מפלגות הקואליציה החדשות לא מבזבזות זמן בכל הקשור לתמורות במערכת המשפט: הולכת וגוברת ההבנה שהשותפות הולכות על פסקת התגברות ברוב של 61 והן אף הגיעו להבנות כי המהלך יעבור עד לסיום מושב החורף של הכנסת במארס 2023
ההערכה הרווחת היא כי פסקת ההתגברות תיכנס כחלק מההסכמים הקואליציוניים ואפילו בנוסח המקל לקואליציה, כלומר פסקת התגברות ברוב של 61 ח״כים בלבד. ״נתניהו השתכנע ללכת על זה כי כל השותפות בקואליציה לחצו על פסקת התגברות של 61״, הסביר בכיר בליכוד. ״נתניהו כבר שוקל בחיוב לקבל את הנוסח הזה של החוק וזה יהיה בהסכמים הקואליציוניים״, הוסיף.
בקואליציה מדברים אפילו על לוחות זמנים: ״הכוונה של כל השותפים בקואליציה להעביר את פסקת ההתגברות עד לסיום כנס החורף של הכנסת שצפוי להסתיים לקראת מארס 2023״. אמש אמר משה גפני מיהדות התורה כי "בלי פסקת ההתגברות לא תקום ממשלה", והרב הראשי לישראל יצחק יוסף קרא אף הוא לחקיקה זו: "אין דבר כזה שבג"ץ קובע", אמר בנחרצות.
הצעד הרשמי הראשון בדרכה של הממשלה החדשה יחל היום כשנשיא המדינה יצחק הרצוג צפוי לתת את המנדט להרכבת הממשלה ליו"ר ויו’ר הליכוד נתניהו. ראש הממשלה המיועד פועל להקים ממשלה תוך מו"מ בזק ולהודיע לנשיא כבר ב־48 השעות הקרובות "עלה בידי".
ביומיים הקרובים גם תיפול ההחלטה על חלוקת התיקים בממשלה. סלע המחלוקת ‑ הוויכוח בין יו"ר ש"ס אריה דרעי ליו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' על תיק האוצר. המאבק על האוצר משפיע גם על העתיד של תיק הביטחון: סמוטרץ' דורש את הביטחון אם לא יקבל את האוצר, אבל נתניהו מסתייג מהפקדת תיק הביטחון בידיו של סמוטריץ' ומייעד אותו ליואב גלנט.
תיק החוץ צפוי להישאר בידי הליכוד, אך נתניהו עשוי להפתיע עם מועמד מבחוץ: רון דרמר, שגריר ישראל בוושינגטון לשעבר. דרמר נחשב מקורב מאוד לנתניהו אולם הוא מזוהה גם כתומך נלהב של המפלגה הרפובליקנית בארה"ב מה שעשוי לעורר בעיה ביחסים בין שתי המדינות. אם דרמר לא יקבל את התפקיד אחד המועמדים המובילים לתפקיד הוא אמיר אוחנה.
גם תיק המשפטים יישאר בליכוד והמועמד הטבעי של נתניהו לתפקיד הוא יריב לוין שהוא בעל הסיכויים הגבוהים ביותר לתפקיד אולם הוא דורש כי נתניהו יאפשר לו "חופש פעולה" בכל הנוגע לרפורמה במערכת המשפט. לוין עצמו יכול לבחור גם בתיק החוץ, ובמקרה כזה מי שעשוי לקבל את המשפטים הוא אוחנה.
מי שכבר רוקם תוכניות הוא יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר שסיכם עם נתניהו כי יקבל את המשרד לביטחון הפנים. עימות נוסף בין דרעי לסמוטריץ' הוא על תיק הדתות, שבאופן מסורתי נמצא בידיים של ש"ס. סמוטריץ' טוען כי לא יהיה מוכן לוותר לדרעי גם על האוצר וגם על הדתות. מי שצפוי לכהן כשר הוא יו"ר יהדות התורה גולדקנופף שצפוי לקבל את תיק השיכון.
הקרבות בליכוד על שאר התיקים יהיו קשים ומרים. תיק התחבורה נחשב לתיק כלכלי בכיר ומשפיע ושני שרי התחבורה לשעבר ישראל כץ ומירי רגב מוזכרים כמי שעשויים לחזור למשרד. גם על תיק הפנים צפוי מאבק אם דרעי לא יחזור לתיק שבאופן מסורתי הוחזק ע"י יו"ר ש"ס. מאבק ניטש גם על תיק הבריאות בו חפצות ש"ס והליכוד. אם ש"ס לא תקבל את תיק הבריאות, המועמד הטבעי לתיק הוא ח"כ יואב קיש, ששמו הוזכר גם בקרב על תפקיד יו"ר הכנסת. תיק התקשורת נחשב לאחד התיקים החשובים מבחינת נתניהו והוא ימנה לתפקיד רק חבר סיעה נאמן וממושמע. שני השמות שעלו לגבי המשרד: דודי אמסלם או גלית דיסטל אטבריאן.
תיק החינוך נמצא במחלוקת בין הליכוד לציונות הדתית. ההערכה היא כי אם סמוטריץ' לא יקבל את האוצר או הביטחון – הוא יכהן כשר החינוך. אם תיק החינוך יישאר בליכוד המועמדת המובילה היא רגב. המועמד לתפקיד שר העבודה והרווחה בממשלה הבאה הוא ח"כ חיים כץ ואילו ח"כ ניר ברקת הוא המועמד של נתניהו לתיק האנרגיה.
על תפקיד שר התרבות והספורט נאבקים ח"כ מיקי זוהר וח"כ אקוניס, ששמו הוזכר גם כמועמד לתיק התיירות יחד עם חיים כץ. על תיק העלייה והקליטה מוזכר שמו של ח"כ יואב קיש ועל התיק להגנת הסביבה עלה שמה של ח"כ גילה גמליאל. ח"כ אבי דיכטר רואה את עצמו כמועמד לתיק הביטחון, אולם הוא יצטרך להסתפק בתיק המודיעין. ואילו ח"כ אלי כהן, מספר 2 בפריימריז, היה מועמד לשר האוצר אולם הוא כנראה יקבל את תיק הכלכלה. על התיק ישנו מועמד מאוכזב נוסף: ניר ברקת. נתניהו ישבור את הראש גם עם תפקיד יו"ר הכנסת. המועמדים לתפקיד הם אופיר אקוניס ודני דנון. אבל אם אוחנה לא יקבל את אחד מהתיקים הבכירים, נתניהו יתמוך בו כמועמדו לתפקיד. מועמד נוסף ששמו הוזכר לתפקיד: יואב קיש.
