מהפכה במרחק נגיעה

בכל הכוח על מלא: שר המשפטים פועל במהירות במטרה ליישם את התוכנית עליה הכריז • הסעיפים החדשים ברפורמה מרחיקת הלכת של יריב לוין, שנחשפו במלואם ב־ynet, כוללים הגבלת כהונה של בכירי המערכת המשפטית, אפשרות "למינוי חוץ" של נשיא העליון ושינוי דרקוני המעניק רוב מוחלט לפוליטיקאים בבחירת השופטים • השר לוין בדיון הסוער בוועדת החוקה: ”נחוש לקדם את הרפורמה”

בקואליציה לא מבזבזים זמן: המהפכה המשפטית של שר המשפטים יריב לוין נבחנת בימים אלה על ידי גורמים משפטיים שונים, והוא מעוניין לפרסם בהקדם את הצעת החוק המפורטת - שהטיוטה שלה כבר כתובה. על הרפורמה הדרושה לדבריו במערכת המשפט הכריז בכיר הליכוד לפני שבוע בדיוק, ואתמול היא נחשפה ב־ynet.

 

התוכנית שכוללת בין היתר את ביטול עילת הסבירות, חקיקת פסקת ההתגברות ברוב של 61 חברי כנסת וגם את הרוב הדרוש כתנאי לפסילת חוק רגיל על ידי העליון, שיצטרך להתרגל גם להגבלת כהונה על נשיא בית המשפט.

 

את טיוטת הצעת החוק הגיש לוין למשרד המשפטים ולגורמים נוספים. ברגע שהטיוטה הסופית תאושר לוין יפרסם אותה לצורך עיון והערות הציבור. לאחר מכן, תוגש לאישור ועדת החוקה של הכנסת. אלה הצעדים המתוכננים, לפי נוסח טיוטת הצעת החוק.

 

ביטול עילת הסבירות: שר המשפטים מציע את ביטול עילת הסבירות. על פי ההצעה ביקורת סבירות שיקול הדעת של הממשלה, של שריה ושל הרשויות הכפופות לה, נתונה בידי הכנסת.

 

לכן בתי המשפט לרבות בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, לא יוכל לפסול כל החלטה של הממשלה, של שריה, של רשות הנתונה לאחריותם או כל מי שפועל מטעמם, על יסוד מידת סבירותה.

 

יצוין כי עילת הסבירות ששימשה מאז ומעולם את שופטי בג"ץ, לא נכתבה בחוק, אלא ינקה את כוחה מפסיקות של העליון ומסעיף ב' בחוק היסוד הקובע כי "בית המשפט העליון יישב גם כבית משפט גבוה לצדק, בשבתו כאמור ידון בעניינים שהוא רואה צורך לתת בהן סעד למען הצדק ושאינם בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר".

 

הגבלת כהונה לנשיא העליון וסגנו ושינוי שיטת בחירת השופטים: הוועדה לבחירת שופטים תמנה 11 חברים שהם שר המשפטים שיכהן כיו"ר הוועדה, שני שרים שייבחרו על ידי הממשלה ושלושה יושבי ראש של ועדות בכנסת - ועדת החוקה, ועדת הכנסת (שני יושבי ראש שהם תמיד חברי הקואליציה – ט"צ) והוועדה לביקורת המדינה כנציג האופוזיציה. בנוסף יישבו בוועדה נשיא בית המשפט העליון ושני שופטי עליון שייבחרו על ידי בית המשפט העליון. בהצעתו לוין קובע כי בנוסף יישבו בוועדה שני "נציגי ציבור" שייבחרו על ידי שר המשפטים, ואחד מהם יהיה עורך דין.

 

החידוש קובע שכל רשות שלטונית - הכנסת, הממשלה ובית המשפט - תקבע בעצמה את נציגיה ואף רשות לא תתערב בבחירת נציגי הרשות האחרת, לא בהליכי עבודת הוועדה לבחירת שופטים ולא בשיקול דעתם ולבסוף בהחלטותיהם על בחירת השופטים.

 

התזכיר קובע כי נשיא בית המשפט העליון וסגנו יתמנו לתקופת כהונה חד־פעמית בת שש שנים ללא אפשרות הארכה. ההצעה תשנה הלכה למעשה את עיקרון בחירת נשיא העליון על פי שיטת הסניוריטי המקובלת (ותק השופטים).

 

מינוי השופטים בוועדה ייקבע ברוב של 7 מתוך 11. אולם החידוש הוא שהם יוכלו להתמנות לא רק לאחר כהונה כשופטי עליון, אלא להגיע גם משורות בית המשפט המחוזי, השלום, או בכירים בשירות המשפטי הציבורי (יועץ משפטי לממשלה, פרקליט מדינה, עורכי דין של משרדי ממשלה) או עורכי דין פרטיים. נשיא או סגנו שמילאו תקופת כהונה בת שש שנים יחזרו לכהן כשופטים עליונים עד צאתם לגמלאות.

 

פסקת ההתגברות וביקורת שיפוטית על הכנסת: הצעת החוק של לוין תסמיך לראשונה בחוק מפורש של הכנסת את בית המשפט העליון, בלבד, לבטל חוקים. עם זאת, העליון כולל בג"ץ לא יורשה לבטל חוקי יסוד של הכנסת, ואף לא סעיפים בחוקים מסוגים אלה.

 

שופטי העליון יוכלו לבטל חוק או סעיפים ממנו רק אם יש סתירה מפורשת בינו לבין חוק יסוד. כדי לבטל כל חוק יש לקיים דיון של כל 15 שופטי העליון. היום גודל ההרכבים לדיון בביטול חוקים נקבע על ידי שיקול דעת נשיא העליון - שבעה, תשעה, או 11 שופטים. סייג להרכב המלא הוא אם יש שופטים המנועים, בשל ניגוד עניינים למשל, להשתתף בדיון.

 

פסק הדין על הביטול צריך להתקבל בתוך 30 יום, בעוד כיום אין הגבלת זמן לדיון והכרעה בנוגע לביטול חוק. כדי לבטל חוק שחוקקה הכנסת תידרש תמיכה של 80% מהרכב השופטים. הדרישה מחמירה בהרבה מהמצב כיום - שבו נדרש רוב של שופט אחד.

 

לאחר ביטול חוק על ידי העליון הכנסת תוכל לחוקק שוב חוק זהה כחלק מפסקת ההתגברות ברוב של 61 חברי כנסת, אך אז העליון לא יכול יהיה לבטלו, (את כולו או חלקו, ט"צ) במשך ארבע שנים. הכנסת תוכל להמתין ולחוקקו שנה מיום השבעתה של כנסת חדשה, בתנאים הבאים: החלטת בית המשפט העליון התקבלה בהסכמת כל שופטיו (פה אחד).

 

שר המשפטים הגיע אתמול לוועדת חוקה, חוק ומשפט שדנה ב"הצגת תהליך העבודה", בנוגע לחקיקת "השלב הראשון" ברפורמה המשפטית. הדיון נפתח בסערה עם נאומים שנקטעו והוצאת חברי כנסת מהאופוזיציה שטענו ל"סתימת פיות".

 

יו"ר הוועדה שמחה רוטמן ניסה לנאום בפתח הדיון ואמר: "לא נעצור עד להשלמת המשימה. התהליך יתנהל בשיח מתמיד ובשיתוף פעולה עם השר לוין ותוכניתו". נאומו נקטע פעם אחר פעם על ידי חברי אופוזיציה שהגיעו לוועדה, ובתגובה הוא הוציא אותם בזה אחר זה.

 

בזמן המהומה זעמו חברי האופוזיציה על כך שרוטמן הנמיך את המיקרופונים שלהם. הוא הבהיר כי הם לא הושתקו, אך ציין: "אני לא אתן לכם להשתיק אותי ואת שר המשפטים ואם אתם לא יודעים לחכות לתורכם לדבר אתם תושתקו". ח"כ יוראי להב־הרצנו מיש עתיד השיב לו כי "זו סתימת פיות", והוצא מהדיון.

 

לאחר מכן קיבל את רשות הדיבור שר המשפטים לוין שאמר כי הציג רפורמה "ראשונית". לדבריו, "אני חושב שהיא הכרחית לקיום הדמוקרטי, להשבת אמון הציבור". בתגובה צחקו חברי הכנסת מהאופוזיציה. לוין המשיך: "אני רואה בצער גדול את הדברים המתלהמים שנאמרים על ידי מספר מנהיגי ציבור וראשי מערכת המשפט בנושא. אין מקום לאמירות מתלהמות, לסמלים נאציים או אלימות כלשהי".

 

הוא הוסיף כי הוא "נחוש לקדם את הרפורמה ולא חשובים האיומים". לוין אמר כי "התמיכה הציבורית ברפורמה", כלשונו מרגשת אותו. ח"כ אפרת רייטן מהעבודה אמרה: "אנחנו מזמינים אותך להפגנה במוצאי שבת, לראות את התמיכה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים