yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום: טל שחר
    זמנים מודרנים  • 16.07.2022
    "אמרתי לעצמי: 'למות את תמיד יכולה, אבל בואי ננסה לחיות קודם'"
    שיר מורנו היא לא אחת שנשברת או מרימה ידיים. בטח לא כששואלים אותה לאן נעלמה אחרי שהתרגלנו לראות אותה בתפקידים מובילים בטלוויזיה ועל הבמה. היא למדה אימון, מעבירה הרצאות להורים ולילדים, נהנית מהאימהות ומצטערת רק שאמה, שנפטרה כששיר הייתה בת 17.5 בלבד, לא יכולה לבוא לעזור לה עם הילדים
    ענת לב-אדלר | צילום: טל שחר

    כשתפגשו את שיר מורנו לא בטוח שתבחינו מיד במצפן שהיא נושאת בתוכה, אבל אחרי שעתיים של שיחה - תבינו שהוא שם. מצפן פנימי מסוגנן, שמאפשר לה להישאר רגועה ונאמנה לעצמה, גם כאשר מסביב הכל רועד. ואוהו, כמה שהאדמה רעדה מתחת לרגליהן של האחיות לבית מורנו – בת הזקונים שיר, 31, כוכבת הילדים האהובה ("החממה", "מועדון החנונים"), אחותה האמצעית איילה, שעוסקת בהום סטיילינג ("והיא אלופה בזה") והבכורה, אשת התקשורת השפיצית טלי מורנו. האדמה רעדה כאשר העסק של ההורים פשט רגל ואנשי ההוצאה לפועל דפקו בדלת, וקרסה כאשר אמא שלהן, ציונה, נפטרה לאחר מאבק ארוך במחלת הסרטן, כאשר שיר הייתה בת 17 וחצי.

     

    "ומאז נהיינו בבושקה, אמהות זו של זו, אחת־בתוך השנייה־בתוך השלישית, כולל עם אבא. זה מה שהטבע עושה כשדברים כאלה קורים, אבל מעולם לא הייתה לנו פריבילגיה להישבר. זה לא ב־DNA שלנו ולא שפה שדיברו בבית. הייתי ילדה מפונקת שמחוברת לאמא שלי לווריד בקטע חולני, היא חתכה לי את השניצל וישנתי איתה במיטה, וכולם דאגו מה יהיה איתי ואיך אתגייס. יכולתי להוציא פטורים, ולהיכנס למיטה ולדיכאונות, אבל הבית שלי לא אישר את זה, ואין אצלנו לוותר. אמא שלי עד יומה האחרון לא אהבה את הקורבנות ואת ההתמסכנות. גם כשהיא בקושי נשמה, הייתה מתארגנת, שמה את הפאה ויוצאת לעבוד, ולא היה מקום בבית להתבכיינות. כיוון שידעתי שהיא תתבאס אם אתנהג כמו קורבן, אמרתי לעצמי: 'למות את תמיד יכולה, אבל בואי ננסה לחיות קודם', וזה מה שעשיתי, צעד־צעד".

     

    היום את בתחום האימון. את מבינה שאת האימון הראשון עשית על עצמך?

     

    "זה קטע. תמיד אנחנו מנתחים את ההתנהגויות שלנו בדיעבד. אז בפועל, לכאורה הרי הייתי הכי מסכנה – ההורים פשטו רגל, אמא הייתה מאוד חולה. אבל לא הרגשתי מסכנה ולא הרגשתי שחסר לנו משהו, וזה כי אני באה מבית עם הורים מאוד חזקים, אבל לא כאלה שאומרים 'לא קרה לי כלום', אלא אומרים 'כן קרה, אבל פרופורציות'. ככה גדלנו. זה מה שאני מכירה".

     

    גדלתן בעכו.

     

    "הייתה ילדות פשוטה של כיף. היום מגדלים ילדים בהמון לחץ, כבר בגיל ארבע צריך להספיק להיות בכל החוגים, להגיע לכיתה א' עם קורס הכנה לכיתה ד', אני לא רוצה שהילדים שלי ירגישו שהזמן סוגר עליהם. אני רוצה שהם יישארו ילדים ואם לא מתחשק לילד ללכת היום לחוג כדורגל, שלא ילך. איזה ביג דיל, הילד לא הולך לחוג".

     

    בכלל, שום דבר אצלה הוא לא ביג דיל. לא זה שבעיני הסביבה היא "נעלמה" בשנים האחרונות, ולא זה שעכשיו היא חוזרת עם הרצאה חדשה להורים ולילדים שמבוססת גם על לימודיה בתחום האימון האישי. היא גם חוזרת לעשות אודישנים, מצלמת דוקו שעוד מוקדם לדבר עליו, גילתה שהיא אוהבת לכתוב, ובכלל יש המון דברים טובים בעצירה, שמאפשרת לנו להשתבלל לתוך עצמנו לפרק זמן מסוים.

     

    "כשאומרים 'להיעלם', מה זה בכלל? לא להיות בעין הציבורית? ומה עם העולם הפנימי והחברים והמשפחה ולשבת ולבהות ולחשוב ולהתבונן ולארח ולבשל ולעבור את הקורונה ולגדל שני ילדים, שזה הכי חשוב מבחינתי ומבחינת אורן (בעלה, ע.ל.א)

     

    אני זוכרת שכילדה שמעתי שבת הדודה שלי, שגרה בתל־אביב, משאירה את הילדים עד ארבע בגן, וחשבתי לעצמי 'מה זה לשים את הילדים עד ארבע בגן, את לא רוצה להיות איתם? הגננות מגדלות לך את הילדים'?"

     

    היא נשואה לאיש העסקים אורן מאור שמבוגר ממנה ב־13 שנה ויש להם שני ילדים – גל בן חמש ועידן בן שלוש. "לגל יש נשמה בוגרת ועתיקה, הוא מדבר איתי על לואי ה־14. עידן שובב וקסם מהלך, ושניהם שרופים על אבא שלהם וזה בגלל שהוא פשוט נמצא איתם. את אורן לא תראי מחפש לעצמו עיסוקים בשעות הערב. הוא מתעקש להיות כל יום בארבע עם הילדים ולא בגלל שביקשתי. הוא לוקח, מביא, האמהות והגננות בגן מתעלפות ממנו. אני אומרת לו 'תחזיר את שני הילדים', והוא חוזר לי הביתה עם עשרה ילדים ומתפעל אותם. גל ועידן כבר יודעים לשחות, כי הוא מלמד אותם ועידן אומר לי 'אמא איפה אבא אני רוצה ללטף אותו'. מבחינתם לחזור ולהיכנס לבטן של אבא, כי משם הם הגיעו. אז שנינו איתם בכיף, וגם עכשיו בחופש הגדול כשיסתיימו הקייטנות בגן הם יהיו בבית וינוחו ויהיה להם שקט, בלי לקום מוקדם ולרוץ".

     

    איך נראה לך הדור הצעיר, הקהל שלך? במרוץ?

     

    "במרוץ, במרדף ואני מתבאסת בשבילם, אבל הם גם יודעים שיש חיים שלמים בחוץ והם יכולים בגיל מאוד צעיר להיות מומחים בכל מה שבא להם, וגם מלמדים אותי המון דברים. למשל, איך להתמסר לרשתות החברתיות. המון שנים התנגדתי לזה, אבל העולם השתנה ואני צריכה להיות שם".

     

    וקשה לך להיות ברשתות?

     

    "בכל דבר יש טוב ופחות טוב, רק צריך לבדוק עם עצמך האם נוח לך במקום שאת נמצאת בו, ולא משנה לאן העולם הולך. מצד שני, ברור, מפריע לי שאנשים מזייפים, כי הם לא מרגישים שהפְּנים שלהם מספיק כדי להציג אותו. לפעמים אני רוצה להגיד להם 'בוא, אני אראה לך איזה בנאדם מדהים אתה ואיזה חוזקות יש בך'. זה משהו שזיהיתי על עצמי דרך האימון, שאני פרקטית ולא מחפשת לחפור 20 שנה אחורה, אלא באה ועוזרת לבן אדם להגיע לתוצאה, לשים לב להתנהגות שלנו ולשחרר תבניות שתוקעות אותנו".

     

    ומה תוקע אותך?

     

    "לפעמים אני מרגישה שאני חיה בדור הלא נכון. כשהתחלתי את 'החממה' פתחו לי אינסטגרם ולא הבנתי למה צריך, כי החשיפה והצורך לעדכן ולספר כל הזמן מה אני עושה הכבידו עליי. לקח לי זמן להבין את הכוח של אלפי עוקבים שנוספו לי אחרי כל פרק ששודר. ביום שאני בלי טלפון אני הכי מאושרת, אבל העולם הזה דורש ממך כל הזמן להיות בטלפון. זו מפלצת שברגע שאת מתעלמת ממנה היא מעלימה אותך, ודיברנו קודם על העניין הזה של להיעלם".

     

    בקיצור, כולנו על הגלגל?

     

    "כן זה הגלגל, אבל אני לא תמיד רוצה להיות חלק ממנו. אני, למשל, פחות מוכרת באינסטגרם. למדתי שזה לא נוח לי, אלא אם זה משהו שבאמת ניסיתי ואהבתי".

     

    אז מה דעתך על קמפיין הנידה?

     

    "אם עשית משהו שאת שלמה איתו - סבבה, תמליצי. אבל אם את לא שלמה עם זה וממליצה נטו בשביל הכסף - הבעיה היא שלך. כאשר הקהל שלך הוא קהל של ילדים צריך גם לקחת בחשבון על מה אנחנו ממליצות. במקרה הזה לשמור נידה זה לא מזיק לאף אחד, אבל אם תמכרי למשל שוקו שמכיל עשרים כפיות סוכר והילדים שעוקבים אחרייך יקנו את זה בלי להבין שזה מזיק להם – זו בעיה. גם להראות שהכל מגניב זה מסוכן. לאן נעלמה האותנטיות? אני לא אהיה במקום מזויף שלא נוח לי בו. אני לא אלבש בגדים שלא נוחים לי, לא אתאפר אם לא טוב לי. לא מוכנה לזה".

     

    חברוּת לפני הכל

     

    הדרישה הזו לאותנטיות, גם מעצמה וגם מהסביבה, היא שגרמה לה עם השנים לנתק גם חברויות שהרגישה שכבר לא לוקחות אותה למקום הנכון. "היו חברות שפירגנו ואהבו ורצו להיות יותר בקשר, אבל לאט־לאט הבנתי שהן יוצרות אצלי התנגדויות, אז במקום להעביר עליהן ביקורת התרחקתי ונשארתי עם החברות והחברים, רובם בכלל לא מהתעשייה, שהכי נוח לי איתם".

     

    גם בזוגיות לא תמיד נוח ויש קונפליקטים.

     

    "בגלל זה צריך להתחתן עם בן זוג שהוא קודם כל החבר הכי טוב שלך, ולא להתבסס רק על אהבה. ואת זה למדתי מאמא שלי, בגלל הנישואים הראשונים של אחותי, טלי, שהסתיימו בגירושין. אני ממש זוכרת את עצמי כנערה, וההורים שלי מדברים עם טלי ואומרים לה 'את צריכה להיות עם מישהו שהוא החבר הכי טוב שלך לפני הכל', וזה משהו שנחרט בעצמות שלי. אני זוכרת כמה אמא שלי אמרה את זה בדגש. וכשהייתי בת 19 ומאוהבת בבחור מוצלח ויפה ונהדר – אמרתי לעצמי 'זה לא יעבוד".

     

    הנה הפרקטיות שלך. המאמנת.

     

    "נכון. כי היה לי ברור מה אני צריכה לזוגיות. כאילו צילמתי מצבים. טלי ואיילה כל הזמן אומרות לי שלמדתי מטעויות של אחרים, כי הייתי ילדה מתבוננת. וזו הסיבה שהתחברתי לאישיות של אורן, ראיתי שיש לנו השקפה ורצונות זהים. יש בינינו חברות חזקה, מדברים על הכל, גם על דברים לא נוחים ולא נעימים".

     

    ואת לא מרגישה את פער הגיל?

     

    "ממש לא. אף פעם זה לא היה שם. אנחנו עושים עבודה טובה כי אנחנו מלמדים האחד את השני, משייפים האחד את השני ונותנים ביטחון אחד לשני".

     

    ואיך את עם אייל קיציס, בן הזוג של טלי והגיס שלך?

     

    "כשטלי ואייל הכירו ראיתי אהבה וכבוד ונתינה ופרגון. הם זוג נפלא, הם מהממים אחד לשני, ההתנהלות שלהם בבית ותשומת הלב לדברים – זה פשוט זה. אני רואה את זה כי אני עושה זום אאוט לסיטואציות ורואה את התמונה הרחבה".

     

    ועכשיו התמונה הרחבה שלה כוללת את הזוגיות והאימהות, וגם את הקריירה שחוזרת להתחמם. אחרי החממה, הפסטיגל ומרי לו, היא עכשיו בפינת המלצות קבועה ברשת על בילויים לכל המשפחה בסופי שבוע, ואחרי שלמדה אימון, מוסיפה עכשיו לימודים של אימון רגשי. ויש לה גם הרצאה חדשה להורים ולילדים על הדרך הנכונה לפתור דילמות ולקבל החלטות.

     

    נראה שאת ההחלטות החשובות מורנו מקבלת בשלוות נפש כל כך גדולה שיש אחרים שיראו בה אדישות מסוימת, אבל מכוון אותה מצפן פנימי גדול מאוד ומבט אוהב של אמא ציונה, מהשמיים.

     

    "ברור שאני מדברת איתה בפנים ואומרת לעצמי ש'אם היא הייתה פה הדברים היו אחרת, ואם היא רק הייתה קופצת לעזור לי עם הילדים...', אבל איך אפשר לדעת? אולי היא בכלל הייתה מגלה שאין לה סבלנות להיות סבתא?", היא צוחקת ומדפדפת בטלפון כדי להראות לי את התמונה של אמה.

     

    ומה עם אבא שלך?

     

    "מדהים. יצא עכשיו לפנסיה. אני יכולה לדבר עליו שעות. אבא שלנו זה עולם ומלואו והשראה גדולה. לא משנה מה עבר עליו, הוא פרופורציה אחת גדולה לכך שצריך ליהנות מהחיים ולא להיתפס לקטנות, אלא להיות מאה אחוז אדם שליו וצוחק וסתלבטן על החיים. הוא בזוגיות כבר עשר שנים ואני שמחה שהוא מאושר".

     

    והיא בעיקר שמחה לארח את כל המשפחה – האחיות ואבא שלה עם בני הזוג והילדים, המשפחה המורחבת של אורן, כולל דודים ודודות משני הצדדים וזה יכול להגיע גם ל־30 אנשים בארוחת שישי אצלה בבית.

     

    את מבשלת הכל לבד?

     

    "זה היה החלום שלי, שיהיה לי בית להאכיל את כולם", היא נכנסת לאינסטגרם ומראה לי את סירי הממולאים. "אבא שלי טורקי ואם אח שלו והילדים מחלקים מחמאות לממולאים שלי, מה אני צריכה יותר מזה? אני מתקתקת קציצות ובשרים ודגים וממולאים ומנות צמחוניות וכמובן עוגות וקינוחים והכל לבד, ועם דפים שלמים של רשימות והכנות ומתכונים והכל מאוד מסודר. אני אוהבת את הריח של הבישולים כשעולים אלינו, אני זוכרת את זה מהבית, מהשכונה, זה עכו, זאת הילדות שלי, שאליה אני תמיד חוזרת". *

     

    anat-le@yediot.co.il

     

     

    הפקה: מיכל עמר שוורץ; סטיילינג: אורית אפרתי; איפור: מישל אדרי; שיער: שיקו עג'מי

     

    חליפה, בגד גוף וחצאית givancy לפקטורי 54 בשער: שמלה nanushka לעמנואל, קניון רמת אביב

     


    פרסום ראשון: 16.07.22 , 20:08
    yed660100