"אני צובטת את עצמי כדי לוודא שזה לא חלום"
החיים מחייכים לירדן ויזל־יריב: לפני חודש נישאה בחתונת החלומות לגבר חלומותיה ("אחרי הדייט הראשון הרגשתי כמו מישהי שזכתה בלוטו בלי למלא טופס"), ובמישור המקצועי היא מנחה בטלוויזיה ומתחזקת מאות אלפי עוקבים ברשת. ועם כל הטוב הזה, היא לא נותנת לעצמה לשכוח לרגע את הימים שבהם סבלה מחרם בבית הספר, ואת ההערות הפוגעניות על משקלה שמגיעות עד היום: "רזונופוביה פוגעת לא פחות משמנופוביה, ושתי התופעות האלה חייבות להימחק"
חודש אחרי שנישאה לפלג יריב ("גבר החלומות"), ירדן ויזל עדיין מרחפת על ענן. פתאום, משום מקום, גואה בה זיכרון מתוק שזורה ניצוצות בעיניה ותובע ממנה תיאור מפורט. "חופה יפהפייה", היא מתענגת על כל הברה, "פלג מסתכל עליי ואני מסתכלת עליו ויש לנו רגע. אני לא רואה את בני המשפחה והחברים שמקיפים אותנו ומתעלמת לגמרי מ־500 הסלולריים שמונפים מעלה כדי לתעד כל שנייה. זה רק שנינו, בתוך בועה של שקט. אפילו האסטרולוגים טוענים שמזל אריה (אני) ומזל קשת (פלג) זה חיבור של הרמוניה ושלווה. סליחה", היא מתעשתת ומניפה לאחור את רעמת שיערה השחור, "חפרתי? מה לעשות שהוא כזה מושלם".
אז זה השער הראשון שלך בתור ירדן ויזל־יריב!
"וואי, נכון. ירדן יריב זה הוליווד, אבל אני לא יכולה לוותר על ויזל, ככה מכירים אותי, אז תכתבי ירדן ויזל־יריב. כמו קים קרדישאן־ווסט. בעצם לא", עוברת בה צמרמורת, "אני לא רוצה לגמור כמותם".
סיפור האהבה שלהם נבט לפני שנתיים וקצת בזכות הדוגמנית בר זומר. "נפגשנו במסיבת יום הולדת של חבר משותף, דיברנו קצת על הא ודא, ובר אמרה 'יש לי מישהו להכיר לך'. הייתי אז רווקה טרייה, אחרי פרידה, ושאלתי במי מדובר. בר אמרה 'חבר של אביב, בעלי' והוסיפה 'מלח הארץ'. אחרי כמה ימים פלג צילצל וקבענו את הדייט הראשון אצלו. זה היה דייט של שש שעות, משמונה בערב עד שתיים לפנות בוקר. דיברנו מלא, שמענו מוזיקה, צחקנו המון".
ולמחרת בישרת לאמא שלך שהיכרת את בעלך?
"לא", היא מגחכת, "אבל סיפרתי לה שזה לא היה דייט רגיל, התפעלתי מכמה שהוא ג'נטלמן. ואחרי הדייט השני גיליתי לה שאני מרגישה כמו מישהי שזכתה בלוטו בלי למלא טופס. לא האמנתי שזה על אמת".
"משפחה אפשר לבחור"
ויזל (שחגגה ממש עכשיו את יום הולדתה ה־28) כיכבה על שער זמנים+ לפני שנתיים וקצת, יחד עם אן זיוי, חברתה בלב ובנפש ולצמד ה"זיניות" מ"המרוץ למיליון". בזכות המסירות ההדדית ונחישות משותפת הן הפכו למודל ולהשראה. "אן ואני זה ככה", היא משכלת אצבע על אצבע, "למרות שאנחנו לא חברות מינקות. הכרנו כשהיינו בנות 16. החבר הראשון שלי היה חבר של החבר שלה, לפחות יצא משהו טוב מהאקסים. הנוכחות שלה בחיי סותרת את הקלישאה של 'משפחה לא בוחרים'. אן היא ההוכחה לכך שגם משפחה אפשר לבחור".
ויזל בת ה־16, ילדה־טובה־גבעתיים, היתה אז במצב רגיש. "בכיתה ו' עשו עליי חרם ולקח לי זמן לבנות את עצמי מחדש. למה צחקו עליי? לא חסרו סיבות. הייתי ילדה מאוד־מאוד רזה ותמיד צחקו עליי 'את נראית כמו מקל סנוקר, כמו מקל של בית שימוש, שלד מהלך'. גם ההתפתחות המינית שלי התאחרה וקראו לי 'שטוחה'. והכי נורא זה שכמו כל פרסייה טובה הייתי נורא שעירה. לשמחתי, יש לי מלא שיער על הראש, אצלי אין תוספות, אבל בגיל 12 היו לי גבות פרידה קאלו ויערות על הידיים וגם על הפנים. קראו לי 'קופיף', ולא היו אז טיפולי לייזר, הייתה רק משחה שמרחתי אותה עם מקל וסתמתי את האף בגלל שהיה לה ריח מהגיהינום. אני לא יודעת מי היה זה שהתחיל את החרם, אבל לא אשכח את השבועיים האלה.
"ישבתי בכיתה לבד, לא ירדתי להפסקות פעילות, כשעברתי במסדרון לעגו לי ולא הזמינו אותי למסיבת יום הולדת. ואל תשכחי שלפני 15 שנה עוד לא היו טיקטוק ואינסטגרם ורשת. לאחרונה, כשבן 15 ניסה להתאבד בעקבות חרם, זה גמר אותי. לקחתי את זה ממש קשה. בהרצאה שלי אני ממש מבקשת מבני הנוער לא לעשות את מה שעשיתי. לא לעבור על החרם בשתיקה, אלא לשתף".
מפני שאת לא שיתפת?
"לא סיפרתי לאף אחד. אמא ראתה שאני לא יוצאת מהחדר ושאני עצובה, אבל רק אחרי שבועיים גיליתי לה שאני מנודה. ואמא שלי, אישה שכולה אור, נרתמה לפעולה. היא פנתה למורה ולהנהלה, היא רשמה אותי לנוער העובד והלומד, קן בורוכוב, ונכנסתי לחברה חדשה. אמא בפירוש הצילה אותי. אמנם לא הייתי בסכנת חיים, אבל השינוי הזה הוציא אותי מהלופ. התבגרתי, התחשלתי, הייתי פעילה במועצת התלמידים, ועם אבא שלי, שהיה שוטר, התנדבתי במשמר האזרחי. אחרי שלמדתי על בשרי על יכולת ההשפעה לטובה ולרעה שיש לחבר, אמרתי לעצמי שבעתיד, לא משנה מה יהיה המקצוע שלי, אני ארצה להשפיע ותודה לאל, הגשמתי את זה. נראה לי שאני משפיעה".
על 321 אלף העוקבים שלך באינסטגרם?
"גם, וגם בהרצאה שאני מעבירה לבני נוער במסגרת עיריות ובתי ספר. בימינו יש כל כך הרבה טריגרים שעלולים לגרום להם ללכת לאיבוד. לפני שנה יצאתי עם 'למצוא את הקול האמיתי שבך' ולשמחתי, טפו חמסה, היא תפסה חזק. כשאני מספרת על החרם שעברתי זה הרבה מעבר ל'אל תשתמשו בכינויי גנאי', אני מרחיבה ומבקשת מהמאזינים שישתדלו להימנע מהערות שקשורות בהופעה החיצונית. עד היום אני מובכת מהערות בנוסח 'כמה את רזה, תאכלי משהו'. מי אמר שאני לא אוכלת? אני אשמה שנולדתי עם מבנה גוף רזה? גם ב'מרוץ' כתבו עליי 'היא בטח מקיאה אחרי כל ארוחה'. כן, נעלבתי. רזונופוביה פוגעת לא פחות משמנופוביה ושתי התופעות האלה חייבות להימחק. בהרצאה אני גם מספרת שללכת לפסיכולוג זאת לא בושה. אני שומרת אמונים לפסיכולוג שמלווה אותי מגיל 14. אני דואגת לנפש שלי כמו שאני דואגת לציפורניים ולשיער".
רשת ביטחון
בתקופת המדים היא פרחה. "סמב"צית בחמ"ל של הרמטכ"ל בבור, בקריה. היה לי צבא מדהים. זו מסגרת שמעצבת. נכנסתי אייפון 8 – יצאתי הגרסה המשודרגת, 13 פרו מקס, ישר לאקדמיה. תואר ראשון בתקשורת בקריה האקדמית אונו ותואר שני במשפטים. עכשיו אני רוצה ללמוד עוד שפה ומתלבטת בין רוסית לספרדית. ידע זה כוח. את זוכרת שלפני שנה האינסטגרם נפל ל־12 שעות?"
לא!
"זה קרה. ותאמיני לי שזה היה נורא. זה מה שגרם לי להבין שהאינסטגרם, עם כל הכבוד לו, הוא נישה מצומצמת. אחת לכמה חודשים עולה בטלוויזיה עוד תוכנית שחושפת אנשים חדשים ומוכשרים, ולכל אחד יש את המקום שלו, אבל מי שחושב שזה לנצח עלול לחוות נפילת מתח. ברור שאני מקווה שאמשיך לעבוד בהנחיה מפני שאני מאוד נהנית ממנה, אבל במקביל אני מכינה לעצמי רשת ביטחון. תמיד הייתי ככה. בילדותי הרחוקה חלמתי להיות טייסת, אז התקרבתי לתא הטייס כשעבדתי כדיילת אוויר באל על. טיילתי המון וראיתי מקומות מדהימים. לדרכון שלי היה אז כיסוי מעפן של חברת הביטוח ובזכותו או באשמתו הקמתי, לפני כחמש שנים, את 'דוניז' שמוכרת כיסויים צבעוניים לדרכונים, סלולריים וארנקים. זה הבייבי שלי. אין יום שבו אני לא יושבת ומקפלת קופסאות וסוגרת משלוחים".
מהג'וב המעופף היא נאלצה לפרוש כש"המירוץ למיליון" עלה למסך. "הנוסעים הישראלים, כפרה עליהם, במקום לבקש עוד מיץ שאלו אותי מי המודח הבא. ב'מירוץ', בניגוד לפורמטים טלוויזיונים אחרים, התהילה לא נופלת עליך בבום, אלא נבנית בהדרגה, משבוע לשבוע, ואנחנו הגענו עד חצי הגמר. אן ואני כבשנו את המקום שלנו בתור הקטנות שנלחמות ומנצחות כנגד כל הסיכויים, המעריצות שלנו הקימו את 'צבא הזיניות', והייתי פעמיים על שלטי חוצות, כפרזנטורית של 'אורבניקה' וכשעשיתי את 'לי קופר' עם איתי לוי. מטורף. גם עכשיו אני צובטת את עצמי כדי לוודא שזה לא חלום. לפני שנתיים הייתי על השער של זמנים עם אן, במסגרת יחסי ציבור לריאליטי, ותראי איפה אני היום: מנחה בערוץ הילדים ובישראל בידור, מגישה את 'וואלה תיקתקנו', מבזק חדשות יומי בהשראת הטיקטוק ומעל לכל – מאוהבת ונשואה".
אבל לא זכיתן במיליון.
"אז מה? זכינו בחברות שלנו, שהיא הכל". ובתזמון מושלם, אן מצלצלת והבכי שלה זולג לתוך הדירה השכורה של ויזל־יריב, מול הים. הסלולרי שלה נגנב והיא לא זוכרת את המספר של בן זוגה. "תנשמי", אומרת לה ויזל, "יש לך גיבוי בענן, ואני כאן, תכף מתפנה. לבוא לקחת אותך?"
אגדה חיה
לפני שנתיים וקצת, כשנבחרה להנחות את "הבנים והבנות" עם עודד פז, ויזל היתה בטוחה שזו הפסגה. "גדלתי על ערוץ הילדים, קובי מחט ועודד מנשה היו האלילים שלי. כמה שמחתי. אבל בדיוק כשיצאה הודעה רשמית שאני המנחה החדשה, ידיד שלי יצא חיובי לקורונה. הכנסתי את עצמי לבידוד עד שיגיעו תוצאות הבדיקה שלי, ורק אחרי חמישה ימים הודיעו לי שהבדיקה אבדה, היה אז בלגן. עשיתי בדיקה חוזרת וביום השמיני, כשנמצאתי חיובית, התחלתי את הבידוד הרשמי. ככה יצא שלא יצאתי מהבית במשך 23 ימים. זוועה. כשהתחלתי לטפס על הקירות מרוב שעמום. הוצאתי כסאות לחדר המדרגות והתיישבתי במרחק ארבעה מטר מהדלת הפתוחה. אן ישבה מולי, מספיק רחוק ממני, והעיפה אליי שקיות ביסלי ובמבה. בלעדיה לא הייתי שורדת".
בלי הבמבה והביסלי שלה?
"לא", היא מרצינה. "כשקלטתי שפיספסתי את 'הבנים והבנות' בגלל הקורונה נכנסתי למשבר, ואן עזרה לי להבין שאם לא הנחיתי את תוכנית הדגל של ערוץ הילדים, כנראה שהיא לא הייתה שלי. והנה", החיוך הקורן חוזר לפניה, "עכשיו סגרתי מעגל. אתמול חזרתי מארבעה ימים ברודוס. יצאתי עם טל מוסרי וכיתה ו' 2 מנווה ירק בתור המנחה של 'ששטוס'. איזו חוויה. טל הוא אגדה חיה. בכל דקה שעמדתי לידו למדתי משהו על סבלנות ומקצועיות. בפארק המים, כשפחדתי לעלות למגלשה, הוא נתן לי יד וגלשנו ביחד. היום אני כבר אומרת 'איזה מזל שפיספסתי את התוכנית הקודמת בגלל הקורונה'. אני מאמינה ש'הכל לטובה' זה לא קלישאה. עובדה".
בידוד הקורונה הממושך סימן גם עליית מדרגה ביחסיה עם פלג יריב (32) מכוכב יאיר, שהשתחרר משירות ביחידה מובחרת בדרגת סרן ועובד כיזם נדל"ן. "נכנסתי לבידוד הממושך חודשיים אחרי שהכרנו ופלג דאג לי כאילו שאנחנו כבר עשור ביחד. הוא שלח לי אוכל, עודד אותי בווידיאו, איזה נכס. הוא תיכנן להציע לי בחופשה בסנטוריני, אבל בדיוק התקבלתי לאיזשהו תפקיד שחייב אותי להישאר בארץ, אז נסענו לצימר חמוד בירושלים יחד עם בר ואביב, ששידכו בינינו. ושם, בשקיעה, פלג שם את השיר שלנו, 'בטר טוגד'ר' של ג'ק ג'ונסון וכרע על ברך. דחינו את החתונה בשנה בגלל החתונה של עמית, אחותי הגדולה, ובגלל אילוצי עבודה הסתפקנו ב'מיני האני מון'. חמישה ימים בפאריז עם הופעה של 'קולדפליי'. וואו. בהמשך אולי נשלים את החסר".
אחרי קורס במשחק מול מצלמה ב"טכניקה" ויזל מנסה את כוחה גם באודישנים למשחק, כשהיא חתומה בסוכנות יולי. "זו עוד מטרה שהצבתי לעצמי, למרות שגל גדות לא צריכה לחשוש למעמדה, ואני מקווה שהראיון השלישי שלנו יתקיים כשאנחה תוכנית בפריים טיים או כשאהיה בהיריון. ברור שאנחנו רוצים להיות הורים, הרי בשביל זה התחתנו, אבל לא נעים לי כשמתחילים לשאול אם אני כבר מנסה. קצת פרטיות, בבקשה. כל דבר יבוא בעיתו, בעזרת השם".
התחזקת?
"אני מאוד־מאוד מאמינה. בילדות עמדתי ליד סבתא שלי בכל שישי, כשהיא הדליקה נרות. כשהמליצו לי לקרוא את 'שיר השירים' כדי למצוא אהבה, עשיתי את זה בהנאה ואחרי שלושה חודשים פלג בא. אני לא שומרת נידה, אבל נוטלת ידיים כל בוקר ואומרת את ברכות השחר ובימי שישי עושה הפרשת חלה. אני עושה את זה מאהבה, לא מתוך פחד, ובטוחה שפלג שלי יהיה אב השנה". *
לפנייה לכתב/ת 
