yed300250
הכי מטוקבקות
    נחום ברנע
    חדשות • 19.06.2022
    מרצ: אפילוג
    בשלב הזה לא משנה אם רינאוי־זועבי תישאר בכנסת או תתפטר - הנזק שגרמה למרצ לא ניתן לתיקון. דבר אחד מפלגות לא יכולות להרשות לעצמן: להפוך לטיפשות בעיני בוחריהן. זה מה שהיא עשתה למרצ. היעלמותה של מרצ תסתום את הגולל על הייצוג של השמאל במערכת הפוליטית
    נחום ברנע

    שלוש מפלגות בקואליציה מגרדות כרגע את אחוז החסימה: רע"מ, תקווה חדשה ומרצ, כל אחת והצרות שלה. רע"מ תשרוד: גם אם תיעדר מהכנסת היא תהיה נוכחת במסגדים, בכל אחד מהם. תקווה חדשה קמה כסידור עבודה לפורשי נתניהו. אם הסקרים משקפים את המציאות, החידוש מיצה את עצמו. יש עדיין בוחרים שמעדיפים ימין אחר, נקי מביביסטים וכהניסטים. אין די בהם לקיים שתי מפלגות.

     

    הסיפור של מרצ משמעותי יותר. היעלמותה תסתום את הגולל על הייצוג של השמאל במערכת הפוליטית. זה יהיה סופו של תהליך ארוך, שראשיתו בשנות ה־60 של המאה הקודמת. ההתכווצות הייתה הדרגתית: הבוחרים התמעטו, ההתלהבות פחתה ומפלגות השמאל נאלצו להתאחד. מרצ הוקמה ב־1992. התמזגו בה מפ"ם, רצ וחלק משינוי. במערכות הבחירות האחרונות נכנסה מרצ לכנסת רק לאחר שפצחה בקמפיין שזעק גוועלד, הצילו, אם לא תצביעו בעדנו ילכו מאות אלפי קולות לאיבוד והימין ינצח. מרצ שרדה בזכות מסכנותה.

     

    יש מפלגות שדועכות משום שהמסר שלהן ממוקד מדי. במרצ הבעיה הפוכה: היא טובעת מרוב מסרים. היא בעד שלום, בעד שתי מדינות, נגד הכיבוש, בעד הסביבה, בעד החקלאים, בעד שוויון יהודי־ערבי, בעד חברה ופריפריה, בעד ערכים ליברליים, בעד הציונות, בעד הלהט"בים, נגד כפייה דתית, בעד שלטון החוק, נגד נתניהו. היא חנות מכולת שמעמיסה על מדפיה יותר מוצרים מרמי לוי.

     

    לכאורה, כל מי שמוצא את עצמו ואת השקפותיו בדף המסרים הזה היה צריך להצביע מרצ בקלפי - 40 מנדטים לפחות. אבל הבוחר לא בנוי כך. הכוונות הטובות לא מעניינות אותו; גם לא המאמץ. יש יותר בוחרים של מרצ שמצביעים למפלגות אחרות מבוחרים שמצביעים למרצ.

     

    היו"ר של המפלגה ניצן הורוביץ הוא בשר מבשרה של הקהילה הלהט"בית. הרקורד מושלם. אף על פי כן, הלהט"בים לא נוהרים למרצ. אחד משלושת שרי המפלגה ושניים מששת חברי הכנסת שלה ערבים; היא מרבה לפעול למען המגזר. אף על פי כן, היא גירדה בקושי מנדט אחד שם; מרצ לא קיימת בפריפריה ולא בשכבות המצוקה; היא לא כובשת לא את מתנגדי הכפייה הדתית, לא את שונאי המתנחלים ולא את מפגיני בלפור.

     

    מתברר שמעייף להיות צודק כל הזמן. מה שנכון לגבי בני־אדם נכון כנראה גם למפלגות: מי שמקרין סביבו צדקנות מתמדת מעייף את הבוחרים. מרצ משדרת עייפות.

     

    בקיצור, למרצ הייתה בעיה. ג'ידא רינאוי־זועבי לא הייתה הפתרון - ממש לא. רינאוי זועבי שוריינה למרצ על ידי הורוביץ. היה לחץ מלמטה להביא לרשימה דם חדש, והורוביץ נענה. רינאוי זועבי לא הייתה חברת מרצ; לא היה לה ניסיון פוליטי ולא היו לה בוחרים. המחויבות שלה הייתה רק לעצמה. באופוזיציה זה היה עובר איכשהו, אבל החברות בקואליציה מחייבת ליותר.

     

    בשלב הזה לא משנה אם היא תישאר בכנסת או תתפטר - הנזק שגרמה למרצ לא ניתן לתיקון. דבר אחד מפלגות לא יכולות להרשות לעצמן: להפוך לטיפשות בעיני בוחריהן. זה מה שהיא עשתה למרצ. בחודשים הבאים יופעל לחץ על מפלגת העבודה לצרף לעשיריה הפותחת שלה שני נציגים ממרצ. בינתיים מרב מיכאלי מסרבת: היא רואה את עתיד מפלגתה במרכז. כך או כך, השמאל ייעלם. הוא ייעלם גם בחד"ש, שהפכה למפלגה לאומנית ערבית. היהודים שלה יותר לאומנים מהערבים.

     

    השמאל לא ימות. הוא ימצא את מקומו בתרבות, באקדמיה, בתקשורת. הוא בעיקר יימצא בביטויי השנאה של הימין הביביסטי לשמאל. לביביסטים לא משנה אם יש מפלגת שמאל בכנסת. מבחינתם, גם בנט ושקד הם שמאל.

     

    ביקרתי פעמים אחדות בדרום־אפריקה בשלבים שקדמו להתמוטטות המשטר הלבן. האוכלוסייה הלבנה נחלקה לאפריקנרים ולאנגלו־סכסים. האפריקנרים דיברו אפריקנס; האנגלים אנגלית. האפריקנרים שלטו בפוליטיקה, בצבא, במנגנוני הממשלה; האנגלים עשו כסף. האנגלים לא אהבו את משטר האפרטהייד, אבל עד שלב מסוים הניחו לאפריקנרים להתפלש בו. חלק מהילדים שלהם היגרו בייאושם לקנדה ולאוסטרליה. לפעמים אני שואל את עצמי אם השמאל הישראלי לא ינחם את עצמו באותה דרך.

     


    פרסום ראשון: 19.06.22 , 23:30
    yed660100