הסטורי של סאנה
עבור רבים בעולם המערבי, הפכה ראשת ממשלת פינלנד סאנה מרין לסמל: צעירה אידיאליסטית בת 36, שהולכת בג'ינס קצרצר לפסטיבלי רוק ובועטת עם מגפי העור שלה בחוקים של הפוליטיקה הגברית השמרנית והשוביניסטית. אבל אז הגיע הסרטון הוויראלי שלה רוקדת אחרי כנראה יותר מדי כוסיות, והשאלה מה היה קורה אם בדיוק הייתה תקרית בגבול עם פוטין, שבכלל על פי החשד היה זה שאחראי להדלפת הווידיאו. עכשיו המדינה שנחשבת לגן עדן, מפוצלת סביב דילמת כן–מרין או לא–מרין. וזה לא הדבר היחיד שמצלצל מוכר מאיפשהו
כמו מאות פינים אחרים, גם מטרי סיוקולה הגיעה למינכן בשבוע שעבר עם בעלה ושלושת ילדיהם, כדי לעודד את הספורטאים הפינים שהשתתפו באליפות אירופה באתלטיקה. "בפינלנד יש לנו אמירה, לפיה אישה מקבלת תפקיד חשוב רק כשהמצב הוא ממש מחורבן", היא אומרת. "וראש הממשלה סאנה מרין קיבלה את התפקיד במצב שאז חשבנו שהוא באמת לא טוב: ראש הממשלה התפטר בגלל שהוא לא הצליח לפתור את שביתת עובדי הדואר. כולם חשבו שהיא נכנסת לסיטואציה שבה היא תכשל. ואז באה הקורונה, ופינלנד הייתה אחת המדינות הכי מוצלחות בעולם במלחמה במגפה. ואז התחילה הפלישה של רוסיה לאוקראינה, ומרין סחפה את כל העם להסכמה להצטרף לנאט"ו. ואז פתאום בא 'זה', שזה כלום בהשוואה למה שהיא עשתה, אבל זה לא ייאמן שעושים לה כזה סיפור מ'זה'. ‘זה’ לא היה קורה אם היא לא הייתה אישה".
הוקלט באולפני הספרייה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה
ובעלה מֶרְב, שחזר עם הבירה הרביעית שלהם תוך פחות משעתיים, סנט בה: "כן, אבל בגלל 'זה', אנשים פתאום מציקים לנו. תמיד אנחנו מגיעים לאצטדיונים מזוהים עם דגלים, כובעים וצעיפים עם סמלים שלנו, ואף פעם לאף אחד לא היה אכפת מאיתנו. עכשיו כל ברמן שאני מזמין אצלו בירה רוצה לפתח איתי שיחה על ראשת הממשלה שלנו וה'זה'".
ה"זה" הוא סרטון הווידיאו שהפך לוויראלי בכל העולם, ובו נראתה ראשת הממשלה סאנה מרין במסיבה בבית פרטי, עם חמישה חברים, חלקם סלבס דרג ב', כשהיא רוקדת ושרה בחושניות ובאופוריה, לבושה בגופייה שחורה דקה, מחבקת ומנשקת חברה על הלחי, או יורדת על ברכיה, ידיה מאחרי עורפה ושרה שיר רוק פיני, מנענעת את מותניה ומפלרטטת עם המצלמה. אין ספק שאלכוהול היה מעורב, אבל בפינלנד היו שטענו שהם שומעים גם מילים שמתייחסות ברמז לסמים, בעיקר קוקאין. אחד הצהובונים אפילו שכר בלשן מיוחד כדי לבדוק, ומנהיגי הימין הקיצוני הציעו שתערוך בדיקת סמים. מרין טענה בתחילה כי מדובר בחייה הפרטיים וכי מעולם לא השתמשה בסמים. בכל זאת, היא הסכימה לערוך בדיקת סמים, שתוצאותיה השבוע היו שליליות.
סרטון הריקודים הודלף לקבוצת אינסטגרם של כ־90 איש ומשם הופץ הלאה. יום לאחר מכן, דלף סרט נוסף לרשתות, הפעם של מרין במועדון לילה, רוקדת צמוד לשחקן אולבי אוסיווירטה, שהוא לא בעלה, ידיהם נוגעות זה בזה בכתפיים ובמותניים, כשהוא רוכן לעבר צווארה. עיתונאים טענו שהוא מנשק אותה, מרין אמרה שהיא לא זוכרת נשיקה, וכנראה הוא רק רצה לומר לה משהו. עד ראייה סיפר כי הייתה מאוד שתויה באותו לילה, ורקדה באינטימיות עם שלושה גברים. "היא לא התנהגה כמו אישה נשואה", הוא אמר לצהובון הפיני "סייסקו", "היא עזבה את המועדון בחמש וחצי בבוקר". יותר ויותר קולות התחילו לשאול האם מרין בכלל מבינה לעומק את תפקידה, האם היא מעלה בו, האם היא מחויבת להיות נגישה 24 שעות ביום שבעה ימים בשבוע, ומה בדיוק היא אמורה לעשות בת 36 שמנהלת מדינה עם פוטין על הגבול, כשיש לה קצת זמן חופשי?
מנגד היו למרין תומכים ובעיקר תומכות רבות. מאות נשים פיניות העלו סרטונים לרשת כשהן רוקדות תחת ההאשטג "סולידריות עם סאנה". דיפלומטים אירופאים הראו גם הם עשרות קטעי וידיאו שלהם רוקדים שיכורים. באחד מהם, שהועלה על ידי חברת פרלמנט מהירוקים בגרמניה, נראות ארבע נשים ב־2018 רוקדות בהנאה, ביניהן אנלינה ברבוק, כיום שרת החוץ של גרמניה. "בנות טובות מגיעות לגן עדן, רוקיסטיות מגיעות לכל מקום", היה הכיתוב מתחת לסרטון.
זו לא הפעם הראשונה שבה סאנה מרין מסתבכת בדעת הקהל הפינית. מי שהייתה ראשת הממשלה הצעירה ביותר אי פעם - כשנבחרה בדצמבר 2019 לראשות ממשלת פינלנד היא הייתה בת 34 - עלתה לכותרות לא רק בגלל מדיניות החוץ והרווחה שלה. היא הופיעה על שער של מגזין אופנה פיני כשהיא לבושה בז'קט חושפני, והצטלמה ביולי בפסטיבל הרוק "רואיסרוק" לבושה בז'קט עור, מכנסי ג'ינס קצרים מאוד ומגפיים. בפוסטים ברשתות החברתיות נטען נגדה גם כי היא מקדמת פריטי אופנה מסחריים בתמונות שבהן היא מצטלמת. באוקטובר, היא השיבה למבקרים בפוסט באינסטגרם, שבו ציטטה את מילותיו של שיר פופ פיני: "היי, בום־בום־בומר, שים קצת קרח על הכובע שלך ותקרר אותו". אחר כך אמרה לטלוויזיה הפינית: "אני נציגה של הדור הצעיר, וכן, זה משתקף גם באופן שבו אני מבצעת את עבודתי ובאופן שבו אני חיה". השבוע היא התנצלה שוב, בעקבות פרסום צילום של שתי נשים מעורטלות, שהיו במעונה הרשמי וכיסו את חזן בשלט “פינלנד” שנלקח משולחנה. וכן, היה גם את המקרה שבו היא נצפתה רוקדת עד ארבע בבוקר במועדון לילה בהלסינקי, למרות שנחשפה לחולת קורונה. אגב, אנשי הצוות שלה ניסו להשיג אותה אז. אבל מרין החליטה שלא לקחת את הטלפון שלה למועדון.
"ההבדל בין המקרים האלו, חוץ מהחשיפה לקורונה", אומר טימו מיטינן, פרופסור בפקולטה למדעי המדינה באוניברסיטת הלסינקי, "הוא שבכל המקרים האחרים מה שיצא לתקשורת היה בשליטה שלה. היא החליטה לחשוף את זה לציבור. היא באמת מאמינה שהיא עושה יחסי ציבור טובים לפינלנד, כי הרבה עיתונים בעולם מכנים אותה 'ראש הממשלה הכי קולית בעולם', והיא גם גורמת לפינים להיות גאים בעצמם. אבל הפעם דלף משהו שהיא לא רצתה בו. וזה דבר מאוד־מאוד חמור בעיני הציבור הפיני, כי זה גם מראה אותנו באור מאוד שלילי ומחליש את הכוח והדימוי שלנו לפני הצטרפות לנאט"ו, ובעיקר זה מעלה הרבה שאלות לגבי היכולת שלה לסווג ולבחור חברים".
העניין עם נאט"ו ברור. אבל למה השאלה לגבי בחירת חברים?
"כי היא חגגה עם החברים הכי טובים שלה, ומישהו פשוט בגד בה".
אבל בשורה התחתונה, זה רק ריקודים. זה יעבור, לא?
"אני לא חושב שהבחירות יוקדמו. אבל אני גם לא מאמין שהיא תהיה ראש הממשלה הבא שלנו".
× × ×
אבל יש פינים רבים שסבורים שבכלל לא בטוח שמי שהדליף את הסרט היו משתתפי המסיבה. החשודים המיידיים הם גדודי ההאקרים שפועלים בשירות מוסקבה – "השכנים החביבים שלנו מהמזרח", כהגדרת פרופ' מיטינן - שם ממש לא מחבבים כל מה שסאנה מרין מייצגת.
הניצחון של מרין בבחירות ומגפת הקורונה גרמו לפילוג גדול בתוך החברה הפינית: מרין היא אישה צעירה, חובבת רוק ומועדונים, צמחונית, אקולוגית, ונחשבת לסמן שמאלי אפילו במפלגת הסוציאל־דמוקרטים שבראשה היא עומדת. ובפוליטיקה של הזהויות, שהשתלטה גם על פינלנד, כל אלו מציבים כמעט אוטומטית מולה אוכלוסיות שמרניות, בעיקר מצביעים מבוגרים ומהפריפריה. נכון לעכשיו, מפלגת הפינז (שעדיין ידועים בשמם הקודם, "הפינים האמיתיים"), מפלגת ימין שדִגלה המרכזי הוא צמצום ההגירה לפינלנד, היא הכוח הפוליטי הגדול בפינלנד. אלא שמרין נהנית, לפחות בינתיים, מתמיכה קואליציונית.
ואז, ראשת ממשלת פינלנד התחילה ממש להרגיז את הקרמלין. "מרין עשתה הרבה דברים למרות שפוטין הזהיר אותה שזה יגרור אותה לעימות", מסביר מיטינן. "היא הגישה את בקשת ההצטרפות לנאט"ו, והחליטה על הפחתה ניכרת של מתן ויזות לתיירים רוסים שבשל החרם האווירי על רוסיה, הדרך היחידה שלהם להיכנס לאירופה היא דרך הקרקע. ויומיים אחרי שהיא מחליטה על זה, הסרט דולף החוצה. עכשיו, אנחנו יודעים שהרוסים שלחו לפה מהגרים ב־2015, ושכבר לפני כן הייתה פעילות האקינג גדולה מהרגיל בפינלנד, ואני לא יודע אם מדובר כאן גם בהאקרים. אבל אנחנו יודעים שלפוטין יש עניין להשיג ולהפיץ סרטים כאלו. זו הדרך שלו לפלג חברות. ותראה, זה מצליח".
"כשמרין נבחרה, אמרנו לעצמנו: האישה היא העתיד", אומרת אלכס הלוונן, שגם הייתה באצטדיון האולימפי במינכן. הלוונן מתכוונת לבחירה של מרין לראשות הממשלה, לחבירה שלה לארבע מפלגות אחרות לקואליציה, כולן מנוהלות בידי נשים, ארבע מהן מתחת לגיל 35, לאיוש 12 מתוך 19 תפקידי הקבינט בידי נשים, כולל משרות כמו שרת הפנים והאוצר, ועל כך שכמעט מחצית מכיסאות הפרלמנט, אוישו על ידי נשים. מרין היא חלק מתנועה נשית ליברלית שכובשת מוקדי כוח בניו־זילנד, בדנמרק, בסקוטלנד ואפילו באתיופיה. "אבל זה היה רק האשטג", ממשיכה הלוונן. "הדרישה היא עדיין שהיא תהיה אישה שנראית טוב, אבל תתנהג כמו הגבר הפוליטיקאי הישן, זה שמעדיף כוח על פני אידיאולוגיה. והיא אמרה שלא מתאים לה, שהיא לא מוכנה להתנהג כמו גבר. כולם היו סולחים לגבר שרוקד ככה. לעזאזל, מעולם אפילו לא ראינו פיפס מכל המסיבות של בוריס ג'ונסון. אז דווקא במקרה הזה, מרין עשתה פה שירות גדול לנשות פינלנד".
איזה שירות?
"היא הזכירה לנו שאסור לנו לנוח מהמאבק, שקיים מוסר כפול אפילו כלפי ראשת הממשלה. ושיש עדיין דרך ארוכה עד שנישפט בצורה שווה בעיני הציבור. אנחנו צריכות עדיין לדעת להיות וירטואוזיות, עם כריזמה, קוסמות של יחסי פנים וחוץ, ואז ללכת הביתה לבשל. מה לרקוד? הסל של הכביסה מלא. מה היא אמורה לעשות כדי לשחרר לחץ, לצלול? לעשות עוד סאונה? כל טכנאית שיניים מחכה לסוף השבוע כדי לשחרר לחץ ומתח, אז היא לא? היא לא מוכנה להיות מזוהה רק כראשת ממשלה, אז מעלים אותה למזבח. אני אגיד לך משהו: האם לה ולנשים אחרות יש בעיות באופי? בטח, אבל אנחנו נעדיף נשים עם בעיות אופי, מאשר האלטרנטיבה".
אבל מנגד, יש גם ביקורת עליה, כזו שקשה לתייג מיד כ"שובינזם". "אין שום שאלה שהיא ראשת ממשלה מצוינת", אומר למשל יאנה קהאקינן, מומחה אבטחה וסייבר מטמפרה, העיר השנייה בגודלה בפינלנד והמקום שבו מרין פרצה לעולם הפוליטי. "אבל לפינים, ולדעתי גם לה, יש את האינסטינקט הזה לחשוב שאנחנו שווייץ. אז אנחנו לא. יש לנו גבול של 1,340 קילומטר עם מדינה שפלשה לפני חצי שנה לשכנה שלה. יש סיבה טובה מאוד מדוע הצבא הפיני חמוש בצורה כזו שהוא מותאם ואפילו ערוך יותר מנאט"ו. אז התגובה האינסטינקטיבית שלי היא שברור שמותר לה והיא צריכה לחגוג, ולשכוח לכמה שעות מה־1,340 קילומטר האלו. אבל היא בדיוק חזרה מחופשה של ארבעה שבועות, ובעת המסיבה היא הייתה בתפקיד ולא היה לה מחליף, ככה שהיא לא ממש הייתה במצב תפקודי ועם יכולת לקבל החלטות. והיא גם הייתה צריכה לדעת שהיא על הכוונת של הרוסים".
היא טוענת שבעת המסיבה לא היו לה שום פגישות, ודבר לא קורה בשעות הללו.
"תשמע, הידיעה על הפלישה הרוסית לאוקראינה הגיעה בשעות הבוקר המאוד מוקדמות".
× × ×
סאנה מרין נולדה בהלסינקי ב־1985. אביה סבל מבעיות שתייה קשות, והיא ואמה נדדו כמה פעמים, עד שהאם התגרשה והן עברו לעיר מצפון להלסינקי, שם חלקה האם את חייה עם אישה אחרת. "זה הפך אותי ללא מקובלת וביישנית, בלתי נראית", סיפרה מרין בראיון. "לא היו מדברים על הדברים הללו כשאני הייתי תלמידה. לא היה לנו הרבה כסף בבית, אבל הייתה בו הרבה אהבה".
"הילדות שלה משפיעה מאוד על העבודה שלה כפוליטיקאית", פוסק מיטינן. "היא מבינה דוחַק, את הצורך בשוויון, את החשיבות של מערכת החינוך, הבריאות ובעיקר הרווחה שאיפשרה לילדה כמוה להגיע מבית לא עשיר עד לטופ של הפוליטיקה הפינית. היא מבינה שהיא צריכה לתת צ'אנס כזה לכל ילד, ומצד שני היא לא מוכנה לעבוד 20 שעות ביממה, היא לא מוכנה להיות בריגיטה נויבורג מ'בורגן' (הסדרה 'הממשלה', שיש הטוענים כי שימשה השראה לבחירתה של מרין – ז"א), ולוותר על כל החיים שלה בשביל התפקיד".
כנערה מתבגרת, היא אהבה לשמוע את רייג' אגיינסט דה מאשין, עבדה במאפייה וחילקה מגזינים בלילות. במהלך התואר הראשון שלה עבדה כקופאית. לימים, כשנבחרה לראשת הממשלה, שר הפנים האסטוני מארט הלמה, מהימין הקיצוני, קרא לה "נערת מכירות" ואולץ להתנצל.
מרין הייתה הראשונה ממשפחתה להגיע לאוניברסיטה, ובין 2013 ל־2017 כיהנה כראשת העיר טמפרה. סרטוני יוטיוב שהועלו מישיבות העירייה המשמימות ברובן, חשפו לפינים את הכוכבת הפוליטית החדשה: הצעירה האידיאליסטית שלא דיברה על עצמה, והבטיחה בתשוקה ובלהט להשאיר את פינלנד כמדינה עם האזרחים הכי שמחים בעולם, עם מערכות חינוך, רווחה ובריאות מופתיות, ועם המספר הכי נמוך של הומלסים באירופה. מרין גם פעלה רבות בתחום האקולוגי, הפיכת השירותים לאזרחי העיר לדיגיטליים ונגישים, וכן, בעד קליטת מהגרים.
זה לקח שלוש שנים בלבד, ובבחירות 2015 הפוליטיקאית הכריזמטית נכנסה לפרלמנט כחברה במפלגה הסוציאל־דמוקרטית, שהרכיבה את הממשלה. "העזרה שקיבלתי מהרווחה היא הרוח החיה מאחורי הפוליטיקה שלי", אמרה לאחר שנבחרה. "שוויון וזכויות אדם זה לא עניין של דעה, אלא הבסיס המוסרי ממנו אני פועלת". היא מונתה לשרת התחבורה והתקשורת, וב־2019, כשראש מפלגתה וראש הממשלה, אנטי רינה, התפטר, מרין נבחרה להחליפו. היא הייתה אז ראשת הממשלה הצעירה בעולם, והחלה להנהיג מדינה של 5.5 מיליון איש עם הכנסה גבוהה לנפש ואיכות חיים גן־עדנית, אבל עם מעצמה גרעינית בעלת שאיפות אימפריאליסטיות על גבולה המזרחי.
מרין הניפה דגל חברתי ברור. "אני רוצה שילדים יגדלו שלא בעוני ושהזקנים יזדקנו בכבוד", אמרה. היא החלה לקדם חופשת היריון שווה בין גברים לנשים, ושבוע עבודה של ארבעה ימים עם שש שעות בכל יום. מאיפה הכסף, היא נשאלה. "אנשים שמרוויחים הרבה ישלמו 55 אחוז מסים", ענתה, "פינים הם עם שאוהב ושמח לשלם מסים". אולי. אבל יש להניח שמרבית אצולת הממון הפינית, לא ממש ערכה נשפים לרגל כניסתה לתפקיד.
מרין נשואה למרקוס רייקונן, שחקן כדורגל לשעבר מהליגה השנייה בפינלנד שאותו היא מכירה מגיל 18, ויש להם ילדה בת ארבע. היו שתי ראשות ממשלה בפינלנד לפני מרין, אבל הן כיהנו תקופה מאוד קצרה. הייתה גם נשיאה ששירתה זמן ארוך יותר, אבל לא הייתה פוליטיקאית כמוה. הזינוק המטאורי שלה הפך אותה לאגדה פוליטית, לאייקון תרבותי פמיניסטי עולמי, ובעיקר, היא הביאה שינוי שרבים מהפינים היו רעבים לו. "היא נכנסה לסיטואציה לא קלה, אבל הצליחה לבנות קואליציה, ליישב מתחים בתוך המפלגה שלה, ליישר את הסירה. ואז מגיעה הקורונה", אומרת אליסה גבהרד, פרופסור במדעי המדינה באוניברסיטת אאטו. "ובקורונה היא עושה עבודה מבריקה, עם יחסית מעט מאוד מתים ונדבקים, עם תקנות הרבה יותר קשות משוודיה, אבל גם הקלות מהירות".
ואז, כשהיה נדמה שהמגפה פחות או יותר חלפה, רוסיה פלשה לאוקראינה. "מה שהיא עושה בחצי השנה האחרונה זה המאסטרפיס שלה", אומר מיטינן. "בינואר היא אמרה שיש סיכוי מאוד נמוך שהיא תשנה את דעתה לגבי הצטרפות לנאט"ו, ושהיא מעדיפה להמשיך בקו של המפלגה, לפיו יש לשאת ולתת עם רוסיה. רק עשרה אחוזים מכלל הציבור היו בעד הצטרפות לנאט"ו".
ואחרי הפלישה?
"מרין מגלה פרגמטיזם מדהים: היא מבינה מה המחיר שיכול להיות, אבל מאשימה את הרוסים, מספקת נשק לאוקראינים ואומרת שהרוסים צריכים להסתכל במראה, וכי הפינים חיים על קצהו של הר געש. היא מעבירה די בקלות בפרלמנט את ההחלטה להגיש בקשה להצטרפות לנאט"ו - ומקבלת תמיכה של כ־70 אחוז מהציבור. אסור להקל ראש בזה. מרין שינתה את כל הפרדיגמה של המחשבה בפינלנד בנושא קריטי, שברה מוסכמה שנחשבה לבלתי שבירה והוציאה אותה מהניטרליות ההיסטורית שלה. והכל, כמעט בלי התנגדות, תוך שהיא משנה את המדיניות של עצמה בנושא, ולוקחת סיכון כלכלי לא קטן, בגלל שרוסיה מהווה עשרה אחוזים מהיצוא הפיני".
רכובה על הצלחתה לשנות נושא כה מהותי בציבוריות הפינית, הכריזה מרין כי "רוסיה היא לא השכן שחשבנו שהוא", ואז היא יוצאת לחופש, חוזרת, מקבלת הזמנה למסיבה ביתית עם זמרת ואחותה, שתי אושיות רדיו והצלם שצילם אותה בפסטיבל הרוק. ושם, היא שותה אלכוהול, וכשמישהו מוציא מצלמה, היא מתחילה לרקוד.
"ובעיתון שלך יכתבו עכשיו רק על הפרשה האבסורדית הזו", אומרת מטרי סיוקולה ביציע, בעוד רץ פיני זוכה במדליית זהב ב־3,000 מטר מכשולים, "אבל לא יכתבו על יכולת הניתוח שלה, על איך סחפה אותנו לנאט"ו. רק על זה, נכון?"
× × ×
מי שקפצו מיד על סרטון הריקודים היו כמובן אנשי מפלגת הפינז, הנמסיס הפוליטיים של מרין. רייקה פורה, מנהיג המפלגה, היה זה שקרא מיד לבדיקות סמים עבורה. זאת הייתה הזדמנות למפלגה העולה לנתץ את הסמל החדש של הליברליזם המערבי. יועצי התקשורת שלהם עמלו קשה כדי לשרטט לה תדמית של הדוניסטית מנותקת, והסרטון הזה היה הבוסטר המושלם. "אנחנו נמצאים במדינה עם בעיות קשות ברווחה, משבר אנרגיה, משבר עם רוסיה ובלי מספיק עובדים לעזור לזקנים", כתב צעיר בשם פטרי פאלונן בפורום של הפינז, ובמודע או שלא קלע לדף המסרים. "איך היא מעיזה לרקוד ככה. אני לא חושב שהיא מבינה מה היא עושה ומה המשמעות של התפקיד שלה".
גם מתנגדים אחרים מהרו לעלות על העגלה הזו. סרי אסייה ממפלגת האופוזיציה הקטנה הנוצרים הדמוקרטים, אמר כי "היא הפרה את האחריות המינסטריאלית שלה", והוסיף כי "מדובר בהתנהגות שמהווה פגיעה בביטחון האישי שלה ולפיכך בביטחון הלאומי. מדובר בסרטון מביש. זו אישה שצריכה להיות זמינה כל הזמן ולהיות במצב שבו היא יכולה לנקוט פעולות ובעיקר לקבל החלטות".
אבל רבים מהבייס הטבעי שלה – צעירים ונשים – הביעו תמיכה בלתי מסויגת במרין. "הדור הזקן רק מנסה לשמור על הכוח שלו בכל הכוח, הוא יודע שהוא בקרוב מחוץ לתמונה. הם חושבים שלפוליטיקאים, בעיקר נשים, אסור לשמוח. הם רוצים שהיא תתלבש כמו סבתא שלה. פאק איט", צייצה צעירה פינית בטוויטר. "מתברר שאפילו בארץ הפרוגרסיבית שלנו לא בוחנים אישה לפי איך שהיא מתמודדת מול פוטין, אלא לפי אורך הג'ינס שלה ואיך שהיא רוקדת. היא גרמה לנו להיות גאים בלהיות פינים, הקמפיין נגדה גורם לנו להתבייש".
לאחר דליפת הסרטונים ניסתה מרין לנהל את המשבר, ויצאה מספר פעמים אל מול מצלמות הטלוויזיה. היא טענה שלא עשתה שום דבר אסור, שתתנדב לעשות בדיקת סמים, ושהיא מקווה שב־2022 מותר גם למקבלי החלטות לחגוג, שעדיין מותר לחגוג בדמוקרטיה, שאולי חסר לפינלנד עוד אנשים שרוקדים באופוריה, ושהיא לא מעוניינת לדסקס את החיים הפרטיים שלה בפומבי. אבל היא נשמעה בעיקר מגומגמת וניכר שהפרסומים פגעו בה.
העיתונאית סובי האוטנן, מ"אילטה סאנומאט", העיתון הגדול בפינלנד, התלבטה אם בכלל לפרסם את הסיפור על הסרטון. "הווידיאו הגיע בתור טיפ למערכת שלנו, והתגובה הראשונה שלי הייתה: איפה פה החדשות? זה צולם במסיבה פרטית. אבל אז זה שרף את הרשתות, הגיע לעיתונים ולערוצים המרכזיים. וכשזה מגיע, יש שמועות על צעקות של יהאוהוינג (כנופיית הקמח), שזה כינוי לסם. וכשהדיון על הסמים נגמר, התחיל הדיון לגבי היכולת שלה להגיב ולהחליט החלטות אם משהו רציני יקרה".
בסוף פירסמתם, כמובן.
"אנחנו היינו חייבים לפרסם את זה, כדי שלא נצנזר את היכולת של הציבור לשפוט. יש שם צעקות ברורות כמו 'בואי תטעמי איתי', או 'פאק, זה גורם לי להרגיש כל כך טוב'. אני חושבת שגם רק החברים שלה השתמשו בסמים זה ייראה מאוד לא טוב עבורה, אבל אני לא חושבת שנראה מה דעת הקהל עד הבחירות הכלליות באביב הבא".
ולדעתך יהיה שם שינוי?
"לדעתי הפרשה דווקא הוסיפה לה פופולריות בקרב הצעירים, אבל הרבה אנשים לא סומכים על שיקול הדעת שלה".
והטענות שכל זה בגלל שהיא אישה?
"אני לא חושבת שיש פה משהו מגדרי. זה היה יוצר אותן כותרות גם אם גבר היה מעורב. עכשיו היא צריכה פחות לחגוג בציבור ולא לחייך למצלמה, במיוחד לא במצב גיאופוליטי רגיש כמו שאנחנו נמצאים בו. היא נחשבת לראשת ממשלה ממש טובה, שמנתחת מצבים ומקבלת החלטות מצוין. אבל עכשיו הוטל עליה כתם. ואם יתברר שהיא לא אמרה את האמת או הסתירה משהו - זה יהיה בלתי נסלח".
אז על מה בכלל הפרשה הזאת, שואל הציבור של המדינה הפסטורלית והמצליחה הזו, שפתאום מצאה את עצמה בקו החזית של המשבר העולמי, אם לאף אחד לא אכפת שהיא אישה וכמעט כולם מסכימים שהיא מצוינת בתפקידה? התשובה פשוטה: זהו סיפור מוסר על העולם שבו אנו חיים, לא על סאנה מרין.
לפנייה לכתב/ת 
