בין 6,788,804 בעלי זכות הצבעה בבחירות הקרובות ישנם גם עשרות אלפי עולים חדשים מרוסיה ומאוקראינה שהגיעו ארצה מאז פרצה המלחמה. על הקולות שלהם, שעשויים להיות משמעותיים מאוד בשלב ספירת הקלפיות, מתחרות בעיקר יש עתיד, הליכוד וישראל ביתנו.

עד כה עלו לישראל יותר מ־45 אלף עולים חדשים שברחו מהמלחמה. רובם הגיעו מרוסיה אחרי שמאסו בשלטון פוטין וחלקם מאוקראינה עצמה. ב־8 בספטמבר נסגר פנקס הבוחרים וכל העולים שקיבלו תעודת זהות ומעמד בישראל עד תאריך זה זכאים להצביע. ההערכות הן שמדובר בכ־30 אלף בעלי זכות בחירה. אם כולם יממשו את זכותם, יהיה מדובר בכמעט מנדט, שיכול להיות משמעותי על המפה הפוליטית.

וכך, הפך בישורת האחרונה של מערכת הבחירות נושא אספקת הנשק לאוקראינה והתמיכה בה מול פוטין לנושא פוליטי חם ומשמעותי.

יו"ר הליכוד נתניהו, שרק לפני כמה ימים עוד סיפק תשובה מעומעמת לשאלה האם יתמוך באספקת נשק לאוקראינה, התבטא בסוף השבוע בפעם הראשונה במפורש לטובתה ואמר בראיון לעיתון האמריקאי "יו אס איי טודיי" כי אם יחזור ללשכת ראש הממשלה, יבחן אפשרות לספק נשק לקייב. בעבר הקפיד שלא להתבטא נגד רוסיה או להיתפס כמי ש"תופס צד". במערכת הפוליטית מנתחים את שינוי העמדה הפומבי כניסיון של נתניהו לגרוף קולות מרכז מתונים, ובנוסף – לקרוץ לטובת אותם עשרות אלפי בעלי זכות בחירה מקרב פליטי המלחמה והנמלטים מרוסיה.

יומיים לפניו היה זה ראש הממשלה לפיד שהצהיר בתום שיחה עם שר החוץ האוקראיני כי הוא "מדגיש את עמידתה של ישראל לצד העם האוקראיני". זאת, על רקע הסירוב הישראלי עד כה לחמש את אוקראינה מול רוסיה. לאחר השיחה עם שר החוץ דאגו גורמים מדיניים לתדרך כי לפיד ישנה את המדיניות בנוגע לאספקת נשק, אם ירכיב את הממשלה הבאה". גם לפיד וגם נתניהו, כך נראה, מבינים את חשיבותם של הקולות הללו.