המהפכה המשפטית: מדיבורים למעשים

תוכנית הממשלה לשינוי פני מערכת המשפט צפויה לעלות השבוע על פסים מעשיים – באמצעות תחילת החקיקה בכנסת. זאת אחרי שהניסיונות להגיע לפשרה כלשהי בין מקדמי המהלך, ובהם כמובן שר המשפטים יריב לוין, נכשלו. בשיחות סגורות אמר לוין שאכן אין פריצת דרך בנושא. הוא טען כי מתנגדי הרפורמה, ובהם אנשי האופוזיציה, דורשים קודם כל עצירה מיידית של החקיקה, מהלך שמבחינתו מהווה סחבת ולא הידברות.

יו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן מתכוון להביא מחר לקריאה ראשונה במליאת הכנסת שניים מסעיפי השינוי המשטרי שהוא מציע: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וקביעה שבג"ץ לא יכול להתערב בחוקי יסוד שחוקקה הכנסת. לאחר שהצעות אלו יעברו מתכוון רוטמן להתחיל בדיון בוועדת החוקה על איסור שימוש בעילת הסבירות ועל החלת פסקת התגברות, אשר תגביל את בית המשפט העליון בביקורת שיפוטית על חוקים רגילים.

לפי הצעת החוק המוצעת, הוועדה לבחירת שופטים בראשות שר המשפטים תמנה תשעה חברים: אליו יתווספו נשיא/ת העליון, שני שופטים בגמלאות שימנה שר המשפטים בהסכמת נשיא/ת העליון, שני שרים אחרים שתקבע הממשלה ושלושה חברי הכנסת – יו"ר ועדת החוקה, חבר קואליציה וחבר אופוזיציה.

הרוב הדרוש לבחירת שופטים לעליון יעמוד על חמישה חברי ועדה (במקום שבעה לפי "חוק סער"). ועדת החוקה תזמן את המועמדים להופיע בפניה לפני שהוועדה לבחירת שופטים תכריע בעניינם. לאחר מכן הם יזומנו לשימוע בפני העליון.

|

הצעת החוק השנייה שתעלה במליאה, קובעת, היעדר שפיטות לגבי תוקפם של חוקי יסוד. מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות העליון, לא יידרש לשאלה בדבר תוקפו של חוק יסוד, ולא יהיה תוקף להחלטה שהתקבלה בעניין.

היועמ"שית גלי בהרב־מיארה צפויה להתנגד לשלוש הצעות חוק נפיצות שידונו בוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים לוין: חוק לגירוש משפחות מחבלים של חנוך מילביצקי (ליכוד ), "חוק דרעי 2 " עליו חתומים כל חברי הקואליציה, וחוק הכפפת המחלקה לחקירות שוטרים לשר המשפטים.

היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט הודיע ב־ 2018לנתניהו כי חוק גירוש משפחות מחבלים אינו חוקתי וכי שימוש בו יפגע פגיעה קשה בחירותם ובקניינם של אלה - בני משפחה ייפגעו בשל מעשה של בן משפחה אחר ואין הוכחה למסוכנות שלהם. ההצעה גם העלתה חשש משפטי כי קציני צה"ל ייתבעו בבית הדין בהאג על פשעי מלחמה. למרות כל זאת, ועדת השרים לחקיקה אישרה בזמנו את הצעת החוק, למרות התנגדות מנדלבליט, ואולם לא קודמה.

בחוות דעת שהגישה קבעה היועמ”שית כי “חוק דרעי 2” “יוצר חור שחור, סבירות גבוהה שייפסל בבג”ץ” והבהירה כי לא תגן עליו. הצעת הקואליציה לחוקק חוק עוקף בג"ץ נועדה לאפשר לנתניהו לשוב ולמנות את אריה דרעי לכהונת שר, לאחר שנאלץ לעזוב את תפקידיו בעקבות פסיקת בג"ץ. אם החוק יעבור בכל מקרה, כפי שמסתמן, יתחולל שוב משבר חוקתי - היועצת לא תגן עליו בפני בג"ץ אם יוגשו עתירות התוקפות אותו. אם תעבור החקיקה בכנסת השוללת מבג"ץ סמכות להתערב בחוקי יסוד, הוא בכל מקרה יהיה מנוע מלדון בעתירות.

היועצת צפויה להתנגד גם לחוק מח"ש, שמטלטל את המשטרה והפרקליטות. בהרב־מיארה תטען שלא ניתן לקדמו במהירות משום שהוא משנה סדרי בראשית בפיקוח על המשטרה ועל הפרקליטות - מכפיף את הבקרה על מערכת אכיפת החוק לשר שהוא דמות פוליטית.

את ההצעה הגיש מ"מ ראש מח"ש בדימוס, משה סעדה, חבר הליכוד. כאמור, על פי ההצעה מח"ש תוצא מהפרקליטות ותועבר ישירות לשר המשפטים. היא תקבל סמכות לחקור פרקליטים, לרבות את פרקליט המדינה. מנהל המחלקה יתמנה על ידי שר המשפטים ועליו להיות כשיר לכהן כשופט עליון.