זיכרונות מהלוטוס הלבן
המלונות מפוארים ומציעים את כל הפינוק האפשרי, החופים נפלאים, הג'ונגל מרהיב ומספק מסלולי טיול יפים, והמקומיים בשוק נחמדים ומדברים אנגלית מצוין: חופשה באיי סיישל תרוקן לכם את הכיס, אבל תספק לכם נופש מענג | ליאור אוחנה
"גן עדן זה מקום עלי אדמות" – זו לא רק שורה משיר (באנגלית), זו גם מציאות, ולא צריך לעשות יותר מדי כדי להגיע אליה, פשוט עולים על טיסה ישירה של חברת אייר סיישל מנתב"ג, שבע שעות, ונוחתים במאהה – האי המרכזי של איי סיישל. אה, ופרט קטן: צריך להצטייד בהרבה כסף. אם הצלחתם, זה יהיה שווה כל שקל.
באמצע אפריל, כשעדיין די קריר בישראל, המראנו לאיים הנחשקים. כבר בטיסה אפשר להבין את הלך הרוח של הנוסעים, שכוללים בעיקר זוגות בירח דבש, כאלה שהבינו שזוג כשר במדינת ישראל צריך להתחיל ממינוס לא קטן בבנק, ואין ספק שטיסה לאחד המקומות כי יקרים בעולם תהיה ספתח ראוי. לאחר הנחיתה, כשיוצאים מהמטוס, היכרות ראשונה עם מזג האוויר: חום של יולי, לחות של אוגוסט. מסביב – ג'ונגל פראי משתק, ומקומיים נחמדים שרואים בנוחתים מעין ארנקים מהלכים על שתיים. שלושה ימים כאן ילמדו אותנו פינוק מהו.
לצלול עם כרישים
היעד הראשון הוא הריזורט היוקרתי הילטון סיישל לבריז (Hilton Seychelles Labriz Resort & Spa), שנמצא באי סילואט, השלישי בגודלו בין 115 האיים שנקראים סיישל באוקיינוס ההודי. אחרי 40 דקות של שיט, שהוא חוויה בפני עצמה, מגיעים לאי, ששבעה אחוזים ממנו מוקדשים לריזורט, וכל השאר הוא שמורת טבע נדירה, שכוללת הר געש רדום מכוסה ג'ונגל ירוק וחופים נפלאים.
על הספינה מגוון אירופאים, אמריקאים ואנחנו, צוות העיתונאים, כולם מתרגשים ומתפעלים כאחד. בירידה מהספינה מחכים לנו אנשי צוות מטעם הריזורט, מנופפים לשלום עם שלט שכתוב עליו "ברוכים הבאים" במגוון שפות. אנחנו יורדים ולא מפסיקים לצלם. כבר בכניסה למתחם היוקרתי של הריזורט, מרגישים כמו בפרק הראשון של הסדרה "הלוטוס הלבן". עובדים עם בגדים לבנים מעוטרי פרחים לוקחים את המזוודות בחיוך רחב ושמים על כל מזוודה את מספר החדר, כדי שמיד כשתגיעו המזוודות יחכו שם. אחר כך מעניקים לכם מטלית לחה לידיים (במקרה שלי למצח נוטף הזיעה) ומשקה צונן.
בסיור מודרך על רכב גולף אנחנו עוברים בין 110 הווילות של הריזורט, חלקן טיפה מרוחקות מקו החוף וחלקן, אלו שאנחנו ישנו בהן, נמצאות ממש מטרים מהמים. מחיר התחלתי לווילה, לא בעונת השיא: 350 יורו ללילה לזוג, כולל ארוחת בוקר. עוד בשטח להנאתכם: מגרש טניס, חדר כושר, עשרות אופניים שאפשר פשוט לקחת לסיבוב, מתחם שממנו יוצאים לדוג, לצלול, לשוט, לקטוף קוקוסים, לעשות טרק, מגוון מסעדות בסגנונות שונים, והכי חשוב – מרכז ספא שנבנה על הסלעים בהרמוניה עם הנוף, רק לצלם ולשמור בזיכרון לנצח.
אבל החלק החשוב ביותר באי הוא כמובן החופים, שבעיניי היו הכי יפים והכי מוצלחים מכל החופים שביקרנו בהם בהמשך. עצי דקל שנוטים הצידה פרוסים לאורך כל החוף, לצד סלעי ענק שחורים שנוצרו מהתפרצות הר הגעש הרדום לפני מאות שנים. החול לבן־לבן, והמים צלולים־צלולים כך שגם במבט מהחוף אפשר לראות עשרות דגים שוחים להנאתם. אחרי הסיור מורידים אותנו בחדרים ושוב נעצרת הנשימה: לכל וילה יש מקלחת חוץ שנמצאת בלב היער, וגם מרפסת אישית במרחק חצי דקה צעידה מהים.
ביום שלמחרת יצאנו לצלול עם המדריכים המקומיים, רובם נערים, שבתוך המים מתנהגים כמו דגים. די מהר אפשר להתרשם מהאטרקציה העיקרית בצלילה – עשרות בייבי שארק ("טו טו דו דו טו דו"), כרישים קטנטנים מתוקים ולא מאיימים ששוחים בנחת.
לצד השלווה והאווירה הרומנטית שהמלון מספק, יש בו אזור שלם שמוקדש לילדים, בכל הגילים, עם פעילויות מהבוקר עד הלילה. ועוד דבר: חכו ללילה וצאו עם פנס (שנמצא ליד המיטה כי צוות המלון חשב על הכל) לשוטט בחוף, שם תפגשו מאות סרטנים במגוון גדלים וסוגים הולכים על החוף, והמחזה מושלם.
ארוחה צפה וביקור בשוק
בצער רב היינו צריכים לעזוב את האי סילואט, כשהעובדים שחיכו לנו בהגעה מחכים לנו גם ביציאה ומנופפים לשלום, ואנחנו מתרחקים עם המעבורת. המזל: המלון הבא שאנחנו ממשיכים אליו, הילטון נורת'הולם, שנמצא בצפון האי מאהה, לא נופל לשנייה מהריזורט הראשון. רבע שעה של נסיעה לאחר שירדנו מהספינה במאהה אנחנו מגיעים למלון, שהוא למבוגרים בלבד. על צלע ההר שעליו בנוי המלון פרוסים חדרי ענק יוקרתיים, שבחלקם בריכות אינפיניטי פרטיות שמחליפות צבעים בחושך ומשקיפות על האוקיינוס. והשוס של המקום? במקום ציפורים יש כאן כמויות עצומות של עטלפים, שוכני המקום וידידותיים לגמרי, שלמרות האווירה היוקרתית של האלפיון העליון, גרמו לי להרגיש חצי שורדת ב"הישרדות VIP".
בחדר יש מיטת ענק, סלון מעוצב להפליא, וכמובן מקלחת שצופה על הבריכה שצופה על הים. ושוב אני שואלת את עצמי: איך אפשר להמשיך בחיים הרגילים שלי אחרי כל זה. עוד במלון - בריכה משותפת לנופשים שאין להם בריכה בחדר, שלוש מסעדות מגניבות, ספא רומנטי וחוף פרטי שממנו גם אפשר לצאת לצלילה (אפשר לקחת ציוד מהבוטקה בחוף).
היתרון של המלון הוא המיקום - ליד השוק המרכזי של מאהה, שאליו מגיעים כל המקומיים. אז חוץ מלנפוש בטן־גב אפשר לצאת להסתובב ולחוות את האווירה המגניבה של המקומיים. חשוב לדעת - גם השוק לא זול בכלל. כל מזכרת תעלה לכם לא מעט כסף, אבל האווירה שווה הכל.
המחיר ללילה במלון מתחיל ב־450 יורו לזוג, עם ארוחת בוקר, והוא מומלץ בעיקר לזוגות. לשוהים בחדר עם בריכה מומלץ להזמין "ארוחת צהריים צפה", שכשמה כן היא, צפה על מי הבריכה, וחוץ מהאוכל הטוב אפשר לדפוק תמונות לאינסטגרם שלא היו מביישות את קים קרדשיאן.
קורס ברמנים ורביצה על החוף
מפה המשכנו למלון השלישי והאחרון, שונה לגמרי מהאחרים והכי יקר ככל הנראה - "מנגו האוס", בצד הדרומי של האי מאהה (נסיעה של כשעה ממרכז האי). המתחם המרכזי של המלון, שמכיל את הספא, המסעדות, הבריכה והחופים הפרטיים - מעוצב בצורת וילה ונועד להקנות אווירה של בית. קודם כל ולפני שנמשיך: חובה לחוות את מתחם הספא. החדר שבו עוברים מסאז' מעוצב באופן מרשים, והחומרים שבהם המלון משתמש כולם מקומיים, עם מגוון ריחות טבעיים וממכרים שניתן לבחור מהם. כחלק מהטיפול תתבקשו לשים חלוקים סופר־סטייל ותקבלו תחתונים חד־פעמיים שישמשו אתכם. והנוף מהחלון של הספא? אין מילים. אוקיינוס פתוח ואינסופי.
המלון בנוי גם הוא על צלע הר, ולכל מתחם יש בריכה משלו שמשקיפה לים. יש מגוון סוגי חדרים, יקרים יותר, יקרים טיפה פחות, ואפילו מתחמי ענק שאפשר להשכיר את כל החדרים שבהם לקבוצות של למעלה מעשרה אנשים. בחדר שבו לנו, שמעוצב לעילא ולעילא, מקבלים חלוק פשתן צבעוני של מעצב מקומי, שאליו מתלווים כובע תואם, תיק תואם, ואפילו מסכת קורונה מבד תואם - את כולם לוקחים כמתנה הביתה, חוץ מהחלוק שיעלה 150 יורו לרכישה. הסבונים שבמקלחת עטופים כמו מתנה, והריחות שלהם נהדרים. מכוסות הקפה שבחדר, דרך ערכת מברשת השיניים ועד סכין הגילוח, הכול נוטף סטייל. אפילו המפתח לחדר עשוי מעץ אמיתי.
במלון שתי מסעדות מלבד חדר האוכל, שבו מוגשות ארוחות הבוקר. גם לארוחת הבוקר וגם למסעדות יש תפריט ענק שממנו אפשר לבחור, מסושי ועד סטייקים. עוד מאטרקציות המלון - קורס ברמנים קצר בבר של המלון, שבו יש מאות סוגי אלכוהול, כולל הטקילה המפורסמת שעומר אדם הוא הפרזנטור שלה, שעולה 60 יורו לצ'ייסר. זה מלון למשפחות שמציע בעיקר רביצה על החוף המושלם, בלי יותר מדי אטרקציות חוץ משנורקלים בחוף, והוא מומלץ למי שחובב אדריכלות ועיצוב, כי כל פיסה בו מעוצבת עד הפרט האחרון.
ויש גם טרקים
לאלה שאוהבים טרקים, יש גם את זה באיי סיישל - גם באי סילואט, שאפשר לטפס בו את ההר לאורכו ולרוחבו, וגם באי מאהה, שכולו ג'ונגל אחד גדול עם בתים קטנים של תושבי המקום שמדברים צרפתית ואנגלית ברמה גבוהה מאוד, מהילדים עד למבוגרים.
אז בקיצור, הבנתם: תצטיידו בקרם הגנה חזק, זיכרון מצלמה בפלאפון, אם אפשר להביא רחפן זה בדיוק המקום, ובין אם בחרתם לקחת בן זוג או את הילדים, יהיה לכם קשה לעזוב. המדינה הזאת מתקיימת על תיירות, ואיכות השירות בה היא מהטובות בעולם. ועצה חשובה: צריך לבוא עם שטרות של יורו או דולר, ולשים לב שהודפסו לאחר השנה 2016, כי באי לא מקבלים שטרות ישנים יותר, וזה די סרט.
הכותבת הייתה אורחת רשת הילטון

