עמוד השער של העיתון שבו אני כותבת הציג אתמול, יום לפני הבחירות, עמדה ביחס לבחירות שעוד לא התקיימו. ולא מדובר רק בכותרת ראשית, שהיא כשלעצמה עשויה להשפיע על התודעה בעיתוי קריטי. מדובר גם בתמונות שהופיעו בחצי התחתון של העמוד שבו מופיעים שני המתמודדים הראשיים, נתניהו ולפיד. נתניהו משמאל, עם יד מונפת אל על, חיוך זחוח ומרוצה על פניו, כאילו זה עתה הודיעו לו את תוצאות הבחירות והן לגמרי לטובתו.
מימין לפיד, בתנוחה נוגה, בודד, ללא חיוך ועם מבט של השלמה. אם תמונה כזאת בדיוק היתה מופיעה בעמוד הראשון מחר בבוקר, לאחר הבחירות, לאף אחד לא היה ספק שנתניהו ניצח.
אני מודה שהתביישתי. חשתי עלבון. הרי לא מדובר כאן בפרשנות של פרשן פוליטי. את זה אנחנו עושים כל הזמן. אני כותבת את עמדותיי בעניין ממשלת 61 של נתניהו ומעולם לא עצרו או הגבילו אותי. כמו שלא עשו למי שמביע עמדה ימנית. אבל פה מדובר בעמוד הראשי של העיתון, לא בטורי דעה. בכותרת ראשית, לכאורה אינפורמטיבית ובתמונות שלכאורה חדשותיות.
זה לא רק מגה־פיגוע במחנה שלם. עלו גם טענות שזה לא מדויק מבחינת המספרים. ובכלל, כולנו יודעים שאקורד הסיום של ממשלת נתניהו האחרונה היה אלפי טילים על ישראל, מהומות בערים המעורבות, התחזקות החמאס. ומי היה ראש הממשלה בשיא הקודם במספר הקורבנות מפיגועים? בנימין נתניהו. בשנה וחצי האחרונות עזה שקטה. ב"עלות השחר" היכה צה"ל את הג'יהאד והשבוע הוא ריסק את "גוב אריות" עם סיכולים ממוקדים, לראשונה מזה הרבה שנים. הכותרת הראשית שהופיעה בעיתון שלי, נתפסה כאילו היא משחקת עם הניסיון של בן גביר לגרום לישראלים תחושה של חוסר ביטחון. בעוד שחוסר הביטחון האמיתי, צריך להיות מעצם האפשרות של נוכחותו של בן גביר בקבינט הביטחוני־מדיני של ממשלת 61, אם תקום. והרי נתניהו עצמו אמר אתמול שהוא אמנם לא מחלק תיקים, אבל הוא לא פוסל את בן גביר כשר לביטחון פנים.
אז בניגוד למה שניתן אולי להתרשם, הבחירות עוד לא הסתיימו. נתניהו עוד לא ניצח. ועדיין בידי כולנו להשפיע. אז היום, כשניכנס מאחורי הפרגוד, מוטב שתרעד לנו היד. לכולנו. לאלה שרוצים בתבוסת מחנה נתניהו, הימין המשיחי והחרדים, מהפחד שמא כל זה בכל זאת יתממש ועוד הערב נבין שהכיוון הוא של ממשלת ימין צרה. ממשלה ששמה לה למטרה למוטט את מערכת המשפט ולחלץ את נתניהו מאימת הדין. שהרי את זה, ורק את זה, רואה נתניהו לנגד עיניו: את ביטול עבירת המרמה והפרת אמונים שהבטיחו לו סמוטריץ' ובן גביר שתבטל את משפטו אוטומטית, והעברת חוקים שיותירו את המדינה ללא בית משפט עצמאי, תביעה עצמאית ויכולת של המערכת המשפטית להתמודד עם שחיתות שלטונית. עולם שיש בו רק רשות אחת, וזאת הממשלה, שתשלוט באמצעות רוב קואליציוני.
אבל גם ידם של מצביעי הליכוד צריכה לרעוד. אל לבם של מצביעי הציונות הדתית ועוצמה יהודית מיותר, כנראה, לדבר. מי שיודע מה בן גביר מייצג ועדיין מתכוון להצביע לו - לא ישתכנע. זה בדיוק האיש שהוא רוצה שינהל את ביטחון הפנים של המדינה. הפנייה היא אל אלה שבתוך־תוכם מבינים שהצבעה לליכוד היא לא לתנועתו של ז'בוטיסקי ובגין, אלא למוטציה שמתחוללת במפלגה הזאת בשנים האחרונות. הצבעה לליכוד היא לא הצבעה לממלכתיות ולערכים של הליכוד, ולא לבכירי המפלגה שנוכחותם בקואליציה של נתניהו תהיה דלה ובלתי מורגשת. הצבעה לנתניהו היא בעצם הצבעה לחבר של נתניהו, ולחבר של החבר של נתניהו, ולחבר של החבר של החבר נתניהו. כלומר לעשרות האנשים שייכנסו לקואליציה שמרבית הציבור לא שמעו עליהם מעולם ולא יודע על פועלם, אבל אלה האנשים שהולכים להשפיע על חיינו בשנים הקרובות אם ייבחרו.
אז היום, אתם, שהולכים להצביע לליכוד, חשבו היטב לפני שאתם שמים את פתק ההצבעה. כי לא לליכוד אתם מצביעים, אלא ליורשיהם של אותם אנשים שזקני הליכוד, כמו יצחק שמיר למשל, לא הסכימו לשהות במחיצתם במליאת הכנסת. אתם רוצים את ביבי, אבל תקבלו את בן גביר. אתם, במו ידיכם, תביאו לסופה של המדינה כפי שהכרנו אותה. זו תהיה מדינתם של הסמוטריצ'ים והבן גבירים, שיחזיקו את נתניהו כבן ערובה: הוא ייתן להם את מה שהם רוצים, והם ייתנו לו את חירותו.
אז כדאי שכל מי שהולך היום להצביע, יידע שתוצאות הבחירות עשויות לשנות את כל אורח החיים במדינה. וזה אפילו לא יהיה בגלל נתניהו: אלה יהיו סמוטריץ' ודרעי, גפני וגולדקנופף, שיהיו השליטים הגמורים בממשלתו.
ושהיד תרעד לכולנו. היום הזה יכריע לאן המדינה הזאת הולכת ומי יהיו אלה שישבו עם היד על ההגה.
