יוני חנציס, המשנה למנכ"ל דוראל אנרגיה, אופטימי בסך הכל. נכון, המצב בשוק החשמל בישראל די עגום. לפי ההערכות, רק כ־10% מהחשמל בארץ מבוסס כיום על אנרגיות מתחדשות, זאת לעומת המדינות המובילות באירופה כמו גרמניה, ספרד ואנגליה — שם מדובר על כ־50% בממוצע. ישראל מפגרת הרחק מאחור אחרי המערב ומתבססת באופן כמעט מוחלט על דלקים מזהמים לצורך הפקת חשמל. היעד שהציבה הממשלה לקראת 2030 — הפקה של 30% מהחשמל באמצעות אנרגיות ירוקות — נראה רחוק, אבל חנציס דווקא חושב שיש גם סיבות להיות מעודדים.

"מדובר ביעד מאוד מאתגר", הוא אומר, "אבל זה יעד אפשרי. החברה שלנו וגם המתחרים עושים הכל כדי להניע את העגלה הזאת ולהגיע לשם. בשנים האחרונות יש גם אוזניים כרויות ברשות החשמל לפתיחת החסמים בשוק. האם אני מאמין שנגיע ליעד ב־2030? אני לא חושב, אבל אפשר להגיע קרוב לשם. אני לא רואה רק שחורות. יותר מכך, העתיד לא מסתיים ב־2030, צריך להמשיך משם הלאה ולהגיע ב־2050 ל־50% ו־60%. תשמעי, יש פה שמש. אנחנו פועלים במדינות אירופה, שיש שם הרבה פחות שמש מאצלנו", הוא צוחק. "אין סיבה שלא נהיה מהמובילים בעולם ושתהיה פה הרבה אנרגיה מתחדשת והרבה אנרגיה סולארית".

דוראל אנרגיה, שפועלת משנת 2007, היא אחת החברות הוותיקות בישראל בתחום האנרגיה הירוקה, שנחשב כיום לאחד החמים טכנולוגית וגם אצל המשקיעים. ישראל היא מעצמה עולמית בתחום ושורה של חברות כחול־לבן כמו דוראל, נופר אנרג'י, אנלייט ואנרג'יקס שותפות ומעורבות בשלל פרויקטים לייצור חשמל ירוק באירופה ובארה"ב. למרות זאת, המצב בשוק החשמל המקומי בכל הנוגע לאנרגיות מתחדשות נמצא הרחק מאחור. הרפורמה בשוק החשמל שנכנסה לתוקף בינואר השנה, ותגיע להבשלה מלאה בתחילת 2024, מעוררת תקוות אצל חנציס ושאר החברות הישראליות בתחום.

סוף למונופול

במסגרת השלב הראשון של הרפורמה, שוק החשמל כבר נפתח לתחרות בכל מה שנוגע לצרכן הביתי, מה שמאפשר לכולנו כבר כעת לבחור ספק חשמל חדש. כל מה שצריך זה להתקין מונה חכם בעלות חד־פעמית של 265 שקל, ולבחור ספקית שירות מבין שורה ארוכה של ספקיות וירטואליות שנכנסו לזירה כמו סלקום, פרטנר, סופרגז, פזגז, אמישראגז (אלקטרה פאוור), הוט, בזק ועוד. המתחרות החדשות מציעות תעריפים בהוזלה של בין 6% ל־15% – בהתאם לשעות צריכת החשמל. כלומר, ככל שתפעילו את מכונת הכביסה, למשל, בשעות השפל, החשבון יהיה זול יותר. את חשבון החשמל החדש תקבלו מהספקיות, ולא מחברת החשמל, אבל חשוב להדגיש כי בניגוד לדוראל, למשל, הספקיות הווירטואליות לא מייצרות חשמל בעצמן, אלא מתחרות רק במקטע של קצה הרשת — כלומר האספקה לצרכן, כשאת החשמל הן רוכשות מחברת החשמל או מיצרנים אחרים.

חנציס לא אופטימי במיוחד לגבי היעילות של התחרות זאת לטווח הארוך. "האירוע הזה עבור הספקיות החדשות לא ממש רווחי, מדובר באירוע הפסדי. בממוצע עלות הרכישה לכל קילוואט יותר גבוהה מהתמורה שמקבלים מהצרכן, בטח לאחר שגם נותנים לו הנחה".

אז למה חברות רבות נכנסו לשוק הזה?

חנציס: "קודם כל כדי להשיג נתח שוק. חברות הסלולר או הגז יכולות להציע גם סוג של טריפל לצרכן – דיל שיכלול תקשורת וחשמל, או גז וחשמל. נכנסו הרבה חברות טובות לתחרות הזאת, אבל רבות מהן לא ממש מכירות את השוק, לא מבינות עד הסוף את המשמעות ועלולות לדמם כסף. 2023 היא שנת הזדמנות לחברות האלה להשיג כמה שיותר לקוחות, אבל בטווח הארוך חברות שרק מספקות חשמל לא יוכלו לדעתי לשרוד לאורך זמן בלי היכולת לייצר חשמל".

וכאן נכנס לתמונה החלק השני של הרפורמה, שיחל בינואר 2024, לאחר שרשות החשמל והחברה הממשלתית "נגה" לניהול מערכת החשמל בישראל ביקשו ארכה של שנה להתארגנות. במסגרת השלב השני יוכלו יצרניות חשמל ירוק כמו דוראל להתקשר ישירות לצרכנים הפרטיים, וגם ובעיקר לחברות הגדולות במשק, ולספק להן חשמל בתעריף שיוסכם ביניהן, בניגוד למצב כיום שבו רשות החשמל קובעת את התעריף של החשמל הירוק. עבור דוראל והמתחרות שלה בענף מדובר בצעד דרמטי. החשמל הירוק, אגב, לא יגיע בהכרח ישירות לחברות שחתמו את החוזה מול דוראל ויצרניות אחרות, אלא יוזרם לרשת החשמל הכללית. עם זאת החתימה מול היצרניות המתחדשות יבטיח כלכלית את ההזרמה של החשמל הירוק לרשת.

המשמעות הכוללת של הרפורמה היא למעשה סיום המונופול של חברת החשמל בישראל. נכון להיום, חברת החשמל היא היצרנית וספקית החשמל הראשית בישראל (אחראית לייצור 60% מהחשמל) לצד יצרניות חשמל פרטיות קטנות. חמש תחנות כוח כבר הופרטו, ויש אחרות שעדיין נמצאות בתהליך הפרטה. שוק החשמל מחולק לשלושה מקטעים: ייצור, הולכה ואספקה. בתחום ההולכה – הפעלת הרשת – חברת החשמל תישאר מונופול, אבל בשני המקטעים האחרים, ייצור ואספקה, השוק נפתח לתחרות כוללת.

כך, למשל, חנציס מעריך שבשנים 2024־2025 דוראל תספק בין 3.5% ל־4% מכלל צריכת החשמל במשק. "הנתון המעניין הוא שבשנתיים הקרובות דוראל תקים 40% מסך המתקנים הסולאריים החדשים בישראל. מדובר בגיגה־ואט חשמל — אלה מספרים בהיקפים גדולים גם בהשוואה לחו"ל. מסתמן שנהיה הספק הפרטי הכי גדול, אפילו יותר מהמפעילים הפרטיים של תחנות הכוח. לי יש בעצם תחנת כוח שהיא פשוט מבוזרת במרחב, המון־המון שדות סולאריים בכל רחבי הארץ".

אחת הבעיות הגדולות היא חוסר היכולת של חברת החשמל להכניס לרשת מקורות חדשים של אנרגיה מתחדשת.

"זאת לא בעיה ייחודית לישראל, זה נכון שיש אתגרי תשתית ושחברת החשמל מתקשה כרגע לקלוט את כל האנרגיה המתחדשת, אבל אנחנו בדוראל נמצאים יחסית בצד הטוב של האירוע הזה. שריינו את הרשת, יש לנו זכות ראשונים על הכמויות שלנו, זאת כמו הערת אזהרה בטאבו".

רוב החברות הישראליות לייצור אנרגיה מתחדשת מעדיפות לרכז את מירב הפעילות שלהן בחו"ל.

"קודם כל זה טבעי – רוב השוק, כלומר רוב הקרקעות, מטבע הדברים נמצאות בחו"ל. ברור שהשוק באמריקה, למשל, הרבה יותר גדול ושמהפעילות בחו"ל יבואו רוב ההכנסות. הרבה שחקנים מדירים את הרגליים מהשוק הישראלי גם בגלל החסמים הרגולטוריים, אבל לדוראל יש החלטה אסטרטגית, אני לא אגיד לך שזה רק מציונות, זאת החלטה עסקית להישאר בשוק הישראלי ולהפוך לשריף של השוק. הקרקעות בשוק הזה מתרכזות כרגע בעיקר בקיבוצים, ואנחנו עובדים עם הרוב המוחלט של הקיבוצים. כשמסתכלים על היקף הפעילות וההכנסות שלנו בתקופה הקרובה, יותר מחצי מההכנסות מגיעות מישראל. אנחנו מאמינים בשוק הישראלי. גם אנחנו עולים על מטוסים כמו המתחרים, אבל גם נשארים בארץ".

מתקנים מעל מטעים

דוראל אנרגיה נסחרת בבורסה בתל־אביב לפי שווי שוק של כ־1.5 מיליארד שקל. החברה הוקמה על ידי דורי דודוביץ' ואלון קסל. מנכ"ל החברה הוא יקי נוימן. דוראל פועלת בישראל ובחו"ל באמצעות מאות פרויקטים המשלבים אנרגיה סולארית ואגירת אנרגיה. פרויקט הדגל שלה באינדיאנה שבארה"ב מתפרס על שטח של כ־50 אלף דונם וצפוי לייצר 1,600 מגה־ואט חשמל נקי. העבודות על הפרויקט בעיצומן, וחלקו הראשון צפוי להיכנס לפעילות מסחרית במהלך 2023. דוראל מקימה גם את המתקן הראשון בישראל לייצור מימן ירוק. בנוסף, לחברה יש מתקנים סולאריים שיושבים מעל מטעים, ומאפשרים שליטה בכיוון הצמיחה של העצים ובגובהם, וכן ויסות חום וקור כדי למנוע נזקי מזג אוויר.

בינואר לפני שנה זכתה דוראל במכרז של משרדי האנרגיה והחקלאות לעריכת פיילוטים בתחום הדו־שימוש של קרקעות לפרויקטים אגרו־וולטאיים — כלומר ייצור חשמל מפאנלים סולאריים לצד גידולים חקלאיים. כמו כן, החברה מפעילה מתקני ביוגז במפעלי נייר חדרה, בקיבוץ להב ובקיבוץ מעלה גלבוע, שקולטים זבל ושפכים ומייצרים מהם חשמל.

"עם כל הפרויקטים שלנו ושל המתחרים — עדיין האנרגיה המתחדשת היא רק 10% מכלל האנרגיה המיוצרת בישראל. זה לא הרבה, הקצב לא מספיק גבוה", מודה חנציס. "הביקוש לחשמל ירוק הוא סופר גבוה, וגם אם ניקח אותנו ואת כל המתחרים שלנו, לא נוכל לעמוד בביקוש בשנים הקרובות".

מה תהיה המשמעות לגבי התעריפים של החשמל הירוק?

"המוצר הירוק יהיה פרימיום, הוא יעלה בהתחלה יותר מהחשמל הרגיל, בוודאות. היום אני יושב עם המנכ"לים הכי בכירים במשק. אני אומר להם: 'חברים, בצניעות, אני בוחר אתכם, זה לא שאתם בוחרים אותי'. המנכ"לים האלה לא רגילים שמדברים אליהם ככה, הם רגילים שמחזרים אחריהם, אבל זאת המציאות. סגרנו כבר עם מספר לא קטן של חברות הייטק".

המשמעות של החשמל הירוק עבור החברות הגדולות במשק היא קריטית, בעיקר עבור היצואניות המובילות וחברות ההייטק. דרישות הסף בחו"ל לגבי הליכי ייצור ירוקים הן תובעניות כבר היום. בעתיד הלא־רחוק, מוצרי יצוא ישראליים שלא יופקו בדרכים ירוקות ייתקלו בקשיים גדולים בשיווק מעבר לים. חנציס: "יש ביקוש גדול בארץ לחשמל ירוק. יש איקס חומר שכולם רוצים אותו, ואי־אפשר לספק את כל הכמות. כבר היום אנחנו מכוונים את אספקת החשמל הירוק לחברות ההייטק הגדולות, כולל הבינלאומיות שיש להן סניפים בארץ.

מה לגבי העתיד?

"הדרך הכי מהירה להגיע ליעדים, למשל 30% חשמל ירוק ב־2030, היא חדשנות ופיתוחים טכנולוגיים. קחי דוגמה: פאנל שפעם הפיק 200 ואט, היום הוא מפיק 600. זה פי שלושה על אותה כמות שטח. כלומר החדשנות הטכנולוגית היא מכפיל כוח חשוב. יש פה כמה תחומים. אחד החשובים הוא היכולת לאגור אנרגיה. היום האגירה היא יומית, אבל בעקבות המלחמה באוקראינה, ולא רק, מחפשים פתרונות של אגירה ארוכת טווח. זה תחום שמתפתח בטירוף. אנחנו משקיעים בכמה חברות שנמצאות על סף פריצה בתחום הזה. תחשבי על היתרון שיש לאגירת אנרגיה ארוכת טווח. למשל, תהיה לך יכולת לאגור מקיץ לחורף.

"התחום השני הוא מימן ירוק. חברות שיכולות לקחת אנרגיה מתחדשת ולהפריד את האטום של המימן מהמים. מדובר בדלק העתיד, וגם במוצר שאפשר לאגור אותו. בעידן בו אנו חיים, בסופו של דבר אי אפשר יהיה לברוח מזה. הבסיס של שוק החשמל צריך להיות עוד אנרגיה סולארית, עוד רוח, עוד ביוגז. לצערי יש עדיין לא מעט חסמים בישראל. קשה פה, אבל לאט־לאט העניין מתחיל לשקוע ולחלחל אצל הרשויות. גם לגבי רפורמת החשמל, מי היה מאמין שהיא תגיע? והנה היא לגמרי כבר כאן".