הסדין האדום של מדינות ערב

העלייה של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר להר הבית אינה יכולה להיחשב הפתעה של ממש. בן גביר הבטיח שבכוונתו לעשות זאת ערב הבחירות, לאחריהן ואפילו יממה לפני ביקורו במקום. ההפתעה הגדולה נרשמה בחזית העזתית, כלומר מצד חמאס שהעדיף (בינתיים) להבליג, למרות שפיזר איומים לכל עבר. גם ירי הרקטה אמש אינו יכול להיחשב כתגובה של הארגון.

לפחות בשעת כתיבת שורות אלה, חמאס בחר בשמירה על שקט יחסי על פני עימות חזיתי מיידי מול ישראל לנוכח מה שנתפס עד לא מכבר כעילה מיידית למלחמה. ועדיין צריך לומר, גם 24 שעות לאחר הביקור המדובר, שכנראה יספק לבן גביר עוד כמה קולות מקרב תומכי הימין, האירוע רחוק מלהסתיים. חמאס בהצהרותיו אתמול משעות הצהרים קרא לבני עמו תושבי הגדה המערבית להסלים את הלחימה מול ישראל, או במילים אחרות לבצע פיגועים. במקביל ראש הממשלה בנימין נתניהו נאלץ לבטל את ביקורו המתוכנן באיחוד האמירויות, וירדן זימנה את השגריר בעמאן לשיחת הבהרה. אז עזה אולי נותרה שקטה אך כפי שכבר למדנו בעבר - שקט הוא מונח מתעתע במזרח התיכון. גם אם לא נורות רקטות רבות מרצועת עזה, חמאס ינסה לרשום הישג מרתיע מול ישראל, גם בצורת פיגוע מאולתר בגדה המערבית.

החלטת חמאס, נכון לאמש, שלא לחמם יתר על המידה את גזרת רצועת עזה בתגובה על הביקור בהר הבית מלמדת דבר או שניים על מה שעובר על הארגון בתקופה האחרונה. רק לפני כמה ימים אישר חמאס לתנועת הפת"ח לקיים עצרת ענק בהשתתפות מאות אלפים ברצועה לרגל יום השנה להקמתו. זאת על אף שהרשות הפלסטינית והפת"ח עשו כל דבר אפשרי, ובכלל זה מעצר של מאות אנשי חמאס, כדי לסכל את ההכנות ליום השנה להקמת חמאס לפני קצת יותר משלושה שבועות. חמאס מפגין בגרות יחסית ואינו ממהר להגיע לפיצוץ, מול הפת"ח ומול ישראל.

ייתכן שאת הקרדיט להבלגה של חמאס חייבים נתניהו ובן גביר דווקא לשנוא נפשם, ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, שהעדיף לשנות מדיניות מול רצועת עזה ולאפשר הכנסת פועלים לעבודה בישראל. הכניסה של כ־17 אלף פועלים מעזה מייצרת שינוי בכלכלת הרצועה, גם אם קטן וגם אם הדרגתי. עד כה, לפחות, אף גורם מצדה של ממשלת ישראל החדשה לא דן בכלל באפשרות של ביטול כניסת הפועלים. וכפי שכבר למדנו בעבר בהקשר של עזה, הממשלות אולי מתחלפות אבל המדיניות הישראלית, שרוצה בהבנות מול חמאס, נותרת בעינה. השאלה שנותרה פתוחה היא אם גם בעתיד חמאס יעדיף להמשיך לבסס את שלטונו ברצועה אפילו במחיר של עצימת עין לנוכח ביקורים מצדו של השר לביטחון לאומי. לא בטוח בכלל שזו גם תהיה בחירתו בעתיד.

אתמול בתוכנית הבוקר של רדיו 103FM, הזהיר חבר הכנסת מנסור עבאס מרע"מ מהפגיעה הצפויה באמון בין מדינות ערב לבין ישראל סביב הר הבית. ירדן רואה בעצמה ריבון במתחם ההר, והביקור של בן גביר עורר שם תגובות מאוד קשות (כמו גם במקומות אחרים ברחבי המזרח התיכון). ואכן אחת הבעיות הקשות שעולות מביקור הפתע של בן גביר היא התערערות היחסים בין ישראל לבין שכנות כמו ירדן, איחוד האמירויות, מרוקו ועוד. גם הדיבורים סביב האפשרות של הקמת יחסים דיפלומטיים עם סעודיה לא ייצאו לפועל כל עוד נמשכת המתיחות סביב הר הבית.

נתניהו עצמו ניסה להרגיע מעט את הרוחות ולטעון שדבר לא השתנה בסטטוס קוו שבמקום. הצדק העובדתי עמו. ביקור של שר ישראלי בהר אינו חריג וכבר התבצע בימיו של השר גלעד ארדן. ועדיין יש בכך היתממות מסוימת. בן גביר כבר מזמן זכה לתדמית של פרובוקטור שמעודד אלימות נגד פלסטינים, ולכן נחשב בקרב הערבים בכלל כמעין סדין אדום. הביטול של ביקור נתניהו באיחוד האמירויות רומז על כך שבניגוד אולי לטענות שיצאו מכיוון לשכתו, ייתכן שהביקור של בן גביר לא נעשה על דעתו ובידיעתו, לפחות מבחינת תזמונו. ונראה שעדיין הממשלה החדשה הזו זקוקה יותר מכל למבוגר אחראי שיעצור את הפירומנים למיניהם שמחפשים לקושש קולות במסגרת התחרות "מי יותר קיצוני". כרגע אין אחד כזה בנמצא.