מהעיניים של פוליקר

"אחרי שיצא השיר 'עיניים שלי' ב־1985, נדהמתי מעוצמת התגובות", נזכר יהודה פוליקר. "הבנתי שהשיר נגע באנשים. פתאום מזמינים אותי להופעה בהיכל התרבות בתל־אביב, שוק. אבל לא כולם היו מרוצים. סמוך להופעה התראיין זמר מאוד מפורסם ואמר, 'מה, כל פושטק מהקריות יכול למלא את היכל התרבות?'"

37 שנה עברו מאז יצא אלבום המופת "עיניים שלי", שבו חזר פוליקר לראשונה לשורשיו היווניים. עכשיו הוא מעלה מופע שלם ביוונית בלבד, על בסיס חלק מהלהיטים שהופיעו באלבום. ההופעה הראשונה תיערך ב־12 בינואר בהיכל התרבות בתל־אביב, ולאחר מכן ב־21 בחודש באותו היכל.

בראיון נרחב ל"7 לילות" שיתפרסם ביום שישי, חוזר פוליקר ליצירת "עיניים שלי", צולל לזכרונות מימי הסולו הראשונים ומספר איך נולדו הלהיטים שתירגם וכתב מחדש יעקב גלעד, שותפו לדרך. "ההורים שלי אמרו לי שנים 'תעשה יוונית, תהיה לך הצלחה גדולה'. אמרתי להם שאני לא רוצה לשיר ביוונית, שאני ישראלי. הייתה לי גאווה צברית וגם הייתי רוקיסט בנשמה, מה פתאום לשיר ביוונית? התדמית של המוזיקה היוונית בזמנו בישראל הייתה גרועה מאוד. רק פוקה פוקה. רוקדים על השולחנות. "'עיניים שלי' התחיל את 'אפר ואבק', ובלעדיו לא היינו לדעתי מגיעים לשם, בטח לא באותו עשור. החיפוש אחרי החומרים היווניים הביא אותי להתחיל לגעת בשורשים של המשפחה שלי. אחר כך כבר לא יכולתי לברוח מהזיכרונות למוזיקה אחרת".

בראיון חוזר פוליקר גם לימי להקת בנזין. חלק נוסף מוקדש לאלבום הנפלא "לעיניך הכחולות" שנוצר לזכר אחיינו קובי פוליקר ז"ל, שנהרג בשירותו הצבאי ממכת קסדה. שלוש שנים לאחר מכן התאבד על קברו בן דודו, קובי פוליקר הקטן. "לא מתאוששים מדבר כזה. אח שלי הרוס מזה כל השנים. אמא ואבא שלי חטפו סרטן אחרי מה שקרה, ואני מניח שזה היה קשור למתח ולעצב שעברו".