"בסוף אנחנו ילדים, ובא לנו ליהנות"
הציוץ הסקסיסטי שחטפה בגלל הקשר עם ניימאר. השמועות על הנשיקה עם כוכב '365 ימים'. המבטים הבוחנים שקיבלה בקניון בדובאי. אחרי תקופה שבה ספגה עוד ועוד חיצים רעילים, עדן פינס מדברת על המחיר הבריאותי שגובה ממנה הביקורת, חושפת את התקפי השופינג שמכרסמים לה בנשמה, מתחרטת על החשבון שפתחה באונליפאנס, מגלה מה שאלה בפגישת ההתחזקות עם "הרנטגן" ומסבירה למה מתחשק לה להתעופף מכאן לפריז
לעדן פינס נמאס לשמוע מה חושבים עליה. וזה לא נעשה קל, כשהכותרות מדווחות על רומן עם הכדורגלן הברזילאי ניימאר, נשיקה לוהטת עם השחקן סימון סוסינה ופגישה עם הרב איפרגן (הרנטגן) בנתיבות. וכל זה בחודש אחד. אבל גם אם אין לה סבלנות לתגובות, זה לא אומר שהן לא מחלחלות לה לנפש. "כמה ימים אחרי הכותרות שהיו עליי ועל ניימאר, הלכתי בקניון בדובאי לבד והסתכלו עליי מלא עיניים. נכנסתי לחנויות והסתכלו עליי מוזר. הייתי ב־Dior והיו שם מלא מוכרים שעמדו בכניסה והסתכלו. התחלתי לחשוב אולי אני לבושה לא צנוע? אבל הייתי עם שמלה שחורה ארוכה. אולי זה הצמות שלי? אני נראית מוזר? למה הם מסתכלים עליי? בקטע ביטחוני אולי? אמא'לה. אבל ישראל בסדר איתם. מלא מחשבות רצו לי בשתי שניות".
הוקלט באולפני הספרייה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה
נשמע כמו תחושה פנימית.
"אני חושבת שזה היה כנראה קול פנימי. אבל זה היה הארדקור. הייתי סבוכה בתוך עצמי ומשהו השפיע עליי בתת־מודע. ואולי ראו את זה כלפי חוץ, אולי נראיתי מוזר בעיניהם. יצאתי משם ופתחתי את הטלפון. אני מגלה שהיו התראות על הקשר ביני לבינו. אני חוזרת לחדר שלי ורק חושבת, 'וואו. שנייה כאילו! מה זה!' לא הצלחתי לנשום באותם רגעים מרוב הרעש. זה היה כמו טרום־התקף חרדה. כאילו משהו הולך לקרות. לא נשמתי, סחרחורת, תחושה של אופוריה אבל של חוסר ודאות. הכל קורה ואני לא בשליטה. זה קרה לי פעם ראשונה, התחושה הזאת, באירוע יחצני כשמישהי זרקה לי הערה כי הייתי מנופחת בפנים, מלאה יותר. לא הצלחתי לנשום. איבדתי את זה, התחושה הייתה הזויה. חשבתי שאני הולכת למות ורציתי להעיף ממני את הבגדים. אחרי הפושים היה גם ציוץ שנכתב על ידי מתחזה בשמי בטוויטר. מישהי שלחה לי באינסטגרם, 'אני מאוד מקווה שאת לא הולכת לשתוק על כל מה שכתבו'".
בציוץ כתבו בשמך "דברים שניימאר רכב עליהם: מכבי חיפה ואני".
"תגידי לי זה אמיתי? אני בטוויטר ולא עושה שם יותר מדי, רק נרשמתי. בלילה שזה קרה ישנתי במיטה וקמתי בשתיים לפנות בוקר, ראיתי על המסך את השם עדן פינס וליד את הציוץ הזה. שיפשפתי את העיניים ואמרתי לעצמי, תקשיבי, זה כנראה מה זה השפיע עלייך כל הקשקושים מסביב, תראי על מה את חולמת. סגרתי את הטלפון וחזרתי לישון. חשבתי שחלמתי את זה! ואז קמתי בבוקר ראיתי את זה וישר התקשרתי לחברה שלי בהלם. חשבתי שמי שכתב את זה מסכן, ומצד שני, וואלה זה פוגע. זה מבזה. לטנף על בחורה ככה?"
איך את מסבירה את זה?
״פעם ראשונה שבאמת לקחתי את הדברים האלה ללב. זו אלימות בעיניי. יש כאן נפש, יש כאן בן אדם. היה לי שנתיים וחצי גבר שחשוב לי לשמור על הכבוד שלו ועל שלי. וגם אבא שלי. לא בא לי שעם כל החיבוק והאהבה הוא יקרא כותרת מגעילה ולא אמיתית על 'נשיקה לוהטת'. מילא הייתה אמיתית והייתי אומרת לו, 'כן זה קרה, אבא, מה אני אעשה' והיינו עושים על זה דאחקה. אבל פתאום אומרים שאני עם זה ועם ההוא, עושים מהבת שלו איזה… לא רוצה להגיד מה. לא מגניב. זה לא מגניב, די להדביק לנשים שמות של גברים ולגברים של נשים. אני לא רואה את זה קורה לצד השני".
איך כל הדבר הזה השפיע עלייך?
"בגוף. אני מתמודדת עם שחלות פוליציסטיות והרבה מזה זה סטרס, אני יכולה לא להיות במחזור חודשים כשאני בתקופה לחוצה. הנה עכשיו אני בתקופה לחוצה, חודשיים בתוך הטירוף הזה, וחודשיים לא הייתי במחזור. חוץ מזה, ראיתי את הכתבה על אירית רחמים וההתמכרות שלה לשופינג, ואני טפו־טפו חמסה עובדת וקורעת את התחת וקונה מה שאני רוצה, אבל קלטתי שקניתי בתקופה הזאת כל כך הרבה שטויות. תיקים ונעליים סתם. למה את עושה את זה? כי את סוגרת איזה חור. משהו חסר. שאלתי את עצמי מה זה החור הזה, עזבי את הקניות, תנברי שנייה, למה את קונה? למה כל כך הרבה?"
מה קנית?
"קניתי בחצי שנה האחרונה מלא, ומותגים. וזה לא עדן, מאמי. אני יכולה לקנות גם בכרמל. אני מלכת העלי אקספרס. שאלתי את עצמי, מה הסיפור שלך? תחסכי בצד, טפלי בנפש שלך, קחי את כל השישה תיקים שקנית, תכווצי אותם ואת יכולה לשים את זה על בית. או על חלק. כל הסיפור עשה לי הרגשה נוראית. היה בכל מה שחוויתי משהו מלוכלך, שלא מכבד אישה".
לגבי הציוץ, חשבת לתבוע?
"אני בבדיקות על הדבר הזה. לקחתי את זה למקום אישי. זה הגעיל אותי. נפגעתי מזה".
× × ×
ניימאר ופינס הכירו בקמפיין לפני חמש שנים ומאז שמרו על קשר. האינסטגרם עזר לה לשמור איתו על קשר וגם עם אחרים, מוכרים לא פחות, איתם תועדה במסיבה בפריז בחודש האחרון. "עם ג'סיקה (אידי, אשתו של הכדורגלן מרקו וראטי, מקבוצת פריז סן־ז'רמן - ט"ג) אני מדברת שעה בערך פעם ביומיים, היא מרגישה כמו חברה שלי מהבית, הבית בפריז. היה לי חיבור איתה כי היא אמיתית ועממית, לא חברה של כל התעשייה הפלצנית. מרקו בעלה הכי חמוד והם כולם, גם ניימאר הוא הילד הכי חמוד בעולם. לא ילד כבר. אבל הכי מצחיק והכי זורם והכי רקדן בווייב טוב. בסוף אנחנו ילדים, ובא לנו ליהנות. כשאני איתם אנחנו לא מרגישים שאנחנו משהו מיוחד. הם הכי down to earth".
ומפה ועד זה שאבא שלו יעקוב אחרייך אחרי סוף השבוע שלכם בפריז יחד?
"אז מה, גם אחותו עוקבת אחריי. גם אני עוקבת אחריהם וגם חברים שלנו עוקבים אחד אחרי השני".
הכרת אותם שם?
״כן, כשאנחנו נפגשים בפריז תמיד יש מלא אנשים מסביב, ועשו פולאו, אפשר לחשוב".
אבא שלו בא למסיבות? יותר קל לדמיין שהוא הכיר אותך להורים.
"כן, ואני אתן לאנשים להמשיך לדמיין מה שהם רוצים".
אחרי קורל סימנוביץ' וסרג'י רוברטו, לא כזה מופרך אולי לצאת עם ניימאר?
"זה לא מופרך, וימים יגידו. נכון לעכשיו אני לא בזוגיות עם אף אחד. אבל את יודעת. אני לא מאשרת ולא מכחישה (צוחקת)".
וצולמת גם עם סימון סוסינה, השחקן מהסרט '365 ימים'. היה פרסום שטען שהייתה ביניכם נשיקה לוהטת.
"לא הייתה נשיקה. הוא הכיר אותי בפריז, שלח לי הודעה באינסטגרם והתחלנו לדבר. הוא התייעץ איתי על הצילומים ואיפה כדאי לו לעשות אותם. חברויות נרקמות בעולם. הכרתי אותו עוד לפני שהוא הגיע הנה. חזרתי בדיוק מפריז והחלטתי להגיד לו שלום ביום הולדת, בשלום הראשון צילמו אותנו וזה מה שיצא. אמרתי לו היי בסך הכל".
קשה לך עם זה שמדביקים לך רומנים.
"כי זה זול בעיניי. אנחנו כן צריכים לחשוב לפני שעושים דברים, התלבטתי אם ללכת להגיד מזל טוב וידעתי שיש סיכוי שיצלמו. החלטתי שכן, כדי לכבד אותו. בחיים שלי לא נתקלתי בכמות פלאשים כמו שם. יש לי כבוד למי שמצלם, כי אלו האנשים שבסוף בונים אותי. גם אם אני אהיה עם ביס של בולונז ומישהי תבקש ממני תמונה, אני אתן לה, אבל אמרתי לו רק שלום שם, אז אתם בונים הרים וגבעות? צחקנו על זה אחר כך, זאת עבודה של אנשי יח"צ, לא שלי ולא שלו, אלא של אנשים שנדבקים".
ממש מתחילת הקריירה שלך מתעסקים במיניות שלך ומדביקים לך רומנים וגברים. בהתחלה היה שי גולדשטיין שאמר ברדיו שאת מצטלמת בתנוחות של סרט כחול ושאת "מגעילה".
"זה בן אדם בלי מוח. אין לי בעיה להגיד את זה עליו. הוא ריק מתוכן".
הוא התנצל?
"התנצל בכאילו. אם הייתי רוצה הייתי יכולה להיכנס באמ־אמ־אמא שלו אבל אמרתי לעצמי, שחררי אנרגיות שליליות. עזבי אותך, אנשים מסכנים. אם הוא רוצה לעשות כותרות על הגב שלי שיהיה לו בכיף. והאונליפאנס! והמה היא לבשה! אז יאללה אני שמה חוטיני, מה הסיפור שלכם. בנות כאן בחוף הים בתל־אביב עם בגדי ים יותר קטנים משלי. העיקר אתם נאורים ומודרניים. הבנתי את זה בגיל 21, אני בת 25 עכשיו. עלינו שלב. לא רוצה את התדמית הזאת יותר. לא חושבת שאני שם. אני לא עושה דברים בשביל פרובוקציות. אני לא חושבת שעדן פינס זה ביקיני קטן וגברים. עדן פינס עובדת קשה ויש לה עסק".
אונליפאנס, אפליקציה עם שירותי תוכן למבוגרים. היית מהראשונות והיחידות שנכנסו לשם וזה לא עזר לבניית תדמית חסודה.
"ראיתי בהתחלה שדוג'ה קאט וקארדי בי שם, הן היו מעלות משם תכנים מהבאקסטייג' וגם כל מיני שפים. עוד לא הייתה אווירה של תוכן אחר. לא התכוונתי להעלות תמונות עירום שלי שם בשום שלב. אבל אנחנו כבני האנוש לוקחים כל דבר ומלכלכים אותו. אונליפאנס פנו אליי במייל ולא חשבתי שתוכן אקסקלוסיבי זה אומר תוכן מיני. בסוף הייתי מוותרת על כל זה. הייתי צריכה לחשוב על זה יותר. יצא מזה מר קצת. עובדה שעברו שנתיים ואנחנו עדיין מדברות על זה. הביקורות היו קשות".
× × ×
גם בלי שמועות ברקע, עדן פינס בכל מקום. מציצה משלטי חוצות בקמפיין ל'רנואר', 'איל מקיאג'' ו'אדידס', השתתפה בעונה עתירת רייטינג ל'רוקדים עם כוכבים', מטפחת מותג משלה למוצרי תלתלים FIFI שנמכר בסופר־פארם, מקשקשת בסטורי עם 845 אלף עוקבים ותוך כדי מדלגת בין דובאי, ניו־יורק ופריז. עם כל הרעש הזה סביבה, לא מפתיע שהיא מחפשת בשנים האחרונות דרכים להתקרב אל עצמה או לכל הפחות מרחבים בלתי שיפוטיים. את המרחב הזה היא מצאה בדת. מי שגדלה עם אמא יוצאת בשאלה, נמצאת בתהליך התחזקות מתון, ולא מהיום. בזמן האחרון היא לוקחת על עצמה עוד ועוד מצוות ולא רואה שום סתירה בלתחזק קריירת דוגמנות במקביל. "כבר שנים אני מתייעצת עם רבנים. עכשיו הייתי אצל 'הרנטגן', הרב איפרגן. הרגשתי שזה חסר לי. היה רב שהיה מלווה אותי, תומר בן שטרית. היינו נפגשים כל שבוע. הוא היה מאלה שרואים הכל, באמת לא חארטה. פגשתי אותו והוא פשוט התחיל לומר לי דברים עליי שאין סיכוי שאף אחד יידע, לא מהתקשורת ולא מאנשים שמכירים אותי. הוא אמר לי, לאבא שלך יש משהו בכביש עכשיו, תתקשרי לבדוק. אני מתקשרת ואבא שלי אומר לי, 'בדיוק קרה לי משהו בגלגל'. לא יכולתי לנשום. אני בן אדם של אנרגיות ואם הייתי מרגישה שבדירה שלי אין אנרגיה טובה הוא היה בא ומטהר לי ומחליף מזוזה. הייתה לי תקופה שהייתה לי אנרגיה ממש מחורבנת בבית ותחושה לא נעימה, הוא פתח את המזוזה והמזוזה הייתה שרופה באות שי"ן. מי שמאמין, מתחבר לזה. אנשים מחפשים על מי להישען. וזה היה כל כך חסר לי. הוא היה אחד האנשים היותר חשובים שהיו לי בחיים. זיכרונו לברכה. הוא מת מסיבוכים של הקורונה".
ואז הגעת ל"רנטגן".
"הלכתי לזאת שעושה לי את הציפורניים ואמרתי לה כמה הרב שלי חסר לי והיא אמרה לי, 'יודעת איפה הייתי אתמול? אצל הרב איפרגן. לסדר לך ללכת אליו?' תוך כמה ימים הייתי אצלו והיה מפגש מהמם, מאוד חיזק אותי. אהבתי שהוא מכוון אבל לא מפציר, לא בקטע של תלכי ככה ואל תעשי ככה".
כי רבנים אחרים אמרו לך שאת צריכה ללכת פחות חשוף?
"זה תמיד בא ממני, אני ביקשתי ושאלתי איפה אני יכולה לתת יותר ולהתחזק. אני עושה את התפילות בוקר שלי, את ברכת השחר, נוטלת ידיים, ברכת אשר יצר, לפני השינה עושה קריאת שמע, יוצאת מהשירותים כל פעם ונוטלת, לפני האוכל משתדלת לברך. יש לי השתדלות. מפרידה בין בשר לחלב. פעם הייתי אוכלת הכל ועושה מה שבא לי, היום אני הרבה יותר מקפידה. אני מוצאת את עצמי הולכת צנוע. אפילו עכשיו אני צנועה, וגם אתמול, בעצם אתמול היו לי צילומים אז לא אתמול. אבל משתדלת כמה שיותר. זה תמיד הקונפליקט הזה. הרב אמר לי את זה, את סרטנית ויש בך גם תאומים, את מאוד בעולם שלך ומאוד לא, את מאוד בדת וגם בחיים האחרים שלך. אני תמיד שם ושם. הטווח האפור שלי צבעוני, לא אפור".
איך היה המפגש עם הרב איפרגן?
"לא אמרתי כלום. לא דיברתי כמעט. הוא פשוט התחיל לדבר. ישבתי איתו והכל פתוח כמובן והיו שם יד ימינו, אשתו, וזאת שעושה לי את הציפורניים. חשבתי שזה היה 20 דקות, חצי שעה גג, ומסתכלים עליי ואומרים לי, 'את יודעת שאף אחד לא היה כאן כל כך הרבה זמן, נכון?' מתברר שישבנו שם שעה ו־40. אחותי, שעה ו־40, ולא דיברתי. לא הייתי אומרת שהוא יודע בדיוק מה לומר, אבל כן, הוא רואה. כשמו כן הוא כנראה, רנטגן. והאנרגיה עילאית. בסוף הוא עושה לי, 'טוב, דיברתי הרבה, את לא רוצה לשאול אותי שאלות גם?' שאלתי אותו מה למשל והוא צחק. אז שאלתי אותו על ביזנס, לא עניין אותי לשאול מתי אני אתחתן".
מי פירסם את התמונה שלך איתו?
"הם היו כל כך חמודים. העוזר שלו אמר לי, 'אני יכול לצלם אתכם ביחד?' שאלתי אותו מה הוא מתכוון לעשות עם התמונה והוא אמר, 'לא, שום דבר, רק שיהיה לנו למזכרת. היית כאן כל כך הרבה זמן. זה היה משהו מעבר'. בסוף הוא ניגש אליי ואמר לי, 'אולי כן בסוף אני יכול לפרסם? שמעו שהיית פה'. החלטתי שאין עם זה שום בעיה. אולי זה יביא לזיכוי רבים. תחשבי שרואים את עדן ואת כל הכותרות ופתאום כותרת על הדת".
והנה שוב את מאתגרת את הנרטיב.
"כל הציניים מתעוררים. אבל מצד שני, אני לא שומרת צניעות פעם־פעמיים בשבוע ומפרידה חלב ובשר בשביל אדוני הטוקבקיסט וגברת עבריינית מקלדת. אלא בשבילי. ואולי בשביל שמירה עליונה כללית. לא קל להם לאכול אותי? שייקחו סכין ומזלג".
תסבירי רגע איך זה עובד לשמור יום אחד בשבוע על צניעות, זה כמו מיטלס מאנדיי? רביעי יום של טופ וחמישי חצאית?
(צוחקת) "זה קורה יותר מיום אחד. שאלו אותי מה ההשתדלויות שאני עושה ועשו מזה כותרת, כאילו יש יום אחד ספציפי. אני מנסה לשמור על איזון, לוקחת מעלה מן היהדות ומרגישה שזה מקרב אותי".
איך קיבל את כל זה אילן מסיקה, בן הזוג האחרון שלך?
"לצערי הוא לא היה חלק מזה, לא היו קידושים וכאלה. היינו עושים לפעמים עם המשפחה שלו כשהם היו בארץ. אבל הוא היה מכבד מאוד".
× × ×
היא גרה במגדל ברמת־גן. רק חודשיים היא פה וכבר באריזות לדירה חדשה. כל מה שקורה לה, הוא בדיוק מה שחלמה עליו כנערה בת 17 שדפקה על דלתות של סוכנויות בטיול עם חברות בלונדון, ונכנסה להציג את עצמה בלי פגישה מראש. כאן בארץ יריית הפריצה הייתה בקליפ 'קרמלה' של משה פרץ, ובמקביל בדוקו־ריאליטי 'איט גירלז' של הוט. חיקוי מפורסם ב'ארץ נהדרת' עם ציפי רפאלי, בתקופה שיצאה עם בנה דור רפאלי, כבר לא איפשר להתעלם מהסופרנובה התלתלית. פינס ממהרת, מדפדפת מהר. "אם אני אתקע על דברים אני אשקע לדיכאון. החיים שלי בידיים שלי. אני מרשה לעצמי להרגיש רק לכמה שעות, לכמה ימים גג".
מה מצב הלב שלך אחרי הפרידה? שנתיים וחצי היית עם אילן מסיקה וכבר דיברת על האפשרות שהוא יהיה בעלך.
"כולם חשבו שזה לכיוון הזה וגם אנחנו חשבנו. הגענו להבנה שאנחנו חברים טובים ואוהבים אחד את השנייה מאוד אבל היינו בצומת דרכים. כשאני רציתי לעבור לחו"ל לארה"ב לעבוד הוא לא רצה, מצאתי את עצמי פה וזה קצת מירמר אותי. וכשאני התקבלתי למחזמר פה, 'אישה יפה', הוא היה צריך לטוס. היינו במשבר קטן אבל היו כותרות שאנחנו כבר נפרדים, וזה מאוד תרם לסיטואציה. תנו לי להכיל רגע את המשבר, להבין מה קורה איתי. הפרידו אותנו לפני שנפרדנו וזה נתן לנו בעיטה. נפרדנו בחברות. לא היה לי מספיק זמן להיות בזה, רגע לעצמי, והייתי צריכה כי הוא היה החבר הכי טוב שלי".
התלבטת אם את לוקחת את התפקיד ב'אישה יפה' בתקופה שאולי הסיפור שם פחות עובר חלק בגרון?
"ראיתי קודם את אישה יפה. מה זה זונה שמתאהבת בקליינט? הוא אפילו לא רצה אותה למין. הוא רצה אישה יפה וחזקה לידו, שתהיה למידותיו, שתתלווה אליו. זה יותר סטייל נערת ליווי. הוא באמת חיפש משהו בפנים. הוא חיפש עומק, מישהי שתהיה לידו. שואלים אותי מה את חושבת על זה שמעלים מחזה של 'אישה יפה' ב־2023, אז מה אני חושבת על זה שמדביקים לי כל שני וחמישי גבר? מה אני חושבת על הכותרות המגעילות בתקשורת? אני חושבת הרבה דברים. אבל יש פה סרט איקוני, מעלים מחזמר, מה הביג דיל? אתם אומרים שאנחנו ב־2023, אז אל תטיפו לי שאני עושה את המחזמר 'אישה יפה'".
ועדיין, זה לא עושה רומנטיזציה לזנות וליחסי כוחות של גבר שמחפש אישה יפה לצידו?
"אבל זה הסיפור של העולם. גבר מחפש אישה יפה, אישה מחפשת גבר טוב, גבר מחפש גבר, אישה מחפשת אישה. אנחנו מחפשים מישהו שיהיה לצידנו. זה סיפור מיופה כי בתכלס היא זונה, והוא עשיר והיא ברחוב. כן. כל אחד יכול למצוא את עצמו איפשהו שם. אני מאמינה שאנחנו לא צריכות אף אחד".
מה חשבת על הליהוק של אנחל בונני, שבינתיים פרש?
"אנחל זה הכי ריצ'רד גיר. דיברו על הגיל ואני אכלתי תסביך, בכלל לא ידעתי שהוא בן 51, אבא שלי בן 52, אנחל הכי לא נראה בן 50! מאמי, הוא בן 39. לא התייחסתי להפרש בינינו, אז מה?"
אז היית יוצאת עם מישהו בגיל של אנחל?
"זה לא שאלות שאפשר לענות עליהן, זה כמו שישאלו אותי מה הטעם שלך. אני מתאהבת בנשמה, בלב טוב. בחיוך. זה כן קצת מוזר לצאת עם מישהו בגיל של אבא שלך. אני לא יוצאת בהצהרות לא לפה ולא לפה".
למה אנחל פרש בעצם?
"את זה צריך לשאול אותו. כבר הקלטנו ביחד והתקדמנו עם הרבה דברים. זה כן אומר שכרגע אני בחוסר ודאות קצת לגבי הפרטנר והפרויקט עצמו, מתי הוא יתחיל".
תגידי, כל הביקורת הזאת בישראל לא עושה לך חשק להתעופף לפריז לחברים מרקו וראטי וניימאר?
"כן. נקודה. כן. מכל הבחינות. לא יודעת איפה. יש הזדמנויות מאוד גדולות בפריז. ויצרתי לי שם את החבורה. אבל עם כמה שקשה עם הישראלים, אני מאוד פטריוטיות. אוהבת את הדם החם הזה".

