כשקרא בנט ללפיד זמן קצר לפני שהודיע על החלטתו לפזר את הכנסת, הכל כבר היה ברור לשניהם. ובכל זאת, בנט אמר שהוא מתכוון להעביר ללפיד את ראשות הממשלה כמה שיותר מהר וכמה שיותר מסודר, ושהוא מתכוון להיות לצידו ולרשותו כל הזמן. אבל מהרגע שהחוק לפיזור הכנסת יעבור בקריאה שניה ושלישית, אמר, יהיה כאן ראש ממשלה אחד.
אני מלא הערכה לדרך שבה הוא נהג, אמר השבוע לפיד. אבל מה שטרגי, הוסיף, שכולם מתרגשים מכך ששני אנשים נהגו אחד בשני בהגינות ולא מרמים אחד את השני. הנוכלות הפכה לסטנדרט, אמר, כך שזה מתקבל כמו סוג של נס.
בנט הפריך השבוע את השמועות על קרב סמוי בינו לבין לפיד מי יהיה ראש הממשלה בתקופת הבחירות. לפיד, אמר, מעבר לכך שנתן לי את הבכורה על ראשות הממשלה, שזה דבר קשה ביותר במיוחד לאדם עם כישורי מנהיגות, גם הבהיר לי שיש ראש ממשלה אחד וסייע לי בכל דבר. לכן לא היתה לי בכלל דילמה.
וחוץ מזה, אמר בנט, גם אני אוהב אותו.
בנט טוען שלא מדובר בהחלטה פזיזה, וששני דברים הובילו אליה: ביום שישי הוא ניהל שיחות בעניין תקנות יו"ש ובדק לעומק מה יקרה כשיפקעו. הדברים ששמע הטרידו אותו. ולא בגלל שלא תהיה למתנחלים זכות בחירה, או בגלל מצב האסירים הביטחוניים. הוא הבין שבבוקר שלמחרת פקיעתן אין יותר סמכות אכיפה של ממשלת ישראל על חצי מיליון ישראלים. אין מי שיאכוף חוקי תעבורה. אין בפני מי להתלונן על פריצות וגנבות. הדרך היחידה לנהל את יהודה ושומרון היא תחת שיפוט צבאי. המשמעות של זה היא כניסתה של ישראל לכאוס שכמותו לא ידענו.
הדבר השני היה שיחתו עם ניר אורבך ביום שני בבוקר. ביחד עם ההבנה שגם זועבי מתכוונת להצביע בעד פיזור הכנסת, הוא הבין שזה נגמר.
כמה ימים קודם, לפני שהודיע על פיזור הכנסת, הציע לו סער להכניס את חוק הנאשם לזירה ולהשתמש בו באופן כפול. מחד, לקדם אותו לקריאה ראשונה עוד לפני שהאופוזיציה תביא את הצעת פיזור הכנסת. מאידך, להשתמש בו כמנוף על האופוזיציה. סער, שנחרד מהמחשבה שתקנות איו"ש לא יוארכו והאמין באמת ובתמים שהכאוס שישתרר פה יהיה תחילת הסוף - היה מוכן אפילו להשתמש בחוק הנאשם, החוק שהיה הדגל שלו ושהוא הרבה לספוד להחמצתו - כמנוף שיביא את האופוזיציה לתמוך בחוק יו״ש. ואם לא תתקפל - היא תסתכן בהשלמתו.
חשבון הנפש שיעשה בנט בתקופה הקרובה יעסוק ככל הנראה בשגיאות שלו בטיפול בסיעתו. הוא לא חושב שהטעות היתה בבחירת הרשימה. אין מפלגה אחרת שהיתה עומדת במה שעשו לאנשי ימינה, הוא אומר. איימו עליהם, סחטו אותם, פיתו אותם, ירדו עליהם. אבל אסור היה להזניח את המפלגה. הוא היה צריך להיות יותר קשוב לאנשים.
בנט עוד לא החליט מה יעשה. מקורביו ושותפיו נוטים לחשוב שהוא ירצה לפרוש, לפחות לתקופה. השבוע הודיע שיתנגד לחוק הנאשם. החוק הזה בעיניו לא חכם ולא נכון, והוא המתנה הכי טובה שאפשר לתת לקמפיין של נתניהו. בנט חושב שצריך לנצח בשדה הציבורי ובטח לא להעלות חוק כזה דקה לפני בחירות. אבל אין לו בעיה לתקוף את האפשרות לכהן תחת נתניהו. הוא חושב שהוא הוכיח במעשיו מה דעתו על שותפות כזו, ולא, הוא לא מתכוון להתקרב ליקום הזה יותר.
מה שלא הפריע לחברי סיעתו להצהיר השבוע שהם מוכנים לשבת תחת נתניהו: שירלי פינטו, איילת שקד ואפילו מנכ"לית סיעת ימינה, סטלה ויינשטיין, שיצאה בהצהרה תמוהה שאינה הולמת מנכ"לית - שהיא לא רואה בעיה שימינה תשב תחת נתניהו. עוד אין ממשלה חליפית, נתניהו עוד לא לוקח אף אחד מהם לליכוד - והם מבצעים חרקירי בשידור חי. אולי זה, יותר מכל דבר אחר, מעיד על חוסר השליטה של בנט על סיעתו ואיך העסק היה ממילא מתפרק.
אבל לא ניתן להבין בפני מה אנחנו עומדים מבלי להתייחס למה שקרה ביום רביעי בהצבעה שהתקיימה אחרי שהוחלט על פיזור הכנסת בקריאה טרומית.
לפי הצעת חוק שהגישה האופוזיציה, שופטי העליון, הנשיא וסגנו, ימונו ע"י הממשלה באישור הכנסת. המשמעות היא שתהליך בחירת השופטים יהפוך לפוליטי, חלק מהתהליך הקואליציוני, תוך הפיכת בית המשפט העליון לנטול השפעה. הממשלה, ששולטת בכנסת באמצעות רוב קואליציוני, תשלוט גם בבית המשפט.
מי שחתום על הצעת החוק הזאת הם חברי הכנסת מאי גולן ודודי אמסלם מהליכוד, ומיוצגות בה כל סיעות גוש נתניהו, עם בן גביר ופינדרוס, שכבר הודה שחלומו הוא לפוצץ את בית המשפט העליון.
איפה רשות שופטת עצמאית, זעק סער מעל דוכן הכנסת. האם יש אדם אחד שיכול לדמיין שהצעת חוק כזאת היה מוגשת מטעם הליכוד בתקופת כהונתו של מנחם בגין? בתקופת שמיר? זו פוליטיזציה טוטאלית, הרס עצמאותה של הרשות השופטת כדי שתהיה רשות אחת במדינת ישראל, או יותר נכון - ראש אחד.
מי שהצביע בעד החוק הזה הוא ראש הממשלה לשעבר. בפתח מערכת בחירות, בהצבעה טרומית (שלא עברה), הצביע נתניהו בעד חוק שמציע שהממשלה והכנסת ישלטו בבית המשפט העליון. זו לא היתה סתם הצבעה. זאת היתה הצהרת כוונות: ככה ייעשה לבית המשפט העליון כשאנחנו נחזור לשלטון.
אז זה מה שמכין לנו נתניהו אם יקבל 61 מנדטים. ושלא נתבלבל: הוא לא באמת רוצה ממשלה חלופית. הוא מכוון מטרה: 61 מנדטים, שליטה על בית המשפט העליון וחוק צרפתי.
