yed300250
הכי מטוקבקות
    |
    חדשות • 24.08.2022
    מחיר הכישלון
    ישראל נכשלה בהתמודדות עם האיום האיראני, וההסכם הוא האפשרות הכי פחות גרועה
    עמוס גלעד

    לפני כרבע מאה הציג אמ"ן לראש הממשלה הטרי דאז בנימין נתניהו תמונה חדה של איום איראני אסטרטגי על ישראל. גם אז, כמו היום, המשטר האיראני התאפיין בלהט דתי להשמיד את מדינת ישראל – והחזון העוין הזה סימן את הכיוון לפיתוח יכולות למימושו.

     

    נתניהו אימץ את הערכת המודיעין, וקבע את האיום האיראני כסוגיה המרכזית לטיפול כולל ומקיף בתחומים הביטחוני, הצבאי, המדיני, המודיעיני ואחרים. לאורך השנים, קהילת המודיעין הפליאה עשות בגיבוש ובהצגת תמונות איכותיות ומפורטות לגבי התפתחות האיום, בארבעה צירים מרכזיים: הראשון, פיתוח יכולת צבאית גרעינית; השני, פיתוח יכולות בליסטיות שמכוונות לעבר האוכלוסייה הישראלית ומטרות אסטרטגיות מגוונות; השלישי, השתלטות על מדינות כושלות, דוגמת לבנון; והרביעי, פיתוח יכולות פגיעה בישראל – צבאיות ובליסטיות – מתוך אותה מדינה.

     

    ישראל, במקביל, פיתחה ישראל יחסים אסטרטגיים עם ארצות־הברית ועם מדינות ערב, בין היתר על בסיס המכנה המשותף של האיום האיראני. דא עקא, בנקודת זמן מסוימת, ומסיבות שהיסטוריונים עוד יחקרו לעומק, נוצר במשמרת של ראש הממשלה לשעבר נתניהו מצב מבעית שבו המשטר האיראני הקיצוני הצליח לפתח יכולות מרשימות בשורה של מסלולי פגיעה אפשריים בישראל. המסלול הראשון, והחמור ביותר, הוא הנשק הגרעיני – איראן פיתחה בחשאי יכולות שמאפשרות לה לפתח נשק גרעיני בכפוף להחלטתה. קהילת המודיעין הצטיינה בתיאור האיום, אך ממשלות נתניהו לא דאגו לבניית מענה הולם לאיום שמשלב נשק שנתפס כאיום קיומי עם משטר קיצוני שחרת על דגלו את השמדת ישראל. הסכם הגרעין שחתמה איראן עם ארצות־הברית ועם המעצמות היה אמנם גרוע – אבל במזרח התיכון, שבו אתה בוחר בין הגרוע לגרוע יותר, הוא היה הסיכוי הטוב ביותר לעצירת התפתחות האיום. ישראל, על פי הפרסומים, תרמה לשכנועו של טראמפ וממשלו לבטל חד־צדדית את ההסכם. מאז, האיום צמח – והוא ייעצר רק בהסכם נוסף, גרוע גם הוא, אך גרוע פחות מהתקדמות איראן לנשק גרעיני. המסלול השני הוא האיום הבליסטי – איראן מחזיקה ביכולות מדהימות בהיקפן של רקטות, טילים, מטוסים ללא טייס, ועוד. המסלול השלישי הוא איום הטרור – וכאן ישנו סיפור הצלחה חשוב של אמ”ן, שב"כ והמוסד במניעת פיגועים קשים נגד ישראל לאורך שנים.

     

    ההתנגדות המילולית החריפה של נתניהו להסכם מקוממת, משום שהוא מבטיח אופציה צבאית שאותה לא בנה בתקופה שיכול היה לעשות זאת. אז כיצד ניתן להאמין שיעשה זאת בעתיד? מעבר לכך, מדאיגות ההתבטאויות של ראש הממשלה לפיד, שלפיהן ישראל לא תכבד את ההסכם, אם אכן ייחתם. הרי במקרה כזה, העולם יתמוך בארצות־הברית, איראן – חרף היותה מדינת טרור – תצטרף לקהילת המדינות, וישראל היא זו שתהיה מבודדת.

     

    ניתן להניח שישראל לא תצליח, על אף דברי הרהב השונים, למנוע את החתימה על ההסכם. לכן, כמעצמה אזורית, עלינו לפעול לפיתוח העוצמה הצבאית של צה"ל בתהליך מואץ, תוך חיזוק והעמקת שיתוף הפעולה המודיעיני והאסטרטגי עם ארצות־הברית. את הקשרים האסטרטגיים עם מדינות ערב יש לפתח, ללא אשליה שתיווצר מקבילה לברית נאט"ו, אך מתוך הבנה שלא ניתן להסתמך רק על האמריקאים. לצד אלו, החוסן הלאומי חיוני מאי פעם – וללא עמוד תווך זה, ייפגע גם הביטחון הלאומי.

     


    פרסום ראשון: 24.08.22 , 23:37
    yed660100