרונה של האיחוד האירופי לחתוך בעד 90% את יבוא הנפט ממנה, לא תזיק לכלכלה הרוסית בלבד. היא תטיל עוד צל מחשיך על המשק האירופי והעולמי.

אין מלחמות דה־לוקס. ההשוואות שכעת פופולריות בקהיליית הכלכלנים בין התפרצות האינפלציה באמריקה בסוף שנות ה־70 ותחילת ה־80 של המאה הקודמת לבין התפרצותה העכשווית אינן רלוונטיות ואינן מועילות. המציאות הגיאופוליטית ורמת הגלובליזציה שונות היום בתכלית מהמצב ששרר בעולם בכלל ובארה"ב ואירופה בפרט לפני 43 שנה. מדיניות של ריבית גבוהה מאוד שהפעילו אז נגידי בנקים מרכזיים יכולה הייתה לנצח את האינפלציה, אם כי במחיר של גידול חד באבטלה. בקיץ 2022 זהו מרשם שווא. רק תבוסה של צבא הפלישה הרוסי והסכם שלום בר־קיימא בין מוסקבה לקייב יכולים לנצח כעת את האינפלציה.

ועד שזה יקרה נדרשים צעדים ממשלתיים לא שגרתיים, שכמותם מקובלים בכלכלת מלחמה. למשל, השבתה כפויה של רכב פרטי פעם בשבוע יחד עם הפחתת מיסים על בנזין. למשל: מס גלובלי מיוחד על טיסות. למשל, לחץ מאוד לא מנומס על מדינות המפרץ כדי שיגדילו בחמישית את תפוקת הנפט והגז. למשל, תשלום תמריצים נדיבים לחקלאי צפון אמריקה, אירופה ודרום־מזרח אסיה כדי שיפעלו מהר ככל האפשר למניעת מחסור במזון ורעב. למשל, הקפאת מחירי החשמל והמים.

הסירוב העיקש של הממשלות במערב הדמוקרטי להכיר במצב המיוחד של משק במלחמה עלול לגרום בקרוב לגלי מחאה חברתית רחבי ממדים. מחאה שתאלץ אותן לכפות על אוקראינה נוסחת כניעה מבישה לרוסיה. בינתיים, הסימנים להתמרמרות ציבורית עדיין מוגבלים לרשתות החברתיות ולשוליים של הפוליטיקה הממוסדת, אבל הם מתגברים מיום ליום. בסקר שנערך בחודש שעבר ונחשף השבוע על ידי ארגון "השותפות לדמוקרטיה" נמצא כי מיעוט לא מבוטל, כ־12% עד 15% מהציבור הבוגר בצרפת, איטליה, יוון, בלגיה ועוד מדינות מערביות מפותחות, סבר בעת עריכת הסקר שהעזרה לאוקראינה "נדיבה מדי". אפילו הסבלנות של הגרמנים והספרדים, התומכים עדיין ברובם המכריע בסיוע מוגדל לאוקראינה, עלולה לפקוע אם וכאשר האינפלציה שם תהפוך לדו־ספרתית. והיום הזה לא רחוק. האינפלציה השנתית הגרמנית כמעט חצתה במאי את משוכת ה־8%, והספרדית את ה־9% - שיאים מאז תום מלחמת העולם השנייה.

המחדל של המדיניות הכלכלית המסרבת להכיר במצב מלחמה והמחפשת פתרונות מוניטריים למשבר ריאלי עלול להעניק את הניצחון באוקראינה לפוטין ולממשלו. את מחיר ניצחונם תשלם הדמוקרטיה.