"אני לא רוצה להיות ברשתות החברתיות ולא רוצה לתת להן דקה מהחיים. אני מפסידה לא מעט קמפיינים כי אני לא פותחת אינסטגרם, אבל אין שום סיבה שאתקרב לשם"

מירי קובו־בוהדנה, נשואה לאיש העסקים בבו קובו, פלוס שלושה. נולדה בשנת 1977 באשקלון וגדלה בשדרות. בגיל 17 השתתפה בתחרות מלכת היופי וסיימה במקום השני, עם התואר נערת ישראל. התגייסה למוזיאון חיל האוויר. אחרי הצבא החלה להשתתף בעשרות קמפיינים ובתצוגות אופנה בעולם ובארץ. שיחקה באחד התפקידים הראשיים בטלנובלה "אהבה מעבר לפינה" בערוץ .2‬ השתתפה בהצגות, בסרטים, בפסטיגלים ובסדרות‬ טלוויזיה כמו "קרוב לוודאי", "עד החתונה", "בובות", "שנות ה־80", המשכה "שנות ה־90" וכן סדרת הנוער "זיגי" בערוץ טין ניק של HOT, שתחזור בקרוב לעונה חדשה. מאז 2014 מובילה את תוכנית הריאליטי "משחקי השף" המשודרת בימים אלה ברשת 13. פרזנטורית של רשת "פרפקט ליין".

איך עברה עלייך הקורונה?

"וואו, אצלי זה התקבל בהתחלה בפחד אימים. אני זוכרת שאני מסתכלת בטלפון, רואה שמפנים גופות מכל מיני מקומות וחושבת שזה אחד הדברים הכי מפחידים שאני חווה בחיים שלי. פתאום לא פוגשים אנשים, לא שולחים את הילדים לבית הספר, אז הקמתי להם פה הום סקולינג בבית, עם מורה שהגיע כל יום. אבל חברים, יציאות - אין. היו לנו כמה חודשים בבידוד מוחלט מהעולם עד שהבנו מי נגד מי".

נשמע שלקחתם לאקסטרים.

"בוודאי, לא שלחתי את הילדים לבית ספר גם כשהיה אפשר, גם כי חשבתי שזה סבל עבורם לשבת עם מסכה כל היום בכיתה, ובעיקר כי חששתי להורים שלי, במקרה שאפגש איתם".

עולם התרבות נכנס להדממה. הקולגות שלך סיפרו על חוויות מדכדכות במיוחד.

"במובן הזה דווקא הקורונה עשתה לי ריסט לגוף. היה לי שקט. בזכות זה שיש לי שני סוסים, והיו שלושה עד לא מזמן, היה לי היתר להסתובב איתם. אז הייתי נוסעת לחווה בבני ציון כל יום ורוכבת, וזה היה הבית השני שלי. כמובן שגם בישלנו המון. שמע, עליתי במשקל שישה־שבעה קילו בתקופה הזו, אבל זה ירד מאז. כל כך חיכיתי לחיסון. לדעתי התחסנתי בערך יום אחרי נתניהו, כי אני גם חובשת במד"א. אנחנו קבוצה של כוננים באזור השרון".

באילו מקרים את נתקלת?

"יש התאבדויות, לצערי המון, לפחות ככה זה נראה מהעיניים שלי. יש גם המון ניסיונות התאבדות, כאלה שאחריהם מתחרטים ומבקשים לקבל עזרה. הנה, קח קריאה יחסית חדשה מהשבוע, 16:41, ירי בכניסה לפארק המים שפיים, ניסיון התנקשות של העולם התחתון. הגעתי למקום, הבחור הובהל לבית החולים במצב קשה. היה גם מקרה של דום לב באמצע הלילה בשפיים, קיבלתי את הקריאה. אדם צעיר יחסית, 30 ומשהו, ועשיתי לו החייאה. לצערי התברר שהוא כבר מת, כנראה כמה שעות קודם".

בעצם ניסית להחיות גופה.

"כן. זה לגמרי זה, קרה גם לא פעם. קרה לי פעם מקרה של אירוע מוחי, אני מגיעה עם חובש לבחורה, מגלים אצלה חוסר איזון בידיים, ופתאום היא מדברת אלינו באנגלית, והיא בכלל ישראלית שדוברת עברית כשפת אם".

עם מה את יותר מתקשה להתמודד?

"כאמא, הכי קשה לי עם מקרים של ילדים, במיוחד טביעה של פעוטות. אני יודעת בוודאות שזה יצלק אותי, ואני גם יודעת שיש אנשים אחרים בקבוצה שלנו שממהרים למקום, כך שבהיבט של הטיפול אני שקטה. עם שאר המקרים אני מסתדרת, גם אם הם מאוד קשים".

אגב, מה דעתך על ההתנגדות לחיסונים?

"העמקתי לא מעט עם המון רופאים שאני מכירה כי שמעתי על הרבה תופעות לוואי. אבל כמעט כל הרופאים שדיברתי איתם אמרו שגם אם יש תופעות לוואי, הן עדיפות, כמובן, על לחלות. יש לי כמה חברים שחלו בקורונה והתופעות מלוות אותם עד היום, קוצר נשימה, חוסר ריכוז, בעיות שינה, טנטון באוזניים. בעיקר חוסר אנרגיה. כל שפעת שבאה אחר כך משביתה אותם לגמרי. אין אפשרות לזלזל בקורונה, גם לא היום".

מישהו חלה אצלכם בבית?

"רק הגדול, בן, בגל של האומיקרון, והוא עבר את זה די בקלות. גם ההורים שלי חלו אחרי חיסונים וקיבלו את זה קל. לא ראיתי אותם בקורונה במשך חודשים, ואני רגילה לראות אותם לפחות פעם בשבוע. היה לי מאוד עצוב שהם היו בודדים. זה היה אחד הדברים הכי קשים עבורי בתקופה הזו".

בינתיים פתחתם עונה חדשה של "משחקי השף". נראה שהייתם קשובים לביקורת והוספתם דמות נשית. לדעתי זה עדיין לא מספיק.

"השפית תמר כהן צדק הגיעה אלינו והיא בעיניי מדהימה. אבל לא חושבת שזה קשור לביקורת כלשהי, אלא כי זה היה חיזוק ענייני ומאוד מתאים לתוכנית. היא אשת מקצוע מעולה ולדעתי לעצם הליהוק שלה אין קשר לזה שהיא אישה. לא הכרתי אותה לפני, היא הזמינה את כולנו לארוחה במסעדה שלה בתל־אביב ואז הבנתי איזו שפית מצוינת היא. חוץ מזה, אני אישה ואני ב’משחקי השף’ מיומה הראשון. לא זכור לי שאת התוכנית של המתחרים מובילה דמות נשית כמו שהחליטו ברשת כבר ב־2014".

ארז קומרובסקי היה מנטור בתוכנית עד שנאלץ לפרוש בגלל תחקיר "7 ימים" שכלל טענות להטרדות מיניות ולדיבור פוגעני. מה חשבת?

"ליבי עם כל מי שנפגעו גם בפרשה הזו. אני ואחרים על הסט לא חווינו ממנו שום דבר דומה אלא רק התנהגות נעימה. הוא עשה את ההחלטה שלו לפרוש ואת מה שאמרתי לו אשמור לעצמי".

בינינו, אסף גרניט קשוח כמו שזה נראה מהצד?

"הכי לא. יש דיסוננס מאוד גדול בין מה שהוא משדר על המסך לבין מה שהוא פנים אל פנים. מדובר במקצוען, פרפקציוניסט, ווינר, לא אוהב להפסיד, מתעב להפסיד בעצם. אז הוא יכול להתעצבן כשלא מיישרים איתו קו, יכול להעיף דברים פה ושם, בקטנה, ומי שלא יודע לקבל את זה עלול להיעלב. אבל לרוב זה נגמר בחיבוק, בחיוך ובהבנה. מבחינתי אסף גרניט הוא מושא להערצה".

אסף גרניט | צילום: תמיר בר שי

שיפרת את הכישורים שלך בבישול מאז התוכנית?

"חד־משמעית כן. למדתי מכולם המון שם. העניין הוא לא רק לקבל מתכון מיוסי שטרית, לדוגמה, לכל מיני דגים בוורסיות שונות ולבצע לפי ההוראות, אלא לדעת איך עובד כל דבר במתכון, מה אומר כל חומר גלם, עם מה הוא מתחבר נכון, מתי בדיוק מוסיפים כל תבלין. זה בעצם מדע משוכלל מאוד, רק עם הרבה טאץ' ורגש. אבל, בשנתיים האחרונות אני לא אוכלת בשר, אז המתכונים האלה מחוץ לתחום".

הפכת צמחונית ממש?

"אוכלת דגים פעם־פעמיים בשבוע, ורוב התזונה שלי צמחונית וטבעונית. אכילת בשר תמיד ישבה לי על הלב מבחינה מוסרית. בכל פעם מחדש היו לי רגשות אשם כשהייתי אוכלת, כי אני ממש אוהבת בעלי חיים. וגם יצא לי לראות כמה מקרים של אנשים עם חבלות טראומה קשות, איברים שנחתכו, וזה עורר בי עוד יותר אנטגוניזם לבשר".

איך מסתדרים עם זה בבית?

"אין מחאות. מבינים אותי, מקבלים, אנחנו מדברים על זה הרבה ואני מסבירה לילדים את הצד שלי ולמה בשר גם יכול מאוד להזיק, לא פחות מסוכר. אבל שמע, קשה לפעמים להתווכח עם אנשים שאוהבים סטייק טוב. אני מבינה גם אותם, אבל לא נראה לי שאוכל לחזור לאכול בשר אי פעם".

את חוגגת בקרוב 45. המראה, בין השאר, הוא גם הפרנסה שלך. איך זה להתבגר בתעשייה שחלקה הגדול מקדש את הנראות?

"קמפיינים הפונים לקהל של נערות אני כבר לא אעשה. זה לא שלא פונים, אבל אני חושבת שיש לי נישה שאני מעדיפה עכשיו, הנשית, הבוגרת יותר. אני חושבת שבעידן הנוכחי כן נותנים מקום אחר ויותר מכבד להתבגרות של אישה גם בתעשייה שלנו. אני רוצה להניח שהיום חברה כלשהי לא הייתה מפטרת פרזנטורית רק בגלל הגיל, והייתה צריכה להגיע עם סיבה עניינית ואולי מוצדקת יותר כדי להסביר לציבור. אני גם חושבת שהיום יש פחות מקום דווקא לנשים שמתאמצות יתר על המידה בהיבט הזה, משפצות עצמן יותר מדי בניתוחים, הזרקות ומילויים, ואז זה נראה לא אמיתי והופך להיות לא אותו אדם שהכרת 20 שנה קודם".

ואצלך?

"בוטוקס במצח. אני משקיעה בטיפולי פנים שאני חושבת שהם מתקדמים, שבטח לא משנים את ההבעה ותווי הפנים. תראה, נבר סיי נבר, ואני קצת רחוקה מגיל 70, אבל לא חושבת שאעשה ניתוח כלשהו בפנים. נראה לי מפחיד, ואני לא רוצה לא לזהות את עצמי. מעוניינת להסתכל בראי ולהמשיך לראות את מירי".

איפה את מרגישה את הגיל? 45 מתחבר אלייך?

"בפן הנפשי יותר. חושבת שאני יותר שקטה, יותר מקבלת את עצמי. עם השנים יש הרבה פחות חשק לצאת מהבית למסיבות ולאירועים. אני הרבה פחות תזזיתית ממה שהייתי קודם. היום הילדים די גדולים, הקריירה עמוסה בפעילות ויש לי אפילו פריבילגיה לבחור פרויקטים ולשחק אמא לנערים מתבגרים. אלה תפקידים שלא הייתי מקבלת בגיל 30 פלוס, אז יש פה גם יתרון".

בבו קובו ואת חגגתם לאחרונה 20 שנה יחד. לא הרבה היו מהמרים על זה בתחילת הדרך.

"אמת לגמרי. חשבו שזה סתם, כתבו: היא הולכת איתו בגלל אינטרסים, דיברו על פער גילים. הוא היום בן 71. אבל לפער ביננו לא הייתה משמעות כי בבו הוא תמיד ילד בנשמה, הרביעי בבית שלנו. חד־משמעית, תמיד הייתי המבוגר האחראי בבית".

בבו ואת התחתנתם באופן כמעט סודי ומצומצם. למה בעצם?

"יצא שתיכננו את החתונה בלי להתייעץ עם הקורונה ואז היא הגיעה ואי־אפשר היה לעשות אירוע ובחרנו לזרום עם המציאות. גם ככה אני לא משוכנעת שהיינו הולכים על אירוע גדול כי אנחנו לא אנשים של אירועים גדולים. אז חגגנו עם התא המשפחתי המצומצם אצלנו בבית והיה קרוב ומאושר".

“תיכננו את החתונה בלי להתייעץ עם הקורונה". עם בבו קובו | צילום: שאול גולן

ובכל זאת, הוא איש עסקים מפורסם, את מפורסמת כבר מהניינטיז. דאבל זרקורים על החיים.

"בהתחלה הם באמת היו שם בעוצמה, ובבו הוא לא טיפוס שאוהב להיחשף או לשתף, אז האינסטינקט הראשוני שלי היה לשמור את החיים הפרטיים לעצמנו ככל האפשר ולא לשתף, מה שבפועל גרר יותר סקרנות של אנשים ואז גם יותר ניסיונות של התקשורת להציץ ולנבור בחיים שלנו. תמיד כיבדתי את הפרטיות של בבו, הוא לא צריך להיענש במירכאות בגלל שאני על המסך, ואף פעם לא דיברתי עליו מבלי שאשתף קודם מולו, כי הכל אצלנו בבית שקוף והתקשורת בינינו מצוינת".

בן התחיל לשחק בסדרה "זיגי". ילך בדרכך?

"לפי מה שזה נראה, הוא יהיה שחקן. את התפקיד הראשון הוא כבר עשה בשיא היסודיות. עבד המון על הטקסטים, ביקש שיעורים אצל מורה למשחק לקראת התפקיד וכבר אחרי הפגישה הראשונה על הסט חזר נרגש. הבמאי יריב הורוביץ אמר שהוא רוצה אותו גם בהמשך והגדילו לו את התפקיד. כבר רוצים לייצג אותו בסוכנות שלי (ADD), ויש לו עוד תפקידים בדרך".

את בעד?

"לדעתי בסופו של דבר בן ילך בדרך של בבו ויהיה איש עסקים, אבל כרגע הוא במשחק והוא נהנה, ואני כמובן איתו. החלום הנוכחי שלו הוא להגיע לשייטת 13 והוא מתכונן ומתאמן כבר עכשיו, בגיל 15 וחצי".

“בסופו של דבר בן ילך בדרך של בבו ויהיה איש עסקים". עם הבנים בן (משמאל) ורפאל

מתי היית הכי מאושרת בשנים האחרונות?

"הודות לכל המטפלים, הקואוצ'רים ושיעורי היוגה הרבים, אני לרוב אדם מאושר. משתדלת להודות על כל דבר קטן, מהצלחות בעבודה ועד הליכות בשמורת הטבע עם אוזניות בשיר שאני אוהבת, פרפר שמתיישב לי על היד, רכיבה על הסוסה בשדות הירוקים וגם לשמוע את הילדים עוזרים אחד לשני כשצריך. ולא לשכוח כוס יין עם בעלי מול השקיעה במרפסת".

איזו עצה היית נותנת למירי בוהדנה בת ה־16?

"אל תפחדי מהפחד. אל תברחי מדברים שמפחידים אותך, אלא תתעמתי איתם, תסתכלי להם בלבן של העיניים. גיל 16 היה מורכב עבורי, הורמונים משתוללים, אהבות נכזבות, הפחד מלהיכשל בלימודים, והייתה גם חרדה כלכלית".

במה זה בא לידי ביטוי?

"תשמע, אבא היה עובד כל היום, ארבעה ילדים במשפחה, אני בת זקונים, אמא עקרת בית. ההורים דאגו שלא יהיה חסר לנו כלום, אבל מותרות לא היו, בטח לא מותגים נוצצים או נסיעות לחופשות בחו"ל. הפעם הראשונה שלי בחו"ל הייתה מטעם נוער לנוער בשדרות, בגיל 17. כשהתחלתי להרוויח יחסית יפה, כבר לקחתי את כל המשפחה לחופשות. בגיל 16 עדיין הייתי ילדה סגורה, כזו שלא משתפת, ולכן ההורים לא תמיד ידעו לתת לי את העצות הנכונות. כשאין את הכלים הנכונים לעזור לך, כי אתה לא מספר, אתה נשאר בסוף בתחושה של בדידות. אז הייתי אומרת למירי בת ה־16: תיפתחי, תשתפי, זה יעזור לך".

מאיזה הרגל היית רוצה להיפטר?

"להפסיק לעשן. התחלתי עם ההרגל הזה בסוף התיכון ובשיא הייתי מעשנת קופסה ביום, לא כבדה־כבדה, אבל מספיק בשביל לרצות להפסיק. עברתי במהלך השנים אינספור סדנאות, מדיטציות, אפילו היפנוזות. בחלק מהפעמים הצלחתי שבוע־שבועיים לא לעשן, אבל הרגשתי שלקחו לי את החברה הכי טובה שלי ושאני מאבדת את שמחת החיים. הייתי קצרת רוח, עצבנית, רעבה תמידית, מתוסכלת ומסתכלת בקנאה על כל מי שהדליק סיגריה לידי. שמע, כל דבר כמעט שרציתי לשנות במהלך החיים, די הצלחתי. עם לעזוב את הסיגריות לא הולך לי, מודה. הלוואי שיום יבוא וריבונו של עולם ייתן לי כוח להפסיק".

מה הייתה החופשה הכי גרועה שלך?

"זה לא היה כזה גרוע אבל כן די מסתכל. נסענו פעם ללונדון לטירה עתיקה, שעה מהעיר. מקום פסטורלי, יפהפה, שקט, עם חוות סוסים ענקית. על פניו מקום שכל אחד היה רוצה לגור בו. אבל מזג האוויר, אוי, הוא היה רע, אפור, גשום, קר, לא לטובתנו. תחשוב על מקום הכי מרהיב שיש, אבל אתה לא יכול ליהנות ממנו בכלל. חתיכת תסכול. מצאנו את עצמנו יושבים בחדר במשך חמישה ימים, מחכים שאולי משהו ישתפר בחוץ, עד שחתכנו".

מה הפחד הכי גדול שלך כיום?

"אני בדרך כלל מצליחה להתגבר על רוב הפחדים. אממה, הפחד נמצא מדי יום בבית שלי, או בחצר, וקוראים לו ג'וק. אני יכולה להתקרב לסוסי פרא הכי מופרעים שיש, מחזיקה את הטרנטולות הכי ארסיות בעולם שבן מגדל. גם עם נחשים אין לי בעיה. היו פה כמה שהסתובבו, גם צפעים, אפילו תפסתי אחד מהם עד שיגיע הלוכד כשכולם מסביב ברחו. אותו דבר עם חולדות שיצא לי לפגוש פה. אבל משהו בג'וק מרתיע אותי, גורם לי לברוח, לרצות לצאת מהבית ולא לחזור עד שהוא איננו".

אז מה הכי מדאיג אותך לפני השינה?

"אה זה קל. שאולי יש ג'וק בסביבה".

מה ההחמצה הגדולה של חייך?

"שאני לא רופאה. כתלמידה הייתי בינונית, עם הפרעות קשב ועולם משלי. לא הייתה אפשרות כלכלית להורים לתגבר אותי בשיעורים פרטיים, ובכלל לא איבחנו אז את העניין הזה. מי ידע על ריטלין, נגיד? במקרה אחר הייתי עושה הכל כדי ללמוד רפואה. אז את החלום אני מגשימה היום דרך מד"א".

לו הייתה לך מכונת זמן, לאן היית חוזרת?

"דווקא נוסעת קדימה, לעתיד, לראות אם נשאר עולם והאם מתקנים אנשים כמו שמתקנים מכוניות. הייתי מאוד רוצה לראות את הנכדים שלי ולבדוק אם יש לי סבלנות לעשות להם בייביסיטר".

מתי בכית לאחרונה?

"מזילה דמעה מהתרגשות כמעט מכל שטות. בכי של ממש היה לפני שש שנים, כשאיבדתי חברה טובה, מיכל אהרונוף בן רעי. שירתנו יחד בצבא והפכנו חברות קרובות. היא אובחנה עם סרטן ריאות בסוף ההיריון שלה, התינוקת נולדה בריאה ומיכל נפטרה, בגיל 39. בכיתי כמו שלא בכיתי בחיים ועד היום אני לא מעכלת שהיא איננה. אני בקשר עם בעלה ושלושת ילדיה, וגם עם אמא שלה. היא חסרה לי מאוד".

מה הרגע הכי מביך שחווית באחרונה?

"ישבתי עם בבו במסעדה בתל־אביב, מפוצצת באנשים, חלקם מעולם הכדורגל. הגיע הקינוח, בבו ואני התערבנו על משהו. אם אני צודקת, הוא לוקח את הקינוח, קרם בוואריה, ומורח לעצמו על הפרצוף. כך אכן היה. הוא לקח את הבוואריה באמצע המסעדה ועשה את זה בדיוק לפי הסיכום. מילה זו מילה. רציתי לקבור את עצמי מתחת לשולחן. עכשיו תגידו לי שוב שהוא בן 71".

מתי אמרת למישהו לסתום את הפה כי הוא דיבר שטויות?

"קורה לי לא פעם כשאני צופה בתוכניות אקטואליה. הכל נראה כמו אוסף קלישאות שחוזר על עצמו בלופ. נראה לי שהפוליטיקאים חייבים לרענן קצת את השיח".

תלכי לבחור הפעם?

"לא חושבת. הם איבדו אותי לגמרי. הכל עניין של עסקאות ואף אחד בכלל לא הולך עם האמת שלו או עם האגנ'דה שהוא מכריז עליה לפני הבחירות. בלתי נתפס שמדינה שלמה הולכת שוב ושוב לבחירות כאילו אנחנו בעולם שלישי ולא יציב, שיטה שגוזלת כספים מהציבור על הדרך ובטח פוגעת באמון שלנו. אתה מאמין בפוליטיקאי שיש לו דרך מסוימת, מצביע לו - ופתאום הוא עושה דיל הפוך בכלל ממה שדיבר עליו, עם בן אדם שבכלל לא נראה קשור. נכון לעכשיו, החלטתי לא להצביע. יהיה קשה לשנות את דעתי".

ממי את צריכה לבקש סליחה בתקופה האחרונה?

"בגדול, לא מעט. אני שוכחת פגישות סדרתית ואם לא מתזכרים אותי כמה פעמים, אני לא מגיעה. אז לכל מי שחיכה לי ולא הגעתי, סליחה".

מה תהיה השורה האחרונה בביוגרפיה שלך?

"שכחה להגיע".

מה הריח האהוב עלייך?

"של קפה. לפעמים נכנסת לבית קפה ומזמינה אספרסו רק בגלל הריח. לא פעם יוצא שהקפה הרבה פחות טוב מהריח".

את 25 שנה בעולם הדוגמנות. דעתך על פרשת שי אביטל?

"מקרה קשה ועצוב. לא הכרתי אותו באופן אישי אבל ידעתי מי זה. האחיינית שלי, נועם, הייתה איתו בפגישה אחרי שרצה לייצג אותה והחושים שלה אמרו לה לקום וללכת, למרות שהפגישה עברה בצורה חלקה לגמרי. שמעתי את העדויות של הבנות בפרשה ונכנסתי ממש להלם, כאבתי מאוד בשביל כל מי שנפגעה ואני מניחה שזו שריטה שתלווה אותן שנים. אבל בלי שום קשר לשי עצמו, הסיפור לא הפתיע אותי. זה קורה לא מעט בעולם הזה. לא פעם נתקלתי בצלמים, למשל, שכל מה שהם רצו זה בעצם קשר כזה או אחר עם הדוגמנית".

חווית פעם משהו דומה?

"למזלי ולשמחתי, אף פעם לא עברתי הטרדה פיזית, אבל מילים פוגעניות היו לא מעט. תיאורים גרפיים של הגוף בפניי, שלא משתמעים לשתי פנים. אצלי זה קרה בעיקר עם צלמים בחו"ל ולא בארץ".

מה עושים במקרה כזה?

"פשוט לקום וללכת. להתקשר הביתה, להגיד לאמא מה קרה, לספר שאני רוצה לחזור הביתה. אחרי כל פעם כזו הבנתי שדוגמנית בינלאומית אני כבר לא אהיה והעדפתי לשמור על הבריאות הנפשית שלי".

איזה שיר ישמיעו בהלוויה שלך?

"'פנתרה' של נועה קירל. מזדהה עם בעל החיים הזה".

אוהבת את קירל?

"הרוסה עליה. היא הביונסה שלנו לדעתי. לצערי לא יכולתי להגיע למוםע בפארק עם בתי אסתר כי עבדתי. אבל ראיתי קטעים אחרי ומדובר בחיית במה. אגב, אנחנו חולקות את אותו סטייליסט, איתי בצלאלי. נועה קירל ילדה מדהימה ואני צופה לה הצלחה ממש גדולה גם בעולם. שמה על זה כסף".

באיזו מילה את משתמשת יותר מדי?

"פיפי. גם כשמצחיק, גם כשרע".

מה היה החיפוש האחרון שלך בגוגל?

"רעיונות לבת מצווה. אסתר חוגגת בעוד חודש וחצי - ואין לי רעיון חוץ מנסיעה לחו"ל. אם למישהו יש רעיון מקורי, אנא פנו לאינסטגרם שאין לי".

זה לא שכיח. את אולי הסלב הישראלי הכי גדול ללא אינסטגרם.

"ואסף גרניט גם. שמע, לא אוהבת לשתף, לא רוצה להיות ברשתות החברתיות ולא רוצה לתת לזה דקה מהחיים. במסעדה אני נהנית מהאוכל ולא מצלמת, גם במופע אני לא אשלוף סלולרי. לא רוצה להיות אושיית רשת, לא רוצה להכתיב אופנות, לא רוצה להמליץ על קרמים ולא רוצה לראות סטורי משמורת טבע בגמלא. אם ארצה, אני אסע אליה. אני מפסידה לא מעט קמפיינים כי אני לא פותחת דף אינסטגרם למרות כל ההפצרות והשכנועים. אבל אני רואה גם את כל אותם מפורסמים שלוקחים לעצמם חופש מהאינסטגרם לטובת הבריאות הנפשית שלהם. כשאני אומרת לאנשים שאין לי אינסטגרם, הם אומרים בדרך כלל: 'איזה כיף לך'. בקיצור, שום סיבה שאתקרב לשם בקרוב ולא בכלל".

באיזו סדרה הכי כדאי לצפות בימים אלה?

"ללא ספק 'פאודה', אני מעריצה מהעונה הראשונה, לא מחמיצה אף פרק".

היית רוצה לשחק שם?

"ברור, חלום שלי לעשות שם תפקיד. מוכנה להיות אפילו נערת מים. אני חושבת שעיקר הכוח של הסדרה הוא באמת שהיא מביאה. אח שלי היה מסתערב והוא אומר שהכל מאוד אותנטי וממש החזיר אותו לשירות".

מה הגילטי פלז'ר שלך?

"גלידה בטעם בייגלה מלוח של גולדה. החצופים האלה פתחו סניף בשפיים, מרחק הליכה מהבית, ואפשר להגיד שאני מבקרת די קבועה".

מה האלבום הראשון שקנית או האזנת לו?

"Use Your Illusion I של גאנז אנד רוזס. הייתי חורשת עליו ממש. מאוד אוהבת את Don't Cry".

מה הדבר שהכי משגע אותך כרגע?

"מתי תהיה השביתה הבאה במערכת הלימודים. יפה בן דויד הבטיחה שקט עד 2026 ואני מאוד מקווה לזה. בעיניי הדבר הכי חשוב פה הוא המורים. לדעתי הם לא תוגמלו מספיק עד היום ובהחלט הגיע להם יותר. אני לגמרי איתם במאבק הזה".

מה היה ממוצע הגלידות שלך אחרי פרידות?

"דווקא אחרי פרידות אני לא מאלה שאוכלות. להפך, למי יש חשק?"

אריאנה גרנדה או ג'סטין ביבר?

"אפשר להגיד זוהר ארגוב?"

כן, אבל תצטרכי לבחור בין ביונסה לריהאנה בכל זאת.

"קל, ביונסה, ביג־טיים. היא אייקון מאין כמותה. אגב, ראיתי אותה יום אחד יוצאת ממעלית במלון בלונדון. הסתכלתי לעברה, אבל ארבעת המאבטחים שסביבה דפקו לי כזה מבט, שוויתרתי על כל ניסיון להסתכל עוד. הם היו ארבעה מקררים ממש גדולים".

מה את לא אוהבת היום במראה החיצוני שלך?

"שמע, זה תלוי במאפרת וביום. בגדול אני די מרוצה".

באיזו תוכנית ריאליטי היית מוכנה להשתתף?

"בכל אחת, אבל רק בתפקיד המנחה".