הקרמבו הוא המבחן שלנו כצרכנים. בסערת ההתייקרויות שכבר החלה, הסחף עוד יחמיר אחרי החגים, זהו הזמן שלנו להוכיח כמה אנחנו מוכנים לשלם ולהתבזות כדי לצרוך מוצר עתיר סוכר ושומן, שהחיים בהחלט יכולים להמשיך ולהתקיים בלעדיו. גם אם הוא נעטף בהילה מתוקה של פינוק.
אם מי שכן מוכר קרמבו יישאר עם הרים של קופסאות, אין ספק שגם הספקים וגם הרשתות יחשבו פעמיים לפני התייקרויות משמעותיות של מוצרים אחרים. בינתיים, למרבה הצער, זה לא קורה.
עלייה חדה של 15%
תזכורת. באמצע ספטמבר הכריזה יוניליוור על ייקור קרמבו שטראוס ב־15%, ב־2 באוקטובר הודיעו חלק מהרשתות שהן לא מתכוונות לייקר את המוצר המזוהה כל כך עם הסתיו ויוניליוור הפסיקה אספקות. יוניליוור, שעובדת באמצעות סניף וניהול מקומי ולא באמצעות יבואן ישראלי, לא רשמה בהיסטוריה שלה פרקים של התחשבות יתר בצרכן הישראלי. זכורה פרשת הסלמונלה בקורנפלס ב־2016 בה ניסתה החברה להעלים מהצרכנים את הבעיה.
בחורף שעבר התפרצה פרשת "טעם הקרמבו". צרכנים הציפו את הרשתות החברתיות בתלונות על טעם לוואי. בשלב ראשון טיאטאה יוניליוור את התלונות. רק אחרי כשבועיים הסכימו להודות שמדובר בכמות קטנה של צמקאו, הציפוי הנחות יחסית של הקרמבו, שנחשפה לטמפרטורה גבוהה, מה שיצר מרירות.
תחליף שוקולד
מדובר במאכל שמקורו דני, אם כי הדנים לא יעזו להכניס לפה את הגרסה הישראלית. שם הולכים על שוקולד אפילו בבסיס. אותנו מאכילים בצמקאו. במקור, כדאי לזכור, לפני שהקונצרן העולמי הענק יוניליוור רכש את השליטה בחטיבת הגלידות של שטראוס, היה מדובר בסוג של ממתק עממי, זול, נגיש לכל נפש, שאף אחד לא חלם לחתוך עליו קופונים. כי חומרי הגלם הם פשוטים. קצף חלבונים, סירופ גלוקוזה וסוכר, צמקאו וביסקוויט בסיסי. עובדה, יש יצרן ישראלי, ריאו, שלא יכול לספק את כל הדרישה בשוק, שמוכר קרמבו במחירים נמוכים ב־35%־40% ליחידה.
מחיר ההשתלטות
בהתייקרות של קרמבו, אגב, אנחנו משלמים גם את מחיר השתלטות קונצרנים בינלאומיים על יותר ויותר מותגים ישראליים. קשה לסניף המקומי של חברה בינלאומית להתמודד עם הוראה שמגיעה מגבוה להעלות מחירים, בגלל הבעיות האובייקטיביות העכשוויות בשוק המזון, התייקרות חומרי הגלם, הייצור ועוד. כשלחברה הבינלאומית לא ממש מציק מה קורה לצרכן הישראלי המתקשה לסיים את החודש. בניגוד להנהלה ישראלית של חברה ישראלית.
בארץ נמכרים כ־50 מיליון קרמבואים לעונה שנמשכת 6 חודשים, בממוצע 10 קרמבואים לאדם. אנחנו נחשבים לשיאנים עולמיים. זה מנפח לנו את האגו, אבל כסף קטן בהשוואה למחזור יוניליוור הבינלאומית. עם זאת, גם שם מבינים כשצרכנים מפנים עורף.
נעלמו מהמדפים
גם ברשתות המזון עוקבים אחרי תגובת הצרכנים להתייקרות הקרמבו. נכון להיום, הרשתות התחלקו לשני מחנות.
המחנה האחד – לא מייקר, ולא מעלה את הקרמבו של שטראוס על המדף; כמו שופרסל, רמי לוי, יינות ביתן. השיקול ברור. מכיוון שלא מדובר במוצר חיוני, זוהי אפשרות פז לרשת להפגין הזדהות עם הלקוחות שגל ההתייקרויות מרגיז אותם.
שופרסל ורמי לוי לא מתכוננות לייצר את הקרמבו כמותג פרטי. מסובך ועונתי מדי.
במחנה השני – הרשתות ויקטורי, יוחננוף וטיב טעם, שממשיכות למכור קרמבו במחירים החדשים של 14.90־17.90 שקלים ל־8 יחידות, אחרי עלייה של כ־15%. גם הן טוענות שקיבלו את ההחלטה רק בגלל טובת הצרכנים. "עלינו לספק את מה שצרכנינו דורשים" – כך יוחננוף, שמפנה לתחליפים ריאו ושל וויליפוד, שמייבא סוג של קרמבו מדנמרק בטעם ובהרכב שונה מהקרמבו הישראלי המסורתי. "הצרכן צריך לדעת שהוא קונה מוצר שהתייקר ולהחליט בעצמו".
אייל רביד, מנכ"ל ויקטורי, אומר שהצרכנים ימשיכו לשלם ולקנות. "המכירות היומיות של הקרמבו שהתייקר הן פי שתיים בהשוואה לימים המקבילים בשנה שעברה. מדובר במוצר פינוק, ובחטיפים וממתקים צרכנים לא משנים הרגלים, בניגוד למוצרים כמו קוטג' ופסטה".
די לפינוק
הכדור במגרש שלנו. האם אנחנו מפונקים עד כדי כך שלא נוריד פינוק עתיר סוכר ושומן אחד כשיש לנו כל כך הרבה אופציות מתוקות במדפים? מי אומר שאי־אפשר לעבור את החורף בשלום בלי קרמבו? אולי כדאי לנצל את ההזדמנות לגמול את הילדים ממנו, וגם אותנו, המבוגרים.
אחרת מה יסיקו רשתות שהורידו את הקרמבו מן המדפים? שהצרכן הישראלי הפראייר הפך אותן לפראייריות שוויתרו על רווחים.
אם במוצר כל כך שולי לא נצליח להתאפק, למה שלא ימטירו עלינו גל של התייקרויות גבוהות יותר, על מוצרים חיוניים?
ואם אתם ממש לא יכולים לקבל את הסתיו והחורף בלי קרמבו ־ הכינו בבית! פשוט מאוד. הרשתות החברתיות מלאות מתכונים.
