העיניים של מלחמת יום כיפור נעצמו

יהונתן אברך (82) מקיבוץ יגור, מי שכונה "העיניים של המלחמה" במלחמת יום הכיפורים, הלך לעולמו לאחר שהתמודד ארבע שנים עם מחלה קשה.

בזמן המלחמה היה אברך סרן במילואים, ושימש כסגן מפקד פלוגה א' בגדוד הצנחנים בפיקוד של חזי שלח ז"ח בחטיבת צנחנים מילואים 317. "החשש הכי גדול שלי היה שלא אספיק להגיע למלחמה והמלחמה תסתיים בלעדינו", סיפר בראיון שהעניק לפני שנתיים ל"ידיעות אחרונות".

אברך זכה לפרסום רב לאחר שב־12 באוקטובר, יומה השביעי של המלחמה, שהה עם הפלוגה שלו במובלעת הסורית. "היינו אחרי כמעט שבוע בלי שינה, ממש לא עצמתי עין", תיאר, "רק נלחמים ונלחמים. הייתי בעיקר עייף. יום קודם היה הכיבוש של חאן ארנבה. כוחות שריון כבשו וטיהרו את המתחם והגדוד שלנו נתן להם חיפוי.

ישבנו במובלעת, וחיכינו לפקודות נוספות. סוף סוף יכולתי לנוח קצת. התיישבתי ושמתי ראש על הקיר".

באדיבות המשפחה

באותה העת הסתובב בשטח הצלם האיטלקי המפורסם רומאנו קאניוני ותיעד את הלוחמים. "הקשר שלי אמר לו: 'למה אתה מצלם אותי? צלם את המפקד שלי'", תיאר אברך, "כשהוא התחיל לצלם אפילו לא שמתי לב. נמנמתי".

חצי שנה לאחר אותו היום, באפריל 1974, שב אברך לקיבוץ יגור מהמלחמה אז גילה את התהודה שעשתה אותה התמונה. תמונותיו כצנחן העייף עם העיניים הירוקות פורסמו בכל העולם. שלושה עמודים של צילומים של אברך, שתמונת פניו הייתה הבולטת בהן, והיא הופיעה בעיתון היומי האיטלקי "קוריירה דלה סרה", ובהמשך במגזינים האמריקאים "ניוזוויק" ו"לייף". עורכי ה"ניוזוויק" העניקו לתמונה את הכותרת: "העיניים של המלחמה".

"אפילו לא ידעתי אנגלית באותה תקופה", סיפר, "אף אחד לא ראיין אותי. אשתי כתבה למערכת העיתון וביקשה, אם הם יכולים לשלוח לנו את התמונות. מעולם לא תליתי את התמונה. אני אפילו לא יודע איפה היא. אני חושב שהתביישתי".

"אבא היה ארץ ישראל היפה", סיפרה אתמול בתו של יהונתן, מירב אברך הרשקוביץ." אבא חלה בסרטן במוח, סוג סרטן שבו אדם מחזיק מעמד מספר חודשים. הוא הראה שגם פה הוא נלחם והוא עשה זאת ארבע שנים. אבא היה כל הזמן אופטימי. הוא חיזק אותנו. החשש הכי גדול שלי היה שנגיע למצב שהוא ידבר איתנו ולא נצליח להבין אותו בגלל הגידול. אבל כן הצלחנו לתקשר אתו. גם כשאבא לא היה מובן בדיבור, הוא הרגיע אותנו 'הכל בסדר'".

צילום: אלעד גרשגורן

באשר לתמונה המפורסמת, שזיכתה את אביה בכינוי "העיניים של המלחמה", מספרת הבת, "אבא מאוד אהב את התמונה ומצד שני גם לא הבין למה בכלל עושים מזה עניין. אנחנו, ילדיו, מאוד אוהבים את התמונה הזאת, וגם את התמונות הנוספות שלו שצילם אותו צלם".

מירב אברך הרשקוביץ, התייחסה למחווה בה הוענקה מידיו של הרמטכ"ל רב־אלוף אביב כוכבי, דרגה לאחיה יגר מול מיטת אביהם החולה. "לנו כמשפחה זה היה אחד הדברים שיותר ריגשו אותנו, וגם הבנו שזו סיומת מדהימה. שאבא קיבל את כל הכבוד שהגיע לו. אבא הבין והתרגש".

סיון אברך, בתו של יגר בנו של אברך שקיבל את הדרגה, "הערך שהוביל את סבא שלי היה תמיד אהבת הארץ והרעות. ערכים שעל פיהם חינך אותנו. הצבא תמיד זרם בעורקנו כמשפחה. סבא תמיד היה גאה בשירות הצבאי שלו ואנחנו היינו גאים בו ובמה שעשה ותרם. הענקת הדרגה לאבא שלי יגר, הייתה באמת הדבר הכי אנושי ומרגש שאפשר לצפות אליה. סבא שלי התרגש מאוד".

יהונתן אברך הובא למנוחת עולמים אתמול בקיבוץ יגור. הניח אחריו ארבעה ילדים, אריאל, יגר, מירב ומעין, ותשעה נכדים ונכדות.