בלעדי: ההחלטה הקשה של אלמנת גיבור ישראל

במשך שנה וחצי, מאז נהרג בעלה במבצע חשאי שהסתבך ברצועת עזה, לבשה נאהד ח’יר א־דין רק שחור. הקפידה על כל מנהגי האבלות של העדה הדרוזית. עד היום ההוא, שבו שיחה כמעט אגבית עם בנה הבכור, טילטלה אותה. "בבגדים האלה את נראית מבוגרת ממש, אמא", הוא פלט יום אחד. נאהד תפסה את עצמה. כבר חודשיים לאחר האסון היא שבה לעבודתה בקליניקה שלה, שם היא מטפלת בהפרעות תקשורת. אחרי שנה וחצי, בעקבות אותה שיחה עם בנה, היא ויתרה סופית על הצבע השחור וחזרה לבגדי היום־יום. "מה שהוא אמר חילחל אליי", היא אומרת בראיון מיוחד שהיא מעניקה לנו השבוע. "עברתי טיפולים להעצמה אישית ואני הולכת באופן קבוע לפסיכולוגית. לצד מה שעברתי, יש גם רכילות מסביבי, וביקורת נוקבת שלא מרפה. כדי לעבור את זה, אני צריכה כוח נפשי עצום. בשבילי ובשביל הילדים שלי. מחמוד הלך. פיזית, הוא לא יחזור. אבל כל הערכים שלו עדיין איתנו. הוא נוכח בכל פרטי חיי והנצחתו בחיים היא החשובה ביותר. אני מאמינה שצריך להנציח, אבל לא לשבת להתאבל כל החיים. ואני מצליחה לעשות את זה בזכות מעגל של מכרים, קרובי משפחה וחברים שמאוד מחזקים ותומכים בי". אבל הצעד האמיץ ביותר של נאהד לא היה להשיל מעליה את בגדי האבלות השחורים. בחברה הדרוזית המסורתית, לא נהוג שנשים עם ילדים שהתאלמנו מתחתנות בשנית, במיוחד כאשר מדובר על אלמנות מערכת הביטחון. הציפייה בעדה היא שהאלמנה תגדל את הילדים על חשבון הקצבה הצה"לית ותחיה בצל האובדן. אבל גם כאן, נאהד החליטה לנהוג אחרת

הריאיון המלא - בגיליון הסופ"ש החגיגי של ידיעות אחרונות