השלכות המהפכה המשפטית: "הוצאת כסף לחו"ל עלולה להביא לסגירת חברות"

האזהרות לפגיעה בכלכלה הישראלית כתוצאה מהמהפכה המשפטית הולכות ומצטברות וכעת מצטרף אל הכלכלנים, אנשי העסקים ובכירים במשק שמביטים מודאגים על מה שקורה גם יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר בבורסה לניירות ערך שאומר ל"ממון": אני מודאג מהפגיעה בחברות הישראליות שעלולה להביא לסגירה של חברות".

מה אתם רואים אצל המשקיעים בשוק ההון?

"מה שראינו בפברואר זה שעם ישראל שאין לו סכומים בשביל לפתוח חשבונות בבנקים זרים במליוני דולרים, מסיט השקעות ממניות, אג"ח וקרנות ישראליות להשקעות בניירות ערך זרים או קרנות כספיות דולריות. הנסיון שלי מלמד שהוצאת הכספים לחשבונות בחו"ל בדרך כלל פוגעת במשקיע הישראלי כי השקל היה חזק לאורך שנים והם הפסידו בטווח הארוך. בנוסף החשבונות בחו"ל יקרים לניהול. אני אומר זאת כמובן בהנחה שהכסף יחזור בשלב מסוים לארץ כשהכל יירגע. לרוב הציבור כאמור פתיחת חשבון בנק בחו"ל לא אפשרית, לכן החודש לראשונה ראינו שהציבור רוכש מניות בארה"ב על חשבון מניות בתל־אביב. זה הואץ בפברואר מאז שהמתיחות הפוליטית תפסה כאן כותרות. הדבר הכי מדאיג שראינו לראשונה בחודש שחלף - שהציבור מוכר אג"ח של חברות ישראליות וגם של ממשלת ישראל וקונה אג"ח של מנפיקים זרים".

כמה מניות נמכרו ולאיפה עבר הכסף?

"בפברואר נמכרו מניות ישראליות בסך של 2.5 מיליארד שקל. אג"ח ישראליות נמכרו ב־6 מיליארד שקל. הציבור רכש מניות בחו"ל ב־1.3 מיליארד שקל ואג"ח בחו"ל ב־600 מיליון שקל. ההפרש בין המכירות לרכישות בחו"ל אלו הכספים שעברו לקרנות כספיות דולר בישראל. הכסף נשאר בישראל אבל בפועל הקרנות רוכשות נכסים דולריים. גם הכניסה של הציבור לקרנות כספיות שקליות בהיקף 4.9 מיליארד שקל, זה אמנם נשאר בארץ כפיקדון שקלי, אבל יצא משוק המניות והאג"ח.

מה הסכנה בזה?

"כרגע משקיעים פועלים מתוך ראייה שסוף העולם הגיע וזה אף פעם לא טוב. סכנה שנייה היא שכשאתה מוכר מניות ישראליות ואג"חים ישראליות - אתה פוגע בחברות הישראליות ובעצם מעניש אותן, ומייקר את עלות המימון שלהן. זה מדאיג מפני שבסוף היום זה יגיע לפגיעה ברווחיות של החברות הישראליות, עד כדי סגירת חברות. שוק ההון זה החמצן של החברות האלה. מכירת מניות של חברות ישראליות פירושה שהן מאבדות אופציות מימון סבירות.

ביחס לאגרות חוב ממשלתיות, בהן אין עדיין פדיונות בהיקפים גדולים, זה עלול להביא לייקור עלות החוב של הממשלה ובסופו של דבר לגידול בתשלומי ריבית של ישראל. במקום לממן חינוך ובריאות נממן ריבית. כל אחד אומר, אני רק דואג לעצמי, אבל זאת ראייה שגויה".

אתה מודאג?

"אנחנו עוד לא במקום של פאניקה אבל אנחנו בהחלט מודאגים מהמגמה. כסף שיוצא אף אחד לא מבטיח שהוא יחזור. השקעות אסור לנהל מתוך פאניקה אלא מתוך ראייה ארוכת טווח. הריבית היום מאוד גבוהה וזה אומר שבאופן כללי הסביבה כיום מסוכנת יותר לחברות בנושא המימון".

אתה מודע לזה שיועצי השקעות בבנקים מייעצים להסיט השקעות לחו"ל?

"היועצים בבנקים מנסים לצמצם הפסדים לבנק וללקוח ולכן הם מייעצים להסיט את ההשקעה לדולרית ולא למכור את כל התיק ולשים בפיקדון שקלי. גם המוסדיים מסיטים כסף להשקעות בארה"ב אבל בשיעורים נמוכים".

מה הפתרון?

"ודאות זה כבר לא פתרון אלא תפילה. אנחנו רוצים כמו כולם שיהיה פתרון ונחזור לשגרה. אני חושב שבנק ישראל צריך לשדר יציבות למשקיעים, לצאת החוצה ולהגיד שיש לנו כלכלה טובה, שיש סיכונים אבל שבסוף הם פה כדי לגשר על חוסר הוודאות. הם צריכים להגיד שיש לנו יתרות מט"ח עצומות וישתמשו בהן אם יהיה צורך. הציבור צריך לדעת שיש פה גוף שיעשה כל מה שצריך ויתערב כדי לשמור על יציבות. יכול להיות שבנק ישראל צריך לקנות מניות בנקים כמו ממשלת יפן שקונים אג"ח במשך שנים".