שונאים - סיפור אהבה

"ילדה רעה של טיקטוק, בואי לאבויה", שר שחר סאול בלהיט 'דובשנייה', ואגם בוחבוט מחזירה לו: "בוא אני אזרוק עליך אלפייה". נושא השיר אמור להיות היכרות בין שני צעירים במועדון, אבל זה לא שיר אהבה אלא קרב סכינים.

'דובשנייה' מייצג היטב את המגמה החדשה בפופ הישראלי: רומנטיקה אאוט, נרקיסיזם אין. 'דובשנייה' הוא לא השיר היחיד בטרנד הזה. אושר כהן ומושיקו מור שמחים לאידן של האקסיות ב'חמישי שישי' ו'הגלגל מסתובב' (בהתאמה) ואנה זק מסתלבטת על בחור שהיא נתנה לו מספר שגוי ושולחת אותו לישון לבד. גם הזוג המלכותי לשעבר, מרגי ונועה קירל, החליפו עקיצות. הוא שר "חבל שהכרתי אותך, אני שונא אותך" בסינגל שלו באנגלית, אולי כתגובה לפרסומת שבה היא שרה "נמאס ממך ולא רוצה איתך עוד פרק" לזמר שמזכיר מאוד את מרגי.

שירי העצמה אישית עברו אבולוציה והפכו לרמיסת האחר. מעקיצות סרקסטיות קלילות, השירים הפכו למרירים ומלאי ציניות. גם זה קשור לקורונה, שהגבירה אצל רווקים ורווקות את תחושת המיאוס מעולם הדייטינג שהפך להרבה יותר אכזרי. בהתחלה אי־אפשר היה לצאת לדייטים, וכשחיי הלילה חזרו למסלולם צריך היה שוב להידחס עם אחרים בתוך מועדון. וכל האנשים האלה מפריעים לי לעשות סלפי בשקט ולשקר שהחיים שלי מושלמים. מה קורה פה?

תהליך החיזור עבר כולו למרחב הווירטואלי, ונראה שכשפוגשים את המין השני במציאות כבר לא ממש רוצים לדבר איתו. הצד השני הוא כבר לא בן־אדם, אלא עוד אווטאר אחד מבין רבים שילכו ויבואו בקצב שבו עוברות רכבות באירופה. אפליקציות ההיכרויות לא מוזכרות כמעט בשירים הללו ועדיין אין לנו להיט ענק על טינדר וחברותיה, אבל נוכחותן והשפעתן מורגשת היטב.

זה היה עניין של זמן עד שמלחמת המינים תגיע לפופ ואנשים ירקדו למילים כמו "אתה בוכה פתאום אולי כי אתה שומע את השם שלי בכל מקום" (אודיה). וכמו כל טרנד, הוא מתפשט במהירות בין האמנים. אף אחד לא רוצה להישאר מאחור ולהישמע מיושן עם שיר על אהבה. עד לא מזמן אוגוסט היה החודש שבו היינו מופגזים בשירים דביקים כדי שיתפסו בעונת החתונות, אבל נראה שהיום במקום לדרוך על הכוס מעדיפים לדרוך על האקס.