"הייתי ילדה מפוחדת בת 17, שמתמודדת עם צעקות, האשמות ושאלות חודרניות"

גם עשרים שנה אחרי, יעל יעקוב (37) מתקשה לשכוח את החוויה הטראומטית בוועדה להפסקת היריון, שאליה הגיעה בעקבות היריון לא רצוי בגיל 17 בלבד. "ישבתי שם לבד, מפוחדת, מול חבורה של אנשים מבוגרים, חמורי סבר ומאוד לא נחמדים ששואלים אותי שאלות חודרניות ומפנים כלפיי האשמות", היא משחזרת. "אני זוכרת אותם צועקים עליי שאני חסרת אחריות ואישה דתייה ששאלה: 'מה יגרום לנו לחשוב שפעם הבאה תיזהרי יותר?'. לא היה לי את החוסן הנפשי להתמודד עם זה, כשכל מה שרציתי היה רק להפסיק את ההיריון הלא רצוי. זה אחד הדברים הכי משפילים שעברתי בחיים".

החוויה הקשה הזאת, מתברר, היא מנת חלקן של נשים רבות בישראל, ברגעים שאינם קלים לאף אחת ממילא. עדויות רבות מתארות ועדה אטומה וחסרת רגישות, שכל מטרתה, לדבריהן, היא להשפיל ולגרום לרגשות אשמה כבדים. הוועדות להפסקת היריון, המאשרות את ביצוע ההליך עד השבוע ה־24, פועלות למעשה על בסיס של חוזר סמנכ"ל רפואי מ־1988, המנחה את חבריהן לעשות כל שביכולתם כדי לצמצם את מה שהוגדר "הפלות מיותרות".

יצאתי בוכייה ורועדת

אירית (29) נכנסה להיריון לא רצוי לפני כשנה מגבר שהכירה באפליקציית היכרויות. היה לה ברור שהיא לא מעוניינת להביא איתו ילד לעולם, אך היא לא העלתה בדעתה כי תצטרך לספוג השפלות ולקבל הטפות מוסר לשם כך. "הגעתי לוועדה מעורערת ולבד, כי המשפחה שלי דתייה, ופחדתי שהם יגלו על זה. נכנסתי לחדר עם שלושה זרים שהתחילו לשאול אותי איך נכנסתי להיריון ולמה לא השתמשתי בקונדום. הייתי בהלם, אני צריכה לתת לכם הסברים? כשהם שמעו שזה קרה במפגש עם גבר מזדמן שלא ממש הכרתי הם נתנו לי תחושה שעשיתי משהו רע, כאילו אני זונה. יצאתי משם בוכייה, מושפלת ורועדת. הם ראו שאני במצב נפשי לא פשוט בלאו הכי, אז למה להקשות עליי עוד?".

גם קארין אקרלינג (29) נאלצה לעבור הפלה לפני שלוש שנים וגילתה שלפניה תהליך ארוך הכולל שאלות פולשניות ופגיעה קשה בפרטיותה. "העבירו אותי מגורם לגורם, ובכולם התחושה הייתה שעושים לי 'נו נו נו', למה לא שמרת על עצמך ולא השתמשת באמצעי מניעה? הייתי בשבוע השמיני וזכאית לגרידה, שזה הליך פחות כואב לדעתי מכדורים. למרות זאת אף אחד לא שאל מה אני מעדיפה והחליטו בשבילי שאקח כדורים. בוועדה ישבו רופא ועוד שתי נשים, וכשהם הבינו שאני בזוגיות ומשהו התפספס לי, הם שאלו שאלות מאוד פולשניות, נכנסו לי למיטה ממש. לא הבנתי מי שם אותם לתחקר אותי ככה, ולמה אני צריכה לקבל מהם בכלל אישור?".

הלל גרינבלום (31) גילתה במהלך ההיריון שחלתה בסרטן. אבל למרות שהרופאים המליצו לה לעבור הפלה, היא נאלצה בכל זאת לעבור דרך הוועדה. היא אמנם זכתה מהם ליחס יפה, אך עדיין מתרעמת על ההליך המיותר. "מה שהיה אבסורדי במקרה שלי, זה עצם קיום הוועדה, גם אחרי שמומחים אמרו לי שאני צריכה לעבור הפסקת היריון. זה גם דחה את התחלת הטיפולים שלי בסרטן. הייתי צריכה למלא טפסים ולחכות שיתפנה מקום. התנהלות הזויה ומכעיסה".

לא מנסים לעזור באמת

לפי החוק, הפסקת היריון תאושר לנשים מתחת לגיל 18 או מעל לגיל 40, וכן לנשים שנכנסו להיריון בעקבות "יחסים אסורים לפי החוק הפלילי, מיחסי עריות או שלא מנישואין", במקרה שבו עלול הוולד להיות בעל מום, ובמצב שבו ההיריון עשוי לסכן את חייה של האישה. בדצמבר האחרון פורסמה רפורמת ההפלות של שר הבריאות ניצן הורוביץ, שכללה, בין היתר, שינוי של טפסי הוועדה הארכאיים, הכוללים שאלות כמו: "האם מאז המחזור האחרון השתמשתם את או הגבר באמצעים/שיטות למניעת היריון?" או "מדוע לא השתמשת באמצעים/שיטות להפסקת היריון?", ואף לאפשר לכל אישה עד השבוע ה־12 להפסיק את ההיריון בלי ועדה. אלא שהתפרקותה של הממשלה, מאיימת גם על הרפורמה, שלא נראה שתעבור כעת.

לדברי יעקוב, הוועדות האלה פטרוניות ומקוממות. "למה אני לא יכולה לבצע הפלה אם אני לא רוצה את התינוק, למה אני צריכה בכלל לקבל אישור ממישהו? זה הרי לא עניינו של אף אחד. אני מבינה את הצורך בליווי מקצועי, אבל להעמיד אותך מול ועדה שתאשר לי את ההחלטות על החיים שלי, זה מופרך".

לדבריה של אקרלינג, הוועדות לא מסייעות כלל לנשים. "כשעברתי את ההפלה, פגשתי אם חד־הורית והבנתי שאף אחד לא אמר לה שהיא זכאית לעבור את ההליך בחינם. אתם פה כדי לנזוף או כדי לעזור?".