חי, צומח – דומם הטבע בירושלים הולך ונעלם
65% מאתרי הטבע העירוניים בבירה הושמדו, נפגעו או נמצאים תחת סכנת הריסה בשל תוכניות בינוי - כך עולה מבדיקה המבוססת על מערכת המיפוי של עיריית ירושלים • סגן ראש העיר, יוסי חביליו: "אם לא נתעשת לא יישאר לנו טבע"
בשנת 2009 נערך בירושלים סקר תשתיות טבע עירוני, הראשון והמקיף מסוגו בישראל. הפרויקט בוצע על ידי החברה להגנת הטבע בשיתוף עיריית ירושלים והמשרד להגנת הסביבה, במטרה ליצור תמונת מצב כללית של תשתיות הטבע בעיר ועל מנת לקדם שמירה על המגוון הביולוגי.
תוצאות הסקר הצביעו על כ־8 מתחמים בנויים ועל כ־143 שטחים פתוחים הראויים להכרה כאתרי טבע עירוניים, וזאת בשל ערכי החי, הצומח והנוף המצויים בהם. על אף הכוונה להשתמש בתוצאות הסקר לצורך אישור תוכנית אב לטבע העירוני בבירה, הרי שתוכנית זו מעולם לא הושלמה, ועל כן רבים מהאתרים המוזכרים בסקר - למעשה חסרים כל הגנה סטטוטורית.
כעת, 13 שנים לאחר הסקר הראשוני, ביקש יוסי חביליו, סגן ראש עיריית ירושלים, לבצע בדיקת סטטוס של כלל השטחים הפתוחים שהוכרו בסקר כאתרי טבע עירוניים. "ביקשתי לערוך את הבדיקה בעקבות תחושה של הצפה בכל הנוגע לתוכניות בינוי על שטחים פתוחים בעיר, חלקם - על נכסי טבע ייחודיים וחשובים כמו בכרמית, רכס לבן ורכס ארמון הנציב. לצערי, התחושות היו מבוססות, ותוצאות הבדיקה שנערכה - מדאיגות מאוד, ודגל אדום מתנוסס מעליהן", הוא מתריע.
התוצאות שאליהן מתייחס חביליו מצביעות על כך שבתוך תריסר שנים כ־15 אתרים, בהיקף של 2,100 דונם, נהרסו כליל - בהם נחל רקפת, שלוחת מלחה, שלוחת ניות, מחילות הדורבנים ברמת דניה ועוד. כ־46 אתרים נפגעו באופן בלתי הפיך, כמו יער גילה, נחל רבידה, עמק מוצא ובוסתני בית צפאפא. כ־11 אתרים נמצאים תחת איום מיידי של הרס או פגיעה, כגון כרמית, רכס לבן, גבעת התורמוסים בארמון הנציב ומתחם אלנבי.
כ־20 אתרים נמצאים תחת איום עתידי של הרס או פגיעה, בהם שלוחת הדסה, ליפתא, חורשת פרחי הבר ונחל עטרות־דרום.
בסך הכל 92 מתוך 143 אתרי הטבע העירוניים שנסקרו (64.3%) נפגעו חלקית, נהרסו כליל, או נמצאים תחת איום מיידי או עתידי. רק כ־51 מהאתרים שנסקרו ב־2009 מוגנים כיום על ידי ייעוד קרקע שאינו כולל פיתוח ובינוי.
חביליו: "הטבע העירוני בירושלים גוסס. הכרסום המתמשך בערכי הטבע והנוף הוא קריאת השכמה לכל מי שעתיד העיר חשוב לו. לאור משבר האקלים, ובטח אחרי הקורונה, חייב להיות גבול לעצימת העיניים של מוסדות התכנון. לא יכול להיות שרק שליש מהטבע העירוני בירושלים יהיה מוגן מפני בנייה ופיתוח".
במכתב ששלח חביליו לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, לראש העיר ולמהנדס העירייה, ושאליו צירפו את חתימתם מאות תושבים, נדרש להקפיא מיידית את כל אישורי הבנייה לשטחים פתוחים אשר נידונים במוסדות התכנון, ולאסור על כל תוכנית בינוי ופיתוח עתידית באתרים שהוכרו כאתרי טבע עירוניים.
"ירושלים צריכה להתפתח, אבל הכיוון של ההתפתחות חייב להיות פנימה על ידי התחדשות עירונית שפויה ומדודה, ולא באמצעות מכירת חיסול של עתודות השטחים הפתוחים וערכי הטבע שנותרו לנו. זאת מלחמה על עתיד בירת ישראל, ואם לא נתעשת מיידית - לא יישאר לנו טבע עירוני להגן עליו", סיכם חביליו.
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "לכל פיתוח של עיר, יישוב או כביש מתלווה הפרה של שטח שלא הופר קודם לכן. השאלה החשובה שיש לשאול היא האם קיים איזון בין הערכים והאם הפיתוח מצדיק את ההפרה. ראש העיר, משה ליאון, הצהיר בפני מועצת העיר ומעל כל במה, כי עיריית ירושלים בראשותו תעמיד את ההגנה על הסביבה בחזית העשייה העירונית וזו לא תיסוג מפני הפיתוח. כך למשל: ראש העיר צימצם את שטח ההפרה ברכס לבן בכמעט 70% וכן הודיע כי כל עוד הוא מכהן, לא יאפשר קידום תוכניות במורדות הדסה כמו גם תוכניות מגורים בליפתא.
"עוד הודיע ראש העיר כי לא יאפשר פגיעה בשטחים הפתוחים עד למיצוי כל האפשרויות בדרך של התחדשות עירונית, בנייה גבוהה לאורך צירי הרכבת הקלה וציפוף העיר. הדרך שבה הוצגו הדברים אינה נאמנה למציאות. אין זה נכון כי משנת 2009 נהרסו 65% מהשטחים הפתוחים שבמסגרת הסקר. בדרך כלל מדובר בשינוי מבורך והכרחי אשר נעשה על ידי קודמיו בתפקיד והפיתוח הצדיק את ההפרה ושמר על האיזון בין הערכים השונים תוך מתן כבוד ומקום לשמירה ולהגנה על הסביבה.
"בכל אופן, עיריית ירושלים בראשות משה ליאון, העמידה את ההגנה על הסביבה ועל השטחים הפתוחים בחזית העשייה העירונית, וזהו הקו המנחה את מדיניות הפיתוח העירונית".
אתרי טבע בירושלים שנהרסו כליל
נחל רקפת שלוחת מלחה שלוחת ניות מחילות הדורבנים
אתרים שנפגעו בצורה קשה
יער גילה נחל רבידה עמק מוצא בוסתני בית צפאפא

