חשש בישראל: הסכם הגרעין בלתי נמנע

ככל שנוקפים הימים, מתחילים בישראל להפנים: אין מנוס מחזרה להסכם הגרעין. אחרי קרב הבלימה נגדו, שכנראה נכשל, בירושלים מנסים לפחות להגיע לתיאום עם האמריקאים לגבי היום שאחרי - גם כדי לוודא שאיראן לא מערימה עליהם, וגם כדי להבטיח שהמיליארדים שיזרמו לקופתה עם ביטול הסנקציות לא יזלגו לחיזבאללה.

ישראל לא השלימה לחלוטין עם זה שההסכם הוא עובדה מוגמרת, כי גם בעבר התקבלה התחושה שההסכם סופי - ובסוף דוווקא האיראנים שמו ברקס. ועדיין, הפעם התחושה היא שהדברים נעים במסלול רציני יותר, משום שגם האיראנים וגם האמריקאים משדרים התקרבות.

בישראל יש כעס רב על האמריקאים סביב ההסכם המתגבש, ובכירים בירושלים טוענים ש"האמריקאים הרדימו אותנו בכל החודשים האחרונים, והישלו את ישראל שאין הסכם, בזמן שהם המשיכו לנהל עם האיראנים דיאלוג ולהתקרב". החשש העיקרי הוא מהבטחות חשאיות של האמריקאים לאיראנים ומהעלמות עין. פגישה שהייתה אמורה להתקיים בין היועץ לביטחון לאומי אייל חולתא שנמצא בוושינגטון למזכיר המדינה אנתוני בלינקן בוטלה, והוא ייפגש רק עם המשנה שלו וונדי שרמן.

בימים האחרונים התקיימו שיחות קשות בין בכירים בישראל לבכירים אמריקאים. בשיחות האלה ישראל טענה שהאמריקאים לא עמדו בהבטחה שלהם לעדכן אותנו בהתקדמות המגעים, ושאלה: "למה שוב נותנים לאיראנים להתמקח?". ראש הממשלה החלופי נפתלי בנט אמר אתמול: "יש עוד סיכוי לעצור את ההסכם הזה וצריך להפוך עולמות. באפריל היינו יותר קרובים לחתימה ובפעולות נמרצות הצלחנו למנוע את זה. במשך שנה שלמה מנענו הסכם. אפשר לחזור על ההישג הזה גם עכשיו". מבחינת בנט, המשמעות של ההסכם הזה היא שאיראן מקבלת דחייה של שנתיים וחצי בתוכנית הגרעין, ורבע טריליון דולר מכספים מוקפאים שישוחררו ומרווחי הנפט השנתיים. הוא טוען שחייבים להתעקש על שינוי סעיף אחד בהסכם, שנוגע לזכות שלהם לפתח, לייצר ולהתקין סרכזות. האיסור על הפיתוח, ייצור והתקנה של הסרכזות יפוג בתחילת 2025. "זה אומר שבתווך האיראנים יוכלו לייצר אצטדיונים של צנטריפוגות ואז בכל נקודת זמן שירצו לפרוץ לפצצה, נגיד ב־2026, הם יוכלו לפרוץ, בתוך ימים, ל־20 פצצות", אומר בנט. הוא גם מתריע בפני האמריקאים שחתימה על ההסכם תזרים מיידית לחזבאללה, לג'יהאד ולחות'ים הון עתק.

יותר שאלות מתשובות

שר הביטחון בני גנץ ימריא ביום חמישי לפנות בוקר לביקור ביטחוני מדיני בארה"ב שנקבע מבעוד מועד, בבסיס מפקדת סנטקום בפלורידה. מה שנוסף לביקור הזה הוא פגישה לא מתוכננת של גנץ עם היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, ג'ייק סאליבן, בוושינגטון. במוצאי שבת ימריא גנץ לביקור ביפן. גם חולתא אמור להיפגש עם סאליבן.

גם הביקור בבסיס סנטקום וגם הפגישה עם סאליבן יעסקו ביום שאחרי החזרה להסכם, ובעיקר בשאלה איך מבטיחים שהכסף הרב שישתחרר לאיראנים לא יזלוג למיליציות שלהם.

נכון להיום בישראל יש יותר שאלות מתשובות לגבי ההסכם.

לא ברור לאיש בירושלים מה יעלה בגורלם של התיקים הפתוחים של של סבא"א – האם האיראנים ויתרו בנושא הזה או לא. למעשה לא היה כל איתות מצד איראן שהיא מוכנה לוותר בסוגיה הזו, על רקע האמירה המאוד ברורה של מזכ"ל סבא"א רפאל גרוסי שאין לסגור את התיקים האלה בהחלטה פוליטית. איראן, כידוע, רצתה ערובה לכך שהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית תסגור חקירות הנוגעות לעקבות בלתי מוסברות של אורניום. "אמרנו שלעולם לא נקבל את זה", אמר אתמול בכיר אמריקאי לרויטרס.

הבכיר האמריקאי הוסיף כי איראן ירדה מכמה מהדרישות העיקריות שלה להחייאת ההסכם. "אנחנו חושבים שהם סוף־סוף חצו את הרוביקון והתקדמו אולי לעסקה בתנאים שהנשיא ביידן יכול לקבל", אמר הבכיר. "אם אנחנו יותר קרובים היום, זה בגלל שאירן זזה. הם נכנעו בנושאים שנאחזו בהם מההתחלה“. לדברי הפקיד, איראן ויתרה בין היתר על הדרישה שארה"ב תבטל את הגדרת משמרות המהפכה כארגון טרור. "אמרנו שבשום פנים ואופן לא נסכים", אמר הפקיד האמריקאי, "לפני חודש הם התחילו לרכך את הדרישה המרכזית ואמרו שאפשר לשמור על ההגדרה, אבל ביקשו להסיר אותה ממספר חברות הקשורות למשמרות המהפכה. סירבנו גם לזה". יחד עם זאת, בישראל חושדים שיש הבנות בין ארה"ב לאיראן לפיהן עסקים הקשורים בעקיפין למשמרות המהפכה יחמקו מסנקציות שחלות על הגופים הכלולים ברשימת ארגוני הטרור.

הבכיר הוסיף כי למרות ההתקדמות עדיין נותרו פערים ו"יכול לקחת קצת יותר זמן להגיע להסכם סופי". הפקיד הוסיף כי ״אם נקבל את ההסכם שנרצה, אז כן, נסיר כמה סנקציות, אבל איראן חייבת לפרק את תוכנית הגרעין שלה“. משרד החוץ של אירן לא הגיב לפניית רויטרס. בנוסף, יש דרישה איראנית לקבל ערבויות מהאמריקאים שארה"ב לא תצא שוב מההסכם. ככל הידוע לגורמים בישראל – לא נמצא לזה עדיין פתרון.

גם אם בסופו של דבר יהיה הסכם עם איראן, וברור לכולם שמדובר בהסכם רע – במערכת הביטחון עוד חושבים שיש עוד מה לעשות כדי להבטיח שאיראן לא תגיע לנשק גרעיני ולמנוע ממנה להתחזק. "אם יהיה הסכם לפחות נראה איך פועלים מרגע זה ואילך ומביאים הישגים, כמו למשל הארכת התפוגה של סעיפים בהסכם כדי שלא נמצא את עצמנו בתוך שנתיים וחצי עם איראן ששועטת לגרעין בחסות בינלאומית", אומרים גורמים ביטחוניים בישראל.

שר הביטחון גנץ אמר ביחס להסכם המתגבש: "אנחנו עומדים בקשר עם שותפינו האמריקאים ועם מדינות האזור שמאוימות מאיראן לא פחות, וכמובן, בלי שנרד לפרטים, עוסקים גם ביכולת שלנו להגן על עצמנו ולטפל בדברים שיבטיחו את ביטחון ישראל לשנים רבות. אנחנו נעשה ככל שביכולתנו להשפיע על ההסכם. צריך לזכור - זה לא הסכם בינינו לבין האיראנים, ישראל איננה צד בהסכם הזה, והיא תדע לשמור על חופש הפעולה שלה ככל שיידרש".

ראש הממשלה יאיר לפיד ולשכתו נמנעו מלהתייחס לדיווחים על ההתקרבות. ההסבר נעוץ בכך ששליחו של לפיד חולתא נמצא כעת בוושינגטון.