לפני שנה, כשהמשלחת שלנו לטוקיו חזרה עם ארבע מדליות ורשמה הישג אולימפי חלומי, הייתה תחושה שחייבים להתבשם מהאופוריה כמה שיותר כי הנה – עוד רגע נחזור לאפרוריות ונשקע בדיכאון המוכר. אלא שלספורט הישראלי היו תוכניות מפתיעות עבורנו הקיץ – והחודשים האחרונים השאירו אותנו חסרי אוויר עם שלל סיפורים וגיבורים. לא, אנחנו עדיין לא מעצמת ספורט, אבל מקבץ כזה של הצלחות בפרק זמן כל כך קצר זה משהו שאנחנו עלולים להתרגל אליו. רק אל תעירו אותנו.
לפני שנצא למסע וניזכר ברגעים הגדולים (אם חלילה הצלחתם לשכוח), חובה לכוון זרקור על דור העתיד ששלח מסר מהדהד למדינה ולראשי הספורט: אסור לקחת את ההישגים שלנו כמובן מאליו. לנו יש את הכישרון, תפקידכם להשקיע בנו ולתת לנו את המשאבים כדי שנוכל להמשיך להתקדם.
אגדות דשא
קבלו את נבחרות החלומות
כן, עדיין קשה לתפוס את זה, אבל הכדורגל הישראלי נמצא בפריחה בחודשיים האחרונים. נבחרת הנוער הדהימה את אירופה כשהגיעה עד גמר האליפות היבשתית ונעצרה רק על ידי אנגליה; הנבחרת הצעירה בפלייאוף העלייה ליורו; הנבחרת הבוגרת כבשה את הפסגה בדרג ב' של ליגת האומות; מכבי חיפה, עם תצוגות שהרבה זמן לא ראינו מקבוצה ישראלית במעמדים האלה, רחוקה מפגש אחד עם הכוכב האדום בלגרד מהעפלה לשלב הבתים בצ'מפיונס; וגם הפועל באר־שבע ומכבי ת"א מתכננות לאוהדים שלהן חורף חם באירופה.
"לגבי הנבחרות", הסביר יו"ר ההתאחדות אורן חסון, "זה בדיוק החזון שלי, להפוך את הפירמידה, שרוב ההשקעה יהיה מלמטה". בדיוק לשם כך הונחת כאן המנהל הטכני של הנבחרות הצעירות, ילה חוס, שהצליח להביא לשינוי תפיסתי בתוך מספר חודשים. "זו רק ההתחלה, אבל אני שמח שהתוצאות מגיעות מהר", אמר ההולנדי. "הרעיון הוא להתאים את האופי הישראלי לכדורגל שלנו - יצירתיות, לחץ גבוה ויכולת טובה".
הבחירה באופיר חיים לתפקיד מאמן נבחרת הנוער, למשל, הייתה מדויקת, ולראיה מסע הקסם בסלובקיה, כולל ניצחון על צרפת הגדולה, ובונוס בדמות כרטיס להשתתפות היסטורית במונדיאליטו שייערך בקיץ הבא באינדונזיה. "אחד האלמנטים החשובים ביותר שבהם ראינו שיפור הוא איתור שחקנים. כל הטובים ביותר הגיעו לנבחרות וזה ההבדל הגדול הפעם", הסבירו בהתאחדות.
אלון חזן פילס את דרכו לנבחרת הבוגרת דרך ההצלחה בנבחרת הצעירה, שסיימה במקום השני בבית על חשבון פולין והונגריה, ורק אחרי גרמניה. בחודש הבא ינסה גיא לוזון להשלים את המשימה של קודמו, לעבור את אירלנד ולקחת את ישראל לאליפות אירופה דרך המוקדמות לראשונה מאז 2003.
גם הנבחרת הבוגרת, עם חזן ויוסי בניון שהזרימו דם חדש, נראית לא רע בינתיים, כאשר ניצחון על אלבניה בחודש הבא יסדר לה את הכרטיס לחצי גמר פלייאוף העלייה ליורו דרך מסלול ליגת האומות. גם תיקו עשוי להספיק.
גם הקבוצות הישראליות מצליחות עד כה באירופה. שלוש הנציגות הבכירות עלו לפלייאוף באלופות או בקונפרנס־ליג, בראשן כמובן מכבי חיפה שחזרה להיות המועדון המנוהל הכי איכותית בכדורגל הישראלי. זה התחיל במינוי המאמן הישראלי הבכיר ביותר, ברק בכר, וממשיך הקיץ עם בחירת זרים מצוינת (פרנצדי פיירו, פייר קורנו ודניאל סונדגרן). השאלה הגדולה היא אם מה שהספיק כדי לפרק את אולימפיאקוס ואפולון לימסול יעבוד מול הכוכב האדום החזקה. במידה שהירוקים ישלימו את המשימה, זה יהיה קיץ מושלם עבור הכדורגל הישראלי. ואסור לשכוח שאחרי תקופה ארוכה ללא נציג בליגה הטובה בעולם, מנור סולומון בן ה־23 חתם בפולהאם מהפרמייר־ליג. רק שיחלים מהר.
כתום עולה
בית ספר לכדורסל
עם כל הכבוד להישגים האחרונים של הכדורגל, בענף המוביל של הספורט הישראלי יכולים רק לקנא, או לנסות לעשות העתק־הדבק למה שנעשה אצל האחות הקטנה, שם הצליחו לייצר מסורת של ממש בנבחרות הצעירות. המטרה הבסיסית היא כבר לא לשרוד בדרג א', אלא להמשיך להופיע ברמות הגבוהות ביותר כדי לשדרג את השחקנים ולהכין אותם לנבחרות הבאות. העתודה המשיכה במגמת ההצלחות של השנים האחרונות, כשאחרי שתי זכיות רצופות וארבע הופעות בחצי הגמר הגיעה למקום הרביעי. נבחרת הנוער סיימה שמינית והקדטים מכוונים גבוה באליפות שמתקיימת כרגע בסקופיה.
"לראשונה הקיץ הזה יש לנו שלושה מאמנים מליגת העל שמדריכים את הנבחרות הצעירות. אורן אהרוני את העתודה, אלעד חסין את הנוער ושרון אברהמי את הקדטים. זו מגמה שאני רוצה שתימשך", מדגיש פיני גרשון, המנהל המקצועי של הנבחרות. "יש לנו 11 שחקנים בנבחרת הבוגרת שעברו דרך הצעירות וזה הדבר החשוב ביותר מבחינתנו. בליטא ובסלובניה הכדורסל הוא דת, הן מדינות קטנות מאיתנו, אנחנו רוצים להשריש עוד יותר את המסורת. יש לנו מספר פעילים כמעט זהה לזה של הכדורגל, שהוא ענף פופולרי הרבה יותר".
גם בכדורסל מילת המפתח היא סקאוטינג. אם בעבר לא הצליחו לאתר כישרונות כמו עודד קטש וליאור אליהו בגיל הקדטים, בשנים האחרונות ניתן לראות שחקנים שעברו את המסלול המלא בנבחרות, ועכשיו מובילים את הבוגרת: מדני אבדיה שהגיע עד ה־NBA ועד שלושה ישראלים שמשחקים ביורוליג מחוץ למכבי ת"א – ים מדר מפרטיזן בלגרד ויובל זוסמן ותמיר בלאט מאלבה ברלין. ניתן רק לקוות שנקטוף את הפירות כבר באליפות אירופה שתיפתח בעוד כשבועיים בפראג.
נשארים על המפה
לא רק דולגופיאט ואשרם
ההתעמלות הפכה בשנים האחרונת לחלון הראווה של הספורט הישראלי, כשהיא מדיחה מהפסגה את הג'ודו והשייט – מעצמה של ממש באחד הענפים האולימפיים המובילים. ארטיום דולגופיאט בתרגיל הקרקע חתום על מדליית זהב יוקרתית במיוחד, ולינוי אשרם הפכה לאלופה האולימפית הראשונה בכחול־לבן, אחרי קרב אדיר באולם ההתעמלות האמנותית בטוקיו מול האימפריה הרוסית.
אשרם פרשה בינתיים, אבל כעת היא עוזרת להכשיר את הדור הבא כמאמנת באיגוד, לצד נשות מקצוע מעולות. התוצאות לא איחרו לבוא: מי שסומנה כיורשת שלה בהפועל ראשל"צ/רמת־אליהו, דריה אטמנוב בת ה־16, כבר הספיקה להפוך לאלופת אירופה בקרב־רב מול הקהל הביתי בת"א. נבחרת ישראל השלימה אליפות חלומית עבור ישראל כשסיימה גם היא בראש הפודיום.
"נטע ריבקין פתחה את הדרך וכמובן שאחריה לינוי", מסבירה איילת זוסמן, המאמנת שעומדת מאחורי ההצלחה של אשרם ושודרגה לאחרונה לתפקיד מנהלת מקצועית באיגוד. "ידענו שדריה מסוגלת לעשות את זה. היא הייתה פצועה ולכן הנמכתי ציפיות, אבל דריה הוכיחה שהיא ספורטאית־על. גם הנבחרת, שהיא חדשה ומוכשרת מאוד, הגיעה לשיא בדיוק בזמן הנכון". המשימה הבאה היא אליפות העולם שתתקיים בחודש הבא בסופיה.
סן־דייגו פינת מוצקין
מהפכת דייב מארש
אחרי המשחקים האולימפיים בריו החליטו באיגוד השחייה להחליף דיסקט. בנבחרת הונחת אחד המאמנים המפורסמים בענף, האמריקאי דייב מארש, שיחד עם אהוד סגל הקפיץ את ישראל ליעדים שלא חלמנו עליהם. מעל כולם נמצאת כמובן אנסטסיה גורבנקו בת ה־19, שאותרה בתחרות מקומית בקריות, והחלה לשחות לצד השחיינים הטובים בעולם בסן־דייגו. הנסיכה של השחייה הישראלית מצליחה להדהים בכל פעם מחדש, כשהשיא היה המקום החמישי ב־200 מטר מעורב באליפות העולם (2:11.02 דקות) – הישג שאף שחיין או שחיינית כחול־לבן לא רשמו לפניה.
השחייה הישראלית החלה לייצר גם חבורת שליחים מצוינת שהגיעה לגמר בטוקיו, ולא מעט כישרונות צעירים נמצאים על סף פריצה. "מארש וסגל, יחד עם מאמנים כישרוניים שהצטרפו אליהם בחמש השנים האחרונות, עשו דברים גדולים שגרמו לכל הכוחות להשתלב", מתמוגג יו"ר איגוד השחייה, מיקי חליקה, ששחה בעצמו בבריכה האולימפית. "בדור האחרון אנחנו רואים את תוצאות ההשקעה עם רשימה ארוכה של שחיינים נפלאים כמו גורבנקו, האחים רון ולאה פולונסקי, גל כהן־גרומי, תומר פרנקל ואביב ברזלי. המערכת ידעה לפתח אותם".
חליקה משוכנע שאף אחד מבין השחיינים האלה עוד לא הגיע לשיא שלו. "לחלק מהם אין תקרת זכוכית", הוא מכריז. "כולנו מדברים על אפשרות של מדליות אולימפיות בלי להתבייש, זה משהו שלא היה בעבר. הגענו למצב שהוא לא מובן מאליו. מאוד הגיוני שאחת כמו גורבנקו תחזור מפריז עם מדליה או שרון פולונסקי יהיה בטופ־5. יש לנו חומר גלם וצוות מקצועי איכותיים - שילוב שלא היה אף פעם בשחייה הישראלית".
חובה כמובן לציין גם את הדברים המדהימים שעושה עמי דדאון, שממשיך את ההצלחה של הנבחרת הפראלימפית בטוקיו, עם שלוש מדליות זהב באליפות העולם בפורטוגל, כולל ניפוץ השיא העולמי ב־50 מטר.
מלכי הספורט
לונה ואפריפה בהופעה
באתלטיקה הישראלית עושים משהו נכון בשנים האחרונות, מה שבא לידי ביטוי הקיץ עם הישגים שנחשבו בעבר לפנטזיה. עוד לא הספקנו להתאושש ממדליית הארד של לונה צ'מטאי סלפטר באליפות העולם במרתון, וקיבלנו אלוף עולם עד גיל 20 (בלסינג אפריפה), שהפך לאחד מארבעה אצנים בלבד לאורך ההיסטוריה, כולל יוסיין בולט האגדי, שיורד מ־20 שניות ב־200 מטר לפני גיל 20.
אתלט נוסף שמצית את הדמיון הוא הקופץ לגובה יונתן קפיטולניק בן ה־19, שסיים 11 באליפות העולם ובמקרה שלו השמיים הם באמת הגבול, אחרי שכבר הוכתר כאלוף עולם ואירופה לנוער. ויש את דיאנה ויסמן שמנפצת שוב ושוב את השיא הישראלי שלה ב־100 מטר (11.06 שניות), המקום ה־11 של מארו טפרי באליפות העולם במרתון והזהב של נועם ממו בן ה־16 בריצת 400 מטר במשחקי הנוער בסלובקיה.
בשבוע הבא תיפתח אליפות אירופה במינכן, שאליה ייצאו מספר שיא של 18 אתלטים - הוכחה להתקדמות האדירה של הענף. "לפריז אמורים לצאת 12־15 ספורטאים", מעריך מנכ"ל האיגוד גל לוי. "בטוקיו היו לנו תשעה. השינוי המשמעותי הוא העבודה היסודית ברמה המקצועית – הצלחה לשמר ספורטאים שחצו את גיל ה־30, וטיפוח צעירים. החידוש הוא שלקראת תחרויות גדולות אנחנו יוצאים כנבחרות למחנות אימון משותפים".
שובה של החרב
שוברים את הבצורת
גם הסיוף מראה סימנים מעודדים, כשנבחרת הדקר רשמה הפתעה ענקית עם מדליית כסף באליפות אירופה בטורקיה. אם בעבר הענף היה מייצר מדליות בעיקר בגילים הצעירים, קדטים או נוער, הפעם ראינו התעלות גם בבוגרים. ועדיין, צריך לקחת את ההישג בפרופורציות, מאחר שהוא עדיין לא מבטיח נציגות בפריז. הפעם האחרונה שבה הסיוף הישראלי השתתף באולימפיאדה הייתה אי־שם בבייג'ינג 2008, ומאז הוא נעלם לגמרי.
הקריטריונים לפריז מאוד קשוחים, אך כניסה לתחרות הקבוצתית תאפשר לכל אחד מהסייפים להתחרות גם ביחידים. המשימה אפשרית, כי מדובר בנבחרת ששודרגה משמעותית בשנתיים האחרונות, אחרי הגעת המאמן האיטלקי אנג'לו מאצוני, שחבר לישראלי אלכסנדר איבנוב. הנבחרת מורכבת מיונתן כהן בן ה־19, יובל פרייליך (29), גרגורי בסקין (35) שמאמן בשוודיה ועידו הרפר (30) שעובד בחברת סייבר.
שובו של הג'ודו
הנשים פותחות פער מהגברים
אחרי הכישלון בתחרויות היחידים בג'ודו בטוקיו והדעיכה המשמעותית בהישגיות, נבחרת הנשים של שני הרשקו עברה קיץ מצוין ואיכותי, בטח בהשוואה לגברים שחווים משבר. תמנע נלסון־לוי (עד 57 ק"ג) זכתה באליפות אירופה בסופיה ורז הרשקו (+78) סיימה עם מדליית כסף. שתיהן מדורגות ראשונות בעולם בקטגוריית המשקל שלהן שנתיים לפני פריז - בשורה מעודדת מאוד עבור הענף.
