משחרר קטורזה

הוא רק בן 17, אבל ליעד קטורזה כבר מזמן לא מתרגש כשאומרים לו שהוא מלוהק לשחק בסדרות טלוויזיה בזכות העובדה שהוא הבן של ישראל קטורזה. זה אפילו מצחיק אותו. "נראה לך שבמאי היה אומר, בוא ניקח אותו לשחק בסדרה רק בגלל שהוא הבן של ישראל קטורזה?" הוא אומר.

אולי.

"לא, הוא יחשוב קודם כל על ההצלחה של הסדרה שלו ואם אני בכלל מתאים לה. אם אני לא טוב, השם שלי לא יעזור לו. גם לא לי. כשאומרים לי את דברים כאלה, זה נכנס לי מאוזן אחת ויוצא במהירות מהשנייה, כי אני יודע שזו לא האמת. שזה קשקוש. שם המשפחה שלי זה תוספת נחמדה לסיפור, אבל לא יותר.

"חברים שלי יודעים כמה אני עובד קשה כדי להצליח באודישנים ובצילומים, ומוותר על יציאות איתם. אתה יודע בכמה אודישנים נכשלתי? על כל מאה ניסיונות קיבלתי תשובה חיובית אחת. כל שחקן שומע הרבה תשובות שליליות בקריירה שלו. ככה זה. ועם הזמן למדתי לעבור הלאה ולא להתבאס".

בחרת מקצוע קשה, בטח בגילך. מה אומרים ההורים?

"אבא שלי עוזר לי להתכונן לאודישנים והוא הכי תומך בעולם. גם אמא. במשפחה שלנו, כשמישהו רוצה לעשות משהו, נותנים לו את כל הבמה, עד שיבין אם זה טוב לו או לא. ההורים רוצים שזה יבוא מבחירה שלנו. הם לא כופים עלינו כלום. הם ייתנו לי להיכשל כדי שאבין בעצמי מה טוב לי ולא יגידו מילה עד שאחליט בעצמי".

ומה הבנת עד עכשיו?

"אני יודע שאני שחקן טוב, למרות שעדיין לא למדתי משחק. אח שלי דור צוחק ואומר שעם כל כך הרבה שחקנים במשפחה, אולי נהיה משפחת בנאי הבאה, ואני אומר שאנחנו הבוזגלוס. בסוף עוד ייתנו לנו ריאליטי".

× × ×

נכון להיום, יש בשושלת קטורזה ארבעה שחקנים: אבא ישראל, ושלושה מתוך שבעת הילדים: ליעד, דור בן ה־22 ועדן בת ה־18. ביום ראשון יפציע ליעד בסדרה החדשה 'שלי הכובשת' (כאן חינוכית), והוא כבר שיחק לצד אבא שלו ואחותו ב'מה שבע', הסדרה הקומית שמבוססת על החיים התוססים במשפחת קטורזה עמוסת הצאצאים.

בבית המשפחה בשכונה אפקה בתל־אביב, היחיד שמתרוצץ עכשיו בסלון הוא הכלב אולף. "הוא החבר הכי טוב שלי", אומר ליעד. "הוא קורא את הרגשות שלי. כשאני עצוב הוא בא לשחק איתי. כשאני בוכה, הוא מלקק לי את הדמעות. אני בחור רגיש".

ועם מי אתה מדבר על זה?

"כשאני באמת צריך, אני פונה לאבא ולאמא או לאחותי הגדולה דורין. איתה אני מדבר ומתייעץ הכי הרבה. היא כמו אמא. היא בת 32, ואני מרגיש שהיא גידלה אותי. היא הייתה אחות גדולה במלוא מובן המילה".

שבעה ילדים באותו בית זה בטח מאבק בלתי פוסק על תשומת הלב של ההורים.

"כולנו קיבלנו אותו יחס, תשומת לב ואהבה. אבא ואמא נותנים לכולנו מספיק מעצמם, אין לנו שום סיבה להתלונן, ואם אני רוצה לשחק פיפ"א, יש לי מלא אחים לשחק איתם - זה נהדר. אבא צוחק על זה שאחרי כל כך הרבה ילדים הרופא קרא לו מתישהו, ואמר לו, 'זהו, קטורזה, את האישה הזאת כבר מיצית'".

ומחוץ לבית, כל תשומת הלב הולכת אל אבא שלך, לא? כל מיני אנשים שעוצרים אותו ומבקשים סלפי.

"שאנשים יצטלמו עם אבא שלי כמה שהם רוצים. יש לי מספיק אבא משלי. אנשים הכי אוהבים אותו בעולם, ואני מבין למה. גם אני אוהב אותו מאותן סיבות. כשמסתכלים עליו, רואים מיד שני דברים - שהוא מצחיק וטוב לב.

"אני לא רואה משהו רע בלהיות הבן של. אומרים לי שאני נראה עכשיו כמו שהוא היה בגילי, והוא אומר שהוא כבר מחכה לרגע שבו יגידו עליו, 'אתה אבא של ליעד' או 'אתה אבא של עדן'. הוא חושב שאנחנו בדרך לרגע הזה".

קטורזה הצעיר התחיל בכלל בסוג אחר של משחק: כדורסל. שבע שנים בקבוצת הילדים של הפועל תל־אביב הספיקו לו, והכיוון החדש שבחר היה כמעט מובן מאליו. "התחלתי ללכת עם אבא שלי להופעות שלו כבר בגיל צעיר. שם כנראה התאהבתי בעולם הזה. גם היום אני אוהב לראות אותו על הבמה ולומד ממנו. הוא המנטור שלי".

אתה מככב בסטנד־אפ שלו?

"כולנו. יצא לו קטע חדש עליי. הוא צוחק על ילדים עם גשר בשיניים, כמוני. כשיש לך גשר, לפעמים יוצאות לך מילים לא ברורות. גם בלי גשר, אני לא תמיד מדבר ברור. זה הגיל שבולעים בו מילים. אנחנו לא משפחה נורמלית, אבל בסופו של דבר אנחנו משפחה נורמלית ביותר".

"אם היית שואל אותי לפני שלוש־ארבע שנים אם ליעד היה קם בחמש או בשש בבוקר כדי לעשות משהו - הייתי אומר לך שבחיים לא", מתערב בשיחה האח דור. "והנה הוא מצא משהו שגורם לו לקום מוקדם, ללמוד טקסטים ולהצטלם".

וללמוד טקסטים זה אתגר רציני במיוחד. "יש לי הפרעת קשב מאוד קשה", מסביר ליעד. "אני מאובחן. פעם כשהייתי מקבל מבחן באנגלית, הייתי מצייר על השאלות. לא עונה עליהן. גם לא הבנתי מה הן אומרות. כשהיו לי שאלות אמריקאיות סימנתי עיגול, ואם צדקתי הייתי מה זה שמח. עברתי בית ספר, ועכשיו אני חמש יחידות וממש טוב באנגלית. התחלתי לראות סדרות ולקרוא יותר אנגלית. אמרתי שאני צריך להתאפס על עצמי.

"זה לא רק באנגלית, גם במתמטיקה ובלשון. קודם פשוט לא הבנתי את החומר. הייתי יושב בכיתה ולא עושה כלום, רק צחוקים. בבית הספר החדש אני בכיתה של 12 תלמידים במקום 30 כמו בבית הספר הקודם. ככה שלמורה יש יותר זמן להיות איתי".

מתי הבנת שאתה סובל מהפרעות קשב?

"תמיד ידעו את זה. היו מביאים אותי למשרד של עוזרת המנהלת ואומרים לי לקחת ריטלין, אבל אף פעם לא הסכמתי לקחת. רציתי להתמודד עם זה לבד, בכוחות שלי. אני לא אומר שריטלין זה רע, אבל לי זה לא התאים. אבא שלי אומר שפעם לא עניין אף אחד שיש לך הפרעות קשב, היית צריך להתמודד עם הכל לבד. גם לו היו הפרעות קשב, הוא פשוט לא היה מאובחן, וזה כנראה עבר אצלנו בגנים".

קטורזה האב שיתף בעבר בהתמודדות עם הפרעת הקשב של הבן דור. "וגם לאחי הקטן, שהוא בן שבע, ברור שיש הפרעת קשב", מוסיף ליעד. "רואים עליו, הוא לא מצליח להתרכז".

כמה זמן לוקח לך ללמוד טקסט?

"בסדרה החדשה הייתי חייב ללמוד יום אחרי יום הרבה טקסטים, אז ישבתי עם מישהי שעזרה לי ללמוד יותר מהר בעל פה".

מתוך הסדרה

× × ×

במרכז הסדרה 'שלי הכובשת' עומדת - איך לא - שלי (תמנה קמינקא) נערה ממגדל־העמק שחיה ונושמת כדורגל - תשוקה שירשה מסבא שלה (אורי גבריאל), כדורגלן ומאמן עבר ידוע. כשהיא מגיעה לגיל שבו, לפי החוקים, היא לא יכולה יותר לשחק בקבוצות עם בנים, היא מגלה שאין קבוצת בנות באזור, אבל אז קמה ליגה חדשה שמיועדת לקבוצות מעורבות, ושלי מייסדת קבוצת בנות־בנים משלה במטרה ברורה לזכות באליפות המדינה. אחד מחברי הקבוצה הוא יניב וחצי, הלוא הוא קטורזה הצעיר. "אני טוב בכדורגל אבל אין לי כבר מה לעשות עם זה", הוא צוחק. "אני זקן לזה. בלי קשר, כשקיבלתי את התפקיד, הבנתי עד כמה הוא תפור עליי".

למה?

"זאת דמות קומית, עם הרבה פאנצ'ים, וגם דמות רגישה. אני אוהב גם שהסדרה מדברת על שוויון והעצמה נשית. היא מלמדת שלא רק בנים יכולים לשחק כדורגל, גם בנות, ושגברים ונשים יכולים להיות שווים. התפקיד של האישה הוא לא רק להיות בבית".

ואמא שלך היא דוגמה לזה?

"אמא שלי מתעסקת כבר שנים בנדל"ן. יש לה משרד תיווך מצליח, 'סורלה קטורזה נכסים'. היא אף פעם לא נחה. היא הכי מבטאת העצמה נשית. אגב, היא קורעת מצחוק. היא יכולה להיות סטנדאפיסטית אדירה".

אפרופו כדורגל, אבא שלך חבר טוב של ברק בכר, מאמן מכבי חיפה.

"אין על ברק. ברק מאוד חכם וספורטיבי למרות שניצחתי אותו בחיובים בכדורסל. אין ספורט שהוא לא טוב בו - כדורסל, כדורגל, פאזל. אנחנו נוסעים הרבה למשחקים של חיפה, למרות שבכללי אני ואבא אוהדים את אשדוד".

עם מי אתה הכי חולם לשחק?

"יש הרבה שחקנים שהייתי מת לשחק איתם. יניב ביטון הוא אחד המצחיקים שיש. מבריק. הוא עושה חיקויים מדהימים שלי. הייתי בהצגה שלו וכולם נקרעו ממנו. גם ב'ארץ נהדרת' הוא מצוין. שחקנית? גל גדות. היא אחת הכי מוכשרות שיש ומשחקת ברמות הגבוהות ביותר. הייתי גם רוצה לשחק עם עמית מורשת. הוא חבר טוב של המשפחה ושחקן מדהים. אני מת על ריאן ריינולדס, שמשחק את דדפול. חרשתי את כל הסרטים איתו".

יש לך חברה?

"עוד לא הייתה לי. זה גם לא משהו שעכשיו יבוא. עוד לא התנשקתי עם אף אחת. כשתגיע הנשיקה הראשונה היא תגיע. בינתיים היא רחוקה. אולי אני לא שם לב אם בנות מתחילות איתי - אנשים אומרים לי את זה - אבל לא נראה לי שזה קרה. אני עוד צעיר".

איפה תהיה בעוד חמש שנים?

"שחקן - אני מקווה שטוב - ועסוק, בכל מיני תפקידים, קומיים ודרמטיים. אבל קודם אני רוצה לסיים את הלימודים בהצלחה. אמא שלי אומרת שזה הדבר הכי חשוב".

yoavib@gmail.com