טבילת אש

השחקנית מיה עיברין לא מתחזקת אמנם, אבל בהחלט מהדקת את הקשר עם אלוהים. ככה זה כשבמסגרת ההכנה לתפקיד פייגי, הצעירה המיוסרת בדרמה 'ריקוד האש', שמתרחשת בקהילה חסידית בטבריה, את עושה שבתות וחגים אצל הבמאית הנחשבת רמה בורשטין. "לא הייתי קרובה לדת קודם, אבל מה שמיוחד בעבודה עם רמה, שהיא אישה מאמינה, הוא שהיא רוצה להעביר הלאה את מקומה של האמונה בחיים. ואת זה היא העבירה גם לי", היא מספרת. "היינו מאוד קרובות בתקופת החזרות, שנערכו באחד הסגרים. עשיתי אצלה גם את ראש השנה, ולראשונה בחיי חוויתי את החג באופן דתי והבנתי עד כמה הוא חזק ועוצמתי. השיחות בינינו היו אחד המפתחות החשובים מבחינתי בפיצוח הדמות של פייגי, שמתחילה את הסדרה כנערה בודדה שרוצה למות, ולומדת לאט־לאט שהיא לא לבד בעולם, ושיש אלוהים שדואג לה".

מה נשאר לך מכל זה אחרי הצילומים?

"זה לא שנהייתי דתייה ושומרת מצוות, אבל הפכתי לאדם יותר מאמין בדרך שלי. בתקופת החזרות התפללתי לא מעט. הייתי מתפללת שאעשה את התפקיד הזה מדהים כמו שהוא נכתב על ידי רמה ושאשרת את התסריט כמיטב יכולתי".

מתוך 'ריקוד האש'

× × ×

כנראה שמישהו שמע אותה, כי עיברין, 23, כובשת את המסך בתפקיד הראשי הראשון שלה. המפגש בינה לבורשטין, שכבר הזניקה את הקריירה של נועה קולר כשליהקה אותה לסרט 'לעבור את הקיר', מסתמן גם כנקודת הפריצה אצלה. ולמרות זאת, קצת אחרי שהתחילה לעבוד על 'ריקוד האש', עיברין חשבה לוותר על הכל ולעזוב.

"התסריט הביך אותי", היא מודה, "יש בו נערה שיש לה קשר לא פשוט עם אמא שלה ותשוקה לגבר מבוגר. קראתי אותו ואמרתי לעצמי רק, אמא'לה, איך אני הולכת לעשות את זה? יום אחד, כשהתבטלה חזרה אחרי שאחת השחקניות חלתה בקורונה, התקשרתי לרמה ושאלתי, 'יש מצב שאני מגיעה בכל מקרה?' באתי, התחלתי לבכות ואמרתי לה, 'אני לא חושבת שאני מסוגלת לעשות את זה'".

ומה רמה ענתה לך?

"היא הסתכלה עליי בעיניים הטובות שלה וצחקה נורא, ואז אמרה לי שאני מאוד מתוקה ושהיא יודעת שאני מסוגלת לעשות את התפקיד ושאני פייגי שהיא חיפשה".

ומיד נרגעת?

"כן, רמה היא כמו קברניט של ספינה בסערה. היא מכירה את הים יותר טוב מכולם ויודעת איך להוביל את כולם לחוף מבטחים. הלכתי אחריה בעיניים עצומות. המפגש שלי איתה היה התאהבות ממבט ראשון, כמו שאני חולמת שיקרה לי עם האביר על הסוס הלבן".

אפרופו אבירים על סוס לבן, איך הייתה העבודה עם יהודה לוי?

"לא ידעתי שהוא מלוהק בכלל לסדרה. הסוכנת שלי לא רצתה להלחיץ אותי ואמרה שתספר לי מול מי אני נבחנת רק ברגע האחרון. שעה לפני האודישן היא כתבה לי, 'זה מול יהודה לוי, שיהיה בהצלחה'. הייתי בהלם שאני הולכת להיבחן מול שחקן בסדר גודל כזה. לרגע אחד רציתי לחזור הביתה. ואז אמרתי לעצמי, מיה את מסוגלת, מיה את טובה, את שווה, את יכולה לעשות את זה בגדול וניגשתי לאודישן. יהודה גם היה נורא מקסים, הוא האיר לי פנים ופוגג מיד את המתח בינינו".

'ריקוד האש' (שמשודרת בימי ראשון ב־yes) עוקבת אחר פייגי בת ה־18. יתומה מאב, שסובלת מנטיות אובדניות, ותחושת תלישות. אמה הקשה (נועה קולר), המתמודדת בעצמה עם בעיות נפשיות, לא ממש עוזרת לה. בניגוד לחברותיה היא לא ששה למצוא זיווג ולהתחתן, ומי ששובה את ליבה הוא נתן (יהודה לוי), בנו הבכור של אדמו"ר הקהילה, נשוי ואב לבן, שאותו לא תוכל להשיג לעולם.

עיברין, תלמידת השנה הראשונה בסטודיו למשחק של ניסן נתיב, מזדהה עם תחושת הבדידות וחוסר השייכות. "התפקיד הזה חשף הרבה חלקים מוכרים בלב שלי, ששכבו וצברו שם אבק", היא אומרת. "מעולם לא הייתי ילדה נורמטיבית, כזאת שמשתלבת במסגרות. כבר בגן רציתי לשחק יחד עם כולם בחצר, אבל לא היה לי אומץ, הייתי מאוד ביישנית, אז ישבתי לבד בפינה ושיחקתי עם בובות. גם בבית הספר היה לי קשה להקשיב למורה, הזדהיתי בקלות עם פייגי, שהיא סוג של ברווזון מכוער".

גם את הרגשת ככה?

"לא גדלתי כילדה יפה, למרות שלא הייתי מכוערת. כשאני מסתכלת בתמונות מפעם, אני אומרת לעצמי, וואו, הייתי מה זה יפה, אבל אז לא הרגשתי ככה. הייתי גם קצת יותר שמנמונת. רק בגילים 11־12 התחלתי ליהנות מהנשיות המתפתחת שלי. הכל קורה אצלי לאט. במשך שנתיים הייתי מאוהבת בילד בבית הספר היסודי, ולא היה לי אומץ להגיד לו את זה. גם את הבתולים איבדתי רק אחרי גיל 17, עם חבר, כי הייתי צריכה להרגיש שזה קורה לי עם האדם הנכון, עם מישהו שאני אוהבת. לא הייתי מוכנה לסמוך על גבר שלא שווה את זה, ואני חושבת שצדקתי".

עם ההתבגרות, הילדה החולמנית והביישנית מכפר סבא, בתם האמצעית של נגן כלי הקשה ומפעילת תיאטרון סיפור לילדים ‑ החלה למרוד. "אין לי מושג איך לא זרקו אותי מבית הספר", היא אומרת. "נעדרתי המון מהשיעורים ורבתי על זה עם ההורים. לא הבנתי מה אני עושה שם. הרגשתי שאני מוקפת בנערים ובנערות בודדים ושבורי לב, שעוברים את התקופה הכי קשה בחיים שלהם, ועדיין מדברים איתם על מתמטיקה ועל נוסחאות ולא אל הנפש שלהם. החוויה הזאת, של להיות נערה מפוצצת בהורמונים, הייתה לי משונה נורא".

במקום לברוח לים או לקולנוע, עיברין העבירה את הזמן במועדון לאנשים עם מוגבלות פיזית התפתחותית. "הייתי שם חמישה ימים בשבוע, שעות על גבי שעות. הגניב אותי לגמרי להתחבר עם האנשים האלה, להדריך אותם וללמוד אותם. רכזת המועדון ואני היינו מנהלות שיחות עמוקות לתוך הלילה, והיא אמרה לי כל הזמן שאני חייבת לחזור לבית הספר. אחר כך התברר שהיא גם הייתה בקשר עם ההורים שלי".

איך באמת הם הגיבו למרד הנעורים שלך?

"היו לנו הרבה ריבים. הייתי בורחת מהבית ליומיים וישנה אצל חברות, אבל אחרי לילה נרגעת ומתקשרת לומר להם איפה אני. הייתה לי אז תחושה שהם לא מבינים אותי - את הלב השבור שלי, את הכאבים".

ניסית לשתף אותם?

"לא, בקושי שיתפתי את החברות. הייתי גם מתאהבת סדרתית. בגיל מאוד צעיר כבר התאהבתי בבנים, אבל הם לא החזירו לי אהבה כי לא גיליתי להם את הרגשות שלי. ההורים שלי רוצים בטובתי, אבל לא הייתי מסוגלת לספר להם מה עובר עליי והייתי מתוסכלת שהם לא מבינים אותי. הייתי פשוט טורקת את הדלת והולכת. רק בשנים האחרונות אני מבינה שהם מאוד אוהבים אותי".

את הריפוי מצאה כשהעבירה את הדרמות לבמה, במסגרת בימת הנוער בכפר־סבא. שם גם התמודדה לראשונה עם תפקידים מאתגרים. "כשעוד הייתי בתולה שיחקתי דמות של שחקנית פורנו שצריכה לפתות במאי קולנוע. זה היה אמנם מאוד מביך, אבל אלה גם התפקידים שאני הכי רוצה לעשות".

איך עשית את זה באמת?

"לאט־לאט. הבמאי אמר לי איך, ומילאתי את ההוראות שלו בפחד ובאומץ".

× × ×

אתגר משחקי לא פחות מורכב, אותו גילתה בצילומי הסדרה, היה לחטוף סטירות דווקא מהשחקנית הנערצת עליה, נועה קולר. "זה היה וואו כשהבנתי שאני הולכת לעבוד איתה. אני חושבת שהמשחק שלה בסרט 'לעבור את הקיר' מדהים ברמות. היא השחקנית שאני הכי מעריכה בארץ".

איך התכוננת לסצנות הקשות שבהן היא מכה אותך?

"לחוות כל דמות לעומק, כולל הכאב, ההשפלה והבדידות - זה תענוג גדול. נועה גם הייתה סוג של אמא מבחינתי על הסט. בין סטירה לסטירה היא הצחיקה אותי ובסוף הסצנה תמיד התחבקנו. כשסיימנו עם הקטעים האלימים פשוט אמרנו לכולם שאנחנו הולכות לשחרר את היום הזה וירדנו למטה לצעוק ולשיר".

לפחות עם יהודה לוי שמרת על ריחוק פיזי במהלך הצילומים.

"אני מאוד אוהבת את הבן אדם הזה. הוא שחקן מדהים ואדם מדהים. בתחילת החזרות גם קבענו שאנחנו שומרים נגיעה כל התקופה. רק בסוף הצילומים התחבקנו בפעם הראשונה. האמונה שלו בי ריגשה אותי. היו לנו מלא צחוקים. גם נטע שפיגלמן הפכה לחברה מאוד קרובה. היא הייתה מעין אחותי הגדולה. היא שחקנית כל כך אינטליגנטית ובתוך זה אישה עם רגליים על הקרקע".

התגובות שהיא מקבלת לדמות הלא־שגרתית שהיא מגלמת מפתיעות אותה. "אני מעריכה את האומץ של yes לשדר סדרה על נערה חרדית משונה, לא מקובלת ולא יפה, שרוצה להתאבד ואמא שלה מרביצה לה. ואני עפה גם על האומץ של רמה לכתוב על יצר ועל תשוקה שיש להם את הכוח להבעיר את החיים. הרבה צעירים וצעירות כותבים לי בפייסבוק ובאינסטגרם שהסדרה מדהימה, שהם מכורים אליה ברמות. נער אחד, שסיפר לי כמה קשה לו בחיים ובחברה, כתב לי שמעודד אותו לראות את עצמו בתוך פייגי, ושאני נותנת ייצוג מאוד טוב למתמודדי נפש כמוהו. מישהי אחרת כתבה לי שההורים שלה מכים אותה והיא לא דיברה על זה בחיים, ושזו פעם ראשונה שהיא משתפת בזה מישהו".

אבל לא כולם מתפעלים מהסדרה. לפני כשבוע הועלו בערוץ 13 טענות שהסדרה היא ניסיון של בורשטין להלבין את הרב אליעזר ברלנד, שהורשע בעבירות מין בתלמידותיו וכי ביססה עליו את דמותו של יהודה לוי, משום שהיא נמנית עם חסידיו של הרב העבריין. "זאת הפעם הראשונה שאני שומעת על ההשערות האלה וזה נשמע לי מופרך לגמרי", אומרת עיברין. "בכל השיחות הארוכות שהיו לי עם רמה זה מעולם לא עלה בשום אופן. מעולם לא שוחחנו על הרב ברלנד".

בינתיים, למרות ההצלחה, היא מתכננת לסיים את הלימודים בניסן נתיב. "איפה אהיה בעוד כמה שנים?" היא מהרהרת בקול, "אני חולמת לשחק כמה שיותר ולכתוב. הייתי רוצה לעבוד עם דנה מודן ואסי כהן והבמאי רם נהרי, שאני מעריצה, ועם הבמאי ניר ברגמן והתסריטאית דנה אידיסיס. אבל אני בעיקר מקווה להיות מאושרת, מסופקת ובזוגיות".

yoavib@gmail.com