רוני סופרסטאר

כוכב נולד / הגעתי לתוכנית בגיל 17, עם טונה של מוטיבציה והרבה חששות. לא באתי מגובשת, הייתי ילדה מעומר שחיפשה עדיין את הזהות שלה ועברתי רגעים לא פשוטים. לא הייתי חביבת השופטים, והייתי מועמדת להדחה כמעט בכל שבוע. אחרי שסיימתי לשיר הייתי מחכה לראות את הפנים שלהם, והלב שלי היה נשבר כי הרגשתי שהם לא הולכים להגיד משהו טוב. גל אוחובסקי ומרגול ממש לא היו בעדי, אבל גרמו לי להתחשל. פעם אחת אחרי שחטפתי ביקורת קשה חזרתי הביתה ואמרתי לעצמי זהו, אין לי מה להפסיד יותר, כבר קטלו אותי, אני חייבת לבכות כדי לשחרר את זה ולבוא מחר חדשה ולנצח. למזלי, הקהל נתן לי כל הזמן את ההזדמנות להמשיך. לפעמים הסכמתי עם השופטים, בעיקר עם צדי צרפתי, שידע מתי הייתי טובה ומתי לא. עם הזמן למדתי שאני צריכה לקבל את האישור שלי לפני האישור שלהם. זה מאוד הרגיע אותי.

מירי מסיקה / אני שונה מנטע ברזילי ומיהונתן מרגי, אין לי שום חלומות על קריירה מוזיקלית בחו"ל. בתחום המשחק, לעומת זאת, דווקא יש לי שאיפות גדולות. אני רוצה להגיע לברודוויי ומקווה למצוא את הדרך לעשות את זה, כי אני עקשנית ולא מוותרת. הנה, מירי מסיקה מופיעה עכשיו בתפקיד הראשי ב'ביקור התזמורת' בווסט אנד, כשהיא אמא לשתי בנות ועם קריירה מפוארת בארץ, אז זה בהחלט אפשרי.

מתוך הסדרה

חרדות / היו לי כל מיני תקופות של חרדות. באחת הפעמים הן זקפו ראש יותר מהרגיל ובכיתי הרבה. החרדות שלי נובעות מהניסיון שלי לקחת אחריות ושליטה על דברים שאין לי עליהם אחריות ושליטה, ומהרצון להיות מאוד בסדר עם כולם, לרצות אנשים. היום אני כבר במקום אחר. זה לא שהחרדות נגמרו. אבל הבנתי שהן חלק מהחיים ואני כבר לא נבהלת מהן. לחנן בן ארי יש משפט מדהים: 'הנפש לא פראיירית, ואת כל מה שחשבת שחסכת, ברבות השנים היא תגבה ממך עם ריבית של משכנתה'. כלומר, אם תטאטא מתחת לשטיח תשלם על זה. גם אני בעד להיישיר מבט לחרדות ומזל שיש טיפול פסיכולוגי בעולם. אני מטופלת מלא שנים, עוד לפני הצבא. יש תקופות שאני הולכת פעם בחודש ויש תקופות שאני הולכת בכל שבוע.

'לבדי' / יום אחד שמעתי את On My Own ('לבדי') ששרה אפונין במחזמר 'עלובי החיים' ב־MP3 שלי והרגשתי כאילו הכה בי ברק. השיר ממש כישף אותי. כשהיו שמועות שמעלים את 'עלובי החיים', אמרתי לעצמי שאני חייבת לברר מתי האודישנים. עבדתי על השיר הזה המון זמן והתקבלתי רק אחרי שמונה שלבים, אבל כשאת כל כך רוצה משהו, את לא מוותרת. אודישן אחד נפל על השבוע שבו התחתנתי, אז כל החתונה בקושי דיברתי, כדי שיישאר לי קול בשבילו. אני מאמינה שהמרכיב להצלחה זה 20 אחוז כישרון ו־80 אחוז חריצות. ואני חרוצה, עובדת קשה ופתוחה גם לביקורת ולהערות. בכלל, אני מרגישה היום בבית בתיאטרון 'הבימה' ומעניין אותי לשחק גם במחזות ולא רק במחזות זמר. לאט־לאט זה קורה.

ביקורת / בתחילת הקריירה קיבלתי הרבה ביקורות לא מפרגנות. כתבו עליי פעם: 'הכלומי של דלומי'. אחרי האלבום השני אמרו שאין לי כריזמה ושאני רק עציץ, למרות שעד היום 'סתם שני אנשים' הוא אחד הלהיטים הכי גדולים בטיקטוק. למזלי הקהל אהב ואוהב אותי ועם הזמן הגיעו גם ביקורות מדהימות, שגם אותן צריך לקחת בעירבון מוגבל. אני מזכירה לעצמי תמיד שביקורת זו דעה של אדם אחד בלבד. זה לא שאני חושבת שאני כל כך מצטיינת, אני פשוט תלמידה טובה וכל הזמן לומדת. הייתה פעם ביקורת אחת שחשבתי שהיא נכונה ושהמבקר צודק. הדפסתי אותה ולמדתי ממנה המון.

הטרדות מיניות / זה זוועת עולם. אני עובדת בתעשייה מגיל מאוד צעיר, ותמיד שמרו עליי בשבע עיניים ודאגו שאהיה בסביבת אנשים שיודעים בדיוק מה הגבולות. להגיד שעברתי הטרדה מינית יהיה מוגזם, אבל בהחלט נתקלתי בדברים בתחום האפור. דברים שנאמרו לי למשל והרגישו מטרידים. וביקשתי שיפסיקו. צריך להיות ברור איפה מותר להניח את היד ואיפה לא. מהפכת מי־טו היא מבורכת.

עירום / באחת הסדרות שהצטלמתי אליהן ביקשו ממני להתפשט, אבל לא הסכמתי. אין לי בעיה להסתובב עם בגד ים או בתחתונים וחזייה על הבמה כמו שעשיתי ב'גבעת חלפון אינה עונה', אבל זה הגבול שלי. גם ב'אופוריה' צילמו אותי רק מהגב, כאילו אין לי בגדים. לא רוצה שכל העולם יראה אותי עירומה. אני גם לא יודעת אם בעלי היה מרגיש נוח אם הייתי מצטלמת בעירום. ראיתי לאחרונה את הסרט 'אור' עם דאנה איבגי, שכולל עירום וסצנות קשות. זה סרט מדהים וכל כך נכון ומדויק, עם משחק פנומנלי, אבל אני לא הייתי מסוגלת להופיע בו.

בעלי, ד"ר אלון ויסמן / נפגשנו אחרי שהוא ראה אותי במקרה ברחוב, כשישב בבית קפה, ונשארתי לו בראש. השידוך נוצר דרך אחת הלולייניות בפסטיגל שהשתתפתי בו והוא הכיר. בהתחלה חשבתי שאני ילדה מדי בשבילו. בכל זאת, הוא היה אז בן 24 ואני בת 19 ומאוד חסרת ניסיון. מאוד לא אישה עם פאסון שיודעת איזה יין להזמין כשהיא מגיעה לבר. עד אז לא שתיתי יין בכלל, אבל הייתי גם מאוד ישירה. בלי משחקים. בדייט השני כבר היה חשמל באוויר. מהר מאוד הבנתי שאנחנו מדברים באותה שפה ושהוא הגבר שאני רוצה. מה הנוסחה לנישואים המוצלחים שלנו? העובדה שאנחנו החברים הכי טובים והיכולת שלנו לדבר על הדברים, גם כשהם קשים.

סקס, סמים ואלימות / שיחקתי ב'אופוריה' את הנגטיב שלי. זאת סדרה עם ערימות של סמים, סקס והרבה אלימות שמאוד שמחתי שאיפשרה לי להביא משהו מאוד ורסטילי ושונה ממני. במשך המון זמן חיפשו מישהי לתפקיד שלי עד שמלהקת, שלא ידעה מי אני בכלל, ראתה אותי בפרסומת והחליטה שאני מתאימה. באודישן שיחקתי סצנה שבה אני מסוממת, הסיטואציה הכי רחוקה ממני - בחיים לא נגעתי בסמים וגם לא אגע בהם - אבל הקסם קרה. אחרי ששיחקתי את הדמות הזאת הבנתי שאולי גם בי יש סוג מסוים של הרס עצמי.

'השנה היפה בחיי' / אוהד חיטמן הוא פנומן. החלום שלי היה לשחק במחזמר שהוא כתב ואיזה כיף שזה קרה. יש פה בעיניי ממש ניסיון למתוח את גבולות התיאטרון השמרני. לי בירן, שמשחק לצידי, הוא כמו אחי. הוא ואליאנה תדהר אפילו שרו בחתונה שלי. אנחנו מחוברים גם כחברים וגם כפרטנרים על הבמה. הוא אמר שזה ממש גילוי עריות שאנחנו משחקים זוג, והוא צודק.

עצבים / יש מישהו שלא מתעצבן? אני שמחה להיות בן אדם שאנשים אוהבים אבל גם יודעת להתעצבן. זה קורה בעיקר כשאני שמה גבול למישהו והוא לא מכבד את זה. אני גם אוהבת לבדוק איפה אני לא בסדר. אם עשיתי משהו לא טוב, ייקח לי זמן לסלוח לעצמי. חשבון הנפש שאני עושה הוא לפעמים מתיש. היו ימים, בעיקר בתקופת החרדות, שהייתי חופרת לעצמי בלי סוף.

'ינטל' / הצגה חשובה על אישה שנלחמת על מקומה בעולם של גברים. היא אמנם תקופתית, אבל נכונה מאוד גם לימינו. בקואליציה המסתמנת יהיו תשע נשים בלבד, כשבכנסת הקודמת היו בה 30 נשים. נכון שהממשלה עדיין לא קמה ואני רוצה להיות אופטימית, אבל כאישה זה מפחיד אותי. אני מקווה שהמדינה תדע לשמור על שוויון הזכויות של כל האזרחים ולקדם רפורמות שמקדמות את שוויון זכויות הנשים ובעיקר, נלחמות באלימות במשפחה. גם ב'חאנשי' שעולה בקרוב ב-Hot אני מגלמת תפקיד של דתיה, אבל הפעם זה באנגלית. היוצרת עליזה חאנוביץ' גאונה ואני משחקת את תמרה, עולה מארצות הברית, שהגיעה לארץ עם הרבה סודות.

תלתלים / אני אוהבת את התלתלים שלי ולא מבינה למה היום להסתובב בתלתלים זה קטע מגניב ופעם לא. הכל יפה בעיניי - חלק, מתולתל, בלונדיני, שחורדיני, קצוץ. באות אליי אמהות ואומרות, 'כשהילדות שלנו בוכות שיש להן תלתלים והן רוצות שיער חלק, אנחנו מראות להן אותך כדי לעודד אותן'. זה כיף, ומצד שני, הלוואי שזה היה עוד יותר נוכח מסביב ואופנתי, שהן לא יצטרכו אותי בכלל.

'אומץ' / בתקופה האחרונה אני כותבת ומלחינה קצת יותר, הפעם, תחת ניהולו האמנותי של עמוס בן דוד המדהים. מדובר בחומרים חשופים ואישיים יותר מתמיד. זה התחיל מ'למרות' שיצא לפני כמה חודשים וממשיך ב'אומץ' שיצא השבוע. השיר מוקדש לכל מי שמכיר את ההרגשה של להיות תקוע בלופ סביב אותה נקודה. לעשות שוב ושוב את אותה טעות, למצוא את עצמך פועל לפי אותו דפוס חשיבה שנשמע בכל פעם מחדש כל כך משכנע. הוא נכתב בתקופה שבה הרגשתי שכדי לשחרר ולשנות, כדי לגדול ולהתפתח, אני צריכה אומץ. בחודשים האחרונים גם יצאתי במופע חדש שאני מקפידה להיות בו אמיתית ככל האפשר. אני מאמינה שזה התפקיד שלי במוזיקה ובאמנות בכלל. כשאני שומעת את הקהל שר את המילים יחד איתי אני יודעת שאני לא לבד. וגם הם לא לבד, ומתחרפנת מאושר.

נעמי שמר / 'סימני דרך' הוא שלאגר מטורף, שכבר מתקרב ל־400 הצגות. אני מופיעה שם לצד שחקניות מדהימות כמו גילה אלמגור וסנדרה שדה, שכבוד גדול בשבילי לשחק איתן. כולנו, השחקנים והקהל, התאהבנו בנעמי שמר דרכו. בכל פעם הקהל עומד על הרגליים ומוחא כפיים והכל בגלל האישה המרהיבה והמוכשרת הזאת. מכירים אותה אמנם בעיקר כפזמונאית הלאומית, אבל המחזה הזה מגלה את הנשיות שבה, את הפייטרית שבה, את החברה שהיא וכמובן את השירים הנפלאים שלה.

זמרת השנה / מיד אחרי 'כוכב נולד' הרגשתי שיש עליי חובת הוכחה מאוד גדולה. נסעתי בכל יום באוטובוסים מעומר לתל־אביב כדי להיפגש עם יוצרים, לכתוב ולהקליט. בגיל 18 יצא האלבום הראשון שלי 'קצת אחרת' ושלוש שנים אחריו 'תחזיקו'. במשך שנתיים נבחרתי לזמרת השנה. השיר 'סתם שני אנשים' הוא אחד מעשרת השירים היותר מושמעים בעשור האחרון. מאז האלבום שלישי הוצאתי המון שירים, אבל עכשיו אני בפאזה מוזיקאית חדשה ולא יודעת אם זה יתגבש לכדי אלבום.

yoavib@gmail.com

רוני דלומי תופיע עם הלהקה ב־24.12 בזאפה הרצליה, וב־2.2 בגריי תל־אביב

יואב בירנברג