המלך מת

פלה חיכה. הוא לא רצה להיות הנושא של המונדיאל בקטאר, שידברו רק עליו בזמן שחגיגת הכדורגל הגדולה בעולם מתגלגלת. הוא ידע לכבד את הכוכבים. פלה אושפז ב־29.11, במהלך הטורניר, כשכבר היה ידוע שמותו קרב, אבל הספיק לנחם את ניימאר אחרי ההדחה של ברזיל ברבע הגמר ולברך את לאו מסי אחרי שצפה בארגנטינאי מוכתר כאלוף. ואמש, חודש בדיוק אחרי שנכנס לבית החולים בפעם האחרונה, פלה הלך לעולם שכולו טוב, להחליף מסירות בשמיים עם מראדונה, קרויף ודי סטפאנו. ולמרות שהאוהדים, המעריצים והאוהבים ידעו שזה מגיע, כדור הארץ כולו הזיל דמעות של עצב ואבל על אחד הספורטאים הגדולים בהיסטוריה.

בגופו של הברזילאי בן ה־82 התגלה בשנה שעברה סרטן במעי הגס. זו הייתה מחלה אגרסיבית שהתקדמה מהר. הוא נכנס ויצא מבית החולים אלברט איינשטיין בסאו פאולו, עבר טיפולים כימותרפיים, אבל בחודש שעבר רופאיו הודו כי הם הפסיקו לעבוד. ברגע שהעבירו אותו לטיפול נגד כאב, השמור לחולים סופניים, היה ברור שכבר אין מה לעשות, רק להקל את הסבל בימיו האחרונים. אי־ספיקת כליות, כשל לבבי, וחג מולד אותו בילו בני משפחתו לצד מיטתו לאחר שהתבקשו להגיע להיפרד. בתו קלי פירסמה אתמול באינסטגרם תמונה בה המשפחה מחזיקה ידיים, והוסיפה בפשטות: "כל מה שאנחנו זה בזכותך. נאהב אותך לנצח".

חשבון אינסטגרם אחר, זה של כוכב העבר עצמו, נפרד: "השראה ואהבה סימנו את דרכו של המלך פלה, שמת בשלווה. המסר שלו הופך למורשת לדורות הבאים: אהבה, אהבה ואהבה, לנצח". זה מה שהחיוך שלו שידר תמיד, הרבה לפני שמישהו חשב על אינסטגרם.

קסם בלתי נגמר בשחור ולבן

צילום: AP

הכישרון של פלה היה חד־פעמי ולעולם לא יהיה עוד מישהו כמוהו, וכבר בגיל 17 הוא הראה לברזיל שכדורגל שמח יכול גם להביא את גביע העולם – אבל העובדה שההצלחה שלו, הביצועים המדהימים, הלכו יד ביד עם ניצני הגלובליזציה בכדורגל, הפכה את הקריירה שלו מ"סתם" על־אנושית לאירוע בקנה מידה היסטורי. פתאום הגיחו על מסכים בכל העולם קטעי וידיאו מגורענים בשחור־לבן של בחור צעיר שעושה עם הכדור דברים שעד היום לא נחשבים להגיוניים. היו ענקי כדורגל גם לפניו, אבל פלה היה זה שאפשר להעריץ גם מרחוק, לראות ולא רק לקרוא, שם שחילחל בכל מקום, מהקוטב הצפוני ועד מעמקי הג'ונגלים.

לא סתם הוא היה ההישג הגדול של ניו־יורק קוסמוס, בתקופה ההיא בשנות השבעים בה בארה"ב נעשה ניסיון ראשוני להציג את הענף לקהל המבולבל – כל שחקן יוקרתי אחר לא היה מעורר עניין, אבל אפילו מכורי הפוטבול והבייסבול הקשים ביותר ידעו מי זה פלה והיה מסקרן עבורם לצפות בו.

ימי הזוהר שלו היו ימים אחרים. לא היה לו צ'אנס להיות דומה מסי או כריסטיאנו רונאלדו של ההווה, אפילו לא מראדונה, כי הדרך לאירופה ומועדוני הענק שלה עוד לא נפתחה, והברזילאים נותרו קוסמים מסתוריים שמבליחים רק פעם בארבע שנים. הוא לא יכול היה לצבור כמות עצומה של אליפויות אירופה עם ריאל מדריד, למשל אוהדי סנטוס, ולתקופה קצרה גם כמה אמריקאים, היו היחידים שנהנו ממנו בקביעות. אבל זה לא אלמנט שפוגע במעמד שלו. כי כל השמות שהזכרנו רצו להיות פלה עוד לפני שהוא ידע שהם קיימים. כן, מראדונה תמיד התכסח איתו, אבל מתוך הערכה עמוקה. ולצעירים יותר בכלל לא היה ספק, כפי שברור מהרגשות שרונאלדו חלק אתמול: "האהבה שנתת לי תמיד הייתה הדדית, גם מרחוק. 'שלום' אינו מספק כדי לתאר את הכאב שכל עולם הכדורגל מרגיש". מסי חלק צילום משותף עם פלה ורק כתב: "נוח על משכבך בשלום".

והמילים של ניימאר השבור, שתמיד הופך מילד רע לילד נרגש בכל הקשור לאביו הרוחני פלה, מסכמות בצורה יפהפייה את האגדה: "פלה נתן קול לעניים ולשחורים, ומעל הכל, הציג את ברזיל לעולם. הוא הפך את הכדורגל לאמנות, לצורת בידור". תודה על הכל, מלך.

צילום: AFP

צילום: EPA