הירתמות רשתות שיווק למאבק ביוקר המחיה, באמצעות עצירת התייקרות מחירי הלחם המפוקח למשך שבועיים, איננה יותר מפופוליזם זול. דווקא אלה שממלאים תפקיד משמעותי ביוקר המחיה בישראל מבקשים כעת לתפוס טרמפ, שהוא פסאודו מאבק, כדי לסייע לציבור.

המשמעות הכספית של ספיגת ההתייקרויות הנוכחיות היא זניחה עד כדי גיחוך. כ־2.2 מיליון מוצרי לחם אחיד פרוס, נמכרים בחודש, בכל רשתות השיווק ובמכולות גם יחד. הלחמים הפרוסים אחראים לרוב הגדול של המכירות בקטגוריה שבה יש פיקוח. ספיגת ההתייקרויות למשך שבועיים על ידי רשתות – לא כולן התגייסו למהלך – מוערכת בכמיליון שקלים בסך הכל. איפה ההנחות שמקבלות הרשתות, בניגוד לחנויות מכולת שכבר מחויבות למכור במחיר החדש? הספיגה, במקרה הטוב, מוערכת בכרבע מיליון שקל לרשת. קטן עליהן.

לא במקרה רמי לוי, ממציא ״עוף בשקל״, בעל החושים החדים למה שמרגיז את הצרכנים, היה הראשון לצאת עם בשורת ספיגת ההתייקרויות. אבל איפה הספיגה בשורה של קטגוריות לחם נוספות שתתרום הרבה יותר להורדת מחירים מאשר הלחם המפוקח, שמהווה כ־18% בלבד מצריכת הלחמים שלנו.

ליבואנים וליצרנים תפקיד משמעותי בכך שכל השוואה של מחירי מוצרי מזון שאנחנו צורכים, תעמיד אותנו במקום גבוה ולא מכובד בעולם המערבי. המצב עד כדי כך קשה שישראלים המבקרים במדינות שנתפסות יקרות, כמו דנמרק ואנגליה, מרגישים שנקלעו לחגיגת סיילים בלת נגמרת מול מה שיש להם בבית. גם לרשתות השיווק, כאמור, תרומה בלתי מבוטלת ליוקר המחיה כאן. וזאת בזמן שהבעלים והמנהלים שלהן זוכים למשכורות גבוהות ולרמת חיים שמי שרוכש לחם אחיד יכול רק לחלום עליהן. לא ראינו את רשתות השיווק מתעמתות עם יצרניות המשקאות הקלים למשל ובולמות את ההתייקרויות בשל המסים שהטיל שר האוצר ליברמן, ומדובר בעלייה של עשרות אחוזים. לא שמעתי על אף רשת שהציעה למכור בקבוק קוקה קולה בשקל.

ומה לגבי משבר השוקולד של שטראוס? דיפלומט, משווקת מילקה, מותג שמכירותיו קפצו, הגישה סדרת עליות מחירים בעשרות אחוזים בסך הכל, והיא לא היחידה. שמעתם על רשתות שמודיעות על הסכמה לספוג חלק מההתייקרויות? עבור הרשתות, סבסוד של משקאות קלים ושוקולד הוא כסף גדול. הציניקנים יאמרו שבסך הכל הרשתות דואגות לבריאות שלנו ולכן לא הכריזו מלחמה על מחירים של מוצרים לא בריאים ועתירי סוכר.

באגף הלחמים הישראלי קורסים המדפים תחת עשרות רבות של מוצרים מדיפי הבטחות בריאות. במקביל, בעולם אחר, לקוחות ״טסקו״ הבריטית משלמים ללחם פרוס מקמח מלא (800 גרם) 4.2 שקלים. זה המחיר שהם משלמים גם ללחם לבן פרוס באותו משקל. פחות ממה שאנחנו משלמים על הלחם המסובסד הפרוס שלנו. הלחמים הלא מפוקחים תורמים לא מעט לרווחיות הרשתות. המחירים שלהם נעים בין עשרה ל־20 שקלים, ולעתים אף יותר – ואנחנו ממשיכים לקנות. מה נעשה, נעבור לאפייה ביתית? למאפיות בוטיק שהן כמובן יקרות יותר?

אפשר להמשיך ולעבור מדף־מדף בסופר. לא ראינו את הרשתות נעמדות על הרגליים האחוריות מול היצרנים והיבואנים הגדולים שאחראים לכ־80% מהמחזור שלהן. לכל אלה חלק בלתי מבוטל ביוקר המחיה בישראל. כל פעם, כידוע, יש הסבר אחר: פעם מגפת הקורונה, פעם המלחמה באוקראינה, פעם שער הדולר.

דווקא נושא הלחם המסובסד יכול להוות מקרה מבחן עבור הרשתות. תוכיחו לנו שלא מדובר בג'סטה פופוליסטית; תוכיחו שאתן סוף־סוף מנצלות את התפקיד האדיר שיכול להיות לכן בהורדת יוקר המחיה. פשוט תעמדו על הרגליים האחוריות מול הספקים. ולפי הצורך, תספגו ברצינות התייקרויות במוצרים משמעותיים, ולא בלחם המפוקח, שאמנם חשוב לאוכלוסיות חלשות, אבל הוא אחראי משני לחלוטין למחיר שכולנו משלמים כדי לחיות כאן.