"המפגינים ממש לא אנרכיסטים. הם מלח הארץ. אבל מי שפוגע בשוטרים, נטפל בו"

מזל גדול שהיה מי שתיעד את רפ"ק מאיר סוויסה זורק את רימון ההלם אל תוך קהל המפגינים. יש אירועים/מצבים שהאדם הסביר מתקשה להאמין שאירעו אם אינו רואה תיעוד. הרי אנשים נוטים להגזים, להעצים באופן דרמטי מצבים שהיו עדים להם. אבל הנה הסרטון שצולם בידי אחד המפגינים ואי־אפשר להתבלבל: סוויסה, קצין משטרה ותיק, אוחז בידו רימון הלם, משחרר את הנצרה ומשליך אותו כמה עשרות מטרים קדימה. הוא מתפוצץ ברעש גדול בתוך הקהל ומהמקום שבו עומד הצלם האלמוני אפשר לראות רק את העשן במקום הפיצוץ ואת ההמולה שנוצרת בעקבותיו.

לא סתם הוא נקרא רימון הלם. רגע הפיצוץ בהחלט מהמם, יוצר הבזק אור מסנוור וקול פיצוץ עוצמתי. קראו על האמצעי הזה ברשת. האפקט שלו נועד "לגרום לדיסאוריינטציה זמנית לחושי האויב". להמם ומייד לתקוף. זו המטרה.

הסרטון הזה צולם ביום רביעי שעבר סמוך למחלף השלום בתל־אביב, לא הרחק מהירידה לנתיבי איילון, במסגרת אירועי "יום השיבוש הלאומי" שעליו הכריזו ארגוני המחאה נגד המהפכה המשפטית. אתמול, במסגרת "יום ההתנגדות לדיקטטורה", היו שוב התנגשויות אלימות בין המשטרה למפגינים. כמו בשבוע שעבר, גם הפעם חיכו למפגינים לוחמי יס"מ ומג"ב, מחסומי לחץ, פרשים ומכת"זיות. וגם הפעם נעצרו עשרות.

המשטרה, שידעה להכיל עד לפני שבועיים את המחאה נגד בליץ החקיקה, עברה להתקפה בעקבות לחץ עקבי של השר הממונה עליה, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. בן גביר דורש מהמפכ"ל ומהשוטרים לטפל בהפגנות ביד קשה וקורא למפגינים ”אנרכיסטים“. הוא מקפיד להגיע לכל חפ"ק משטרתי באזורי ההפגנות ולהצטלם מול הפלזמות מחלק הוראות והנחיות למפכ"ל ולקצינים הבכירים. מה מכל אלה מחלחל למטה, אל השורות בשטח?

רפ"ק סוויסה משליך את הרימון. "אין לו חיים"

בקבוקי מים על פרשים

ואולי זה המחיר שצריך לשלם על מחאה אקטיבית, שחורגת מגבולות הנחמדות וכוללת הפרות סדר וחסימת כבישים ראשיים. אם עמידה בכיכר הבימה, שמיעת נאומים, שירת התקווה והתפזרות כבר לא רלוונטיים, אז לאפשרויות האחרות יש מחיר. עשרות רימוני הלם השליכה המשטרה ביום רביעי שעבר. 15 מפגינים נפצעו. רימון הלם פגע בראשו של שחר מור, 51, וכתוצאה מכך אחת מאוזניו נקרעה. היה לו מזל גדול שזה נגמר רק באוזן. רימון הלם אחר פגע בכתפו של המפגין דן פלד וגרם לו לכוויה קשה. נועה גפן־רון נפצעה בפניה מפיצוץ רימון הלם, וכתוצאה מכך נגרמו לה כוויות וחתכים והיא נזקקה לתפרים. מפגינים אחרים חטפו בעיטות מסוסים.

עכשיו אנחנו במטה הארצי בירושלים, באגף המבצעים האחראי על האבטחה של אירועי המחאה וגם על הטיפול בהפרות הסדר. תת־ניצב שלומי טולדנו, ראש חטיבת השיטור באגף המבצעים, תוהה למה לא מדברים גם על השוטרים שנפצעו בהפגנה. "11 שוטרים נפצעו, שישה מתוכם ננשכו, שוטר אחד שבר את היד. אז אם אתה שואל אותי איך זה שנפצעו מפגינים, אתה צריך לשאול גם איך הגענו למצב שהמשטרה באה לאבטח מחאה לגיטימית, וסיימה את האירוע עם 11 פצועים. השוטרים לא מחפשים עימותים; בכל הפגנה נקבעים גבולות הגזרה שלה, וברגע שהגבולות הללו מופרים האירוע הופך להפרת סדר. והפרת סדר היא לא אירוע נחמד, לאף אחד מהצדדים".

טולדנו אחראי על בניין כוח השיטור האמון על פיזור הפגנות. תורת הלחימה, נהלי הפעלת האמצעים לפיזור הפגנות ואימון הכוחות, כל אלו תחת אחריותו. בתשעת השבועות שעברו מאז החלה המחאה הוא לא ראה שום תופעה או מגמה שהפתיעה אותו.

יש מי שקורא למפגינים האלה "אנרכיסטים".

"אלו ממש לא אנרכיסטים. אני רואה בהם מלח הארץ, אנשים לגיטימיים לגמרי שמוחים מדם ליבם. רוב־רובם של המפגינים מביעים את מחאתם ומתפזרים בשקט. אבל ישנו מספר מצומצם של כמה עשרות שמתעמתים עם שוטרים, פורצים מערכי גידור, כאלו שלא נשמעים לקריאות השוטרים. מי שמפר את הסדר ופורע חוק, גורם נזק לציוד ולתשתיות, פוגע בשוטרים, זורק בקבוקי מים על סוסי המשטרה - בהם אנחנו מטפלים ונטפל".

הקשחתם את הטיפול בהפגנות בעקבות לחץ של השר הממונה עליכם. בהפגנות הראשונות איפשרתם למפגינים לרדת לאיילון, ואחרי לחץ של השר אסרתם את הירידה ואתם אוכפים את זה ביד קשה. יותר ויותר מפגינים טוענים היום שהמשטרה הפכה לזרוע פוליטית.

"זה ממש לא נכון. לשר ישנה מדיניות, וגם לקודמיו בתפקיד הייתה מדיניות. כשהייתי ראש מחלקת מבצעים השתתפתי בדיונים רבים שבהם הוגדרה המדיניות על ידי השר הממונה ועל ידי המפכ"ל, כך שזה לא חדש. בסוף משטרת ישראל כפופה לחוק ועליה לפעול על פי החוק בלבד. אנחנו מקבלים פקודות אך ורק מהמפכ"ל. אני מתחייב בפניך, משטרת ישראל פועלת על פי החוק בכל מחאה ולא משנה מאיזה צד פוליטי היא ומאיזה מגזר. לא שינינו שום שיטה ושום טקטיקה, אנחנו לא זרוע פוליטית, חד־משמעית".

הציבור החרדי מתלונן כבר שנים על אלימות המשטרה נגדו בהפגנות. בהפגנות הפלג הירושלמי הקיצוני משתמשת המשטרה בדרך כלל בהתזת "בואש", נוזל מסריח שנדבק לבגדים ולגוף ומרפה רק אחרי עשרות מקלחות וכביסות. הפרשן והעיתונאי החרדי, ישי כהן, פירסם בשבוע שעבר באתר "כיכר השבת" מאמר שכותרתו: "איפה הייתם כששוטרים הכו ללא רחם בחרדים? עכשיו התעוררתם?"

בקיץ 2020, זמן קצר אחרי שפרצה "מחאת בלפור" מול בית ראש הממשלה בירושלים, התלוננו המפגינים על אלימות המשטרה נגדם. הלכתי אז יחד עם כתבנו בירושלים, גלעד כהן, לכל המגזרים בעיר, לחרדים, לשמאלנים שמפגינים בשיח' ג'ראח ולערבים במזרח העיר, וכולם דיברו על אלימות השוטרים בהפגנות. בהקשר הזה אף ציבור לא מקופח. בכתבה ההיא הגענו גם לבן גביר, אז עדיין עורך דין פרטי עם משרד משגשג שעשה קריירה יפה מייצוג מפגיני ימין וחרדים בתביעות פיצויים מול המשטרה. "בכל שבוע נכנסים אליי בחורים שחטפו מכות משוטרים בהפגנות", אמר לנו, "הוספתי עכשיו שני עורכי דין חדשים למשרד כדי להתמודד עם כמות התביעות נגד משטרת ירושלים. זה הרביצו לו בהפגנה, זה עצרו אותו ללא עילה ואת זה בית המשפט שיחרר לאחר שקבע כי מעצרו היה מעצר שווא. ישנה עלייה תלולה בכמות המעצרים בהפגנות, ואני מודה שזה קיים לא רק בהפגנות ובאירועים של הימין. זו התנהלות יס"מניקית של קודם לעצור, אחר כך לדבר. עד שנה שעברה (הכוונה ל־2019) היו לי 50-40 מקרים בכל השנה, והשנה, בשישה חודשים, אני עומד כבר על כ־120 תיקים".

טולדנו אומר שתמיד, בכל הפגנה, המשטרה מנסה לשמור על האיזון שבין חופש המחאה לקיום מרקם החיים, שם קוד לכבישים ולצמתים פתוחים. "בכל הקורסים של המשטרה, מקורס שוטרים בסיסי עד לקורס תתי־ניצבים, מלמדים אותך להסתכל על מחאות/הפגנות בהיטל־על. על כל מחאה! זה אומר התבוננות שוויונית ללא משוא פנים תוך רגישות למוגבלים, קשישים וילדים. מלמדים אותך להפעיל שיקול דעת ושכל ישר. אתה חושב שאני, או כל מפקד אחר במשטרת ישראל, שואל את השוטרים שלו מהן עמדותיו הפוליטיות? האם הם שואלים מה העמדות שלי? תראה לי עוד משטרה בעולם שלשוטרים שלה ישנה כזו יכולת הכלה, כזו סובלנות וכושר ספיגה. אין עוד משטרה בעולם עם ניסיון כמו שלנו בטיפול בהפגנות מסוגים שונים. אבל הכלה היא לא אינסופית. המעבר בין מחאה לגיטימית להפרת סדר הוא לפעמים חצייה של מחסום אחד. למשל, לרדת לאיילון. אם המשטרה שמה מחסום, סימן שהירידה לא מותרת. שזכות המחאה נגמרת בחסימת ציר תנועה מרכזי. אם הגעת לשם, הפרת את הסדר".

מתמודדים עם שיימינג

באופן לא מפתיע, סוויסה ממשיך לעבוד כרגיל, וגם אתמול היה במוקדי המחאה. מח"ש פתחה בחקירת הנסיבות שהובילו אותו ליידות את רימון ההלם לעבר המפגינים. לא ברור אם הרימון הזה הוא שגרם לפציעת מפגינים או רימוני ההלם האחרים שנזרקו על ידי המשטרה. אבל טולדנו מבקש לנסות להכניס אותנו לסיטואציה שבה היה סוויסה. "תצטרף פעם לשוטר או קצין שנמצא בהפגנה כזו, לא משנה איזו הפגנה, העיקר שתחווה פעם אחת מה שאנחנו חווים. מקללים אותך, דוחפים אותך, מתווכחים איתך, יש כאלה שיורקים עליך. רעש, צעקות, ססמאות באוויר במגאפונים, ואתה צריך להמשיך לתפקד בצורה מקצועית ולהקפיד שלא ייחצה הקו האדום שהמשטרה הציבה, אם זה צומת או כביש, את הקו הזה לא עוברים. אז כשזה קורה אנחנו נאלצים לפעול, ולא יעזור, אין טיפול בהפרת סדר שמצטלם טוב. אין דבר כזה. אין פטנט שיודע לעשות את זה ללא מגע יד אדם. זו פעולה מבצעית של חיכוך.

"שים לב שלרוב המוחים אין רצון להגיע איתנו לחיכוך. הם מחבקים את השוטרים, נותנים להם פרחים. אבל בוא נתייחס לחלק הזה של המוחים שלא מקשיבים להוראות השוטרים שקוראים להם לא לעבור את המחסום או לא להתקדם. אז המדרג הראשון של הפעלת כוח שלנו יהיה פיזור והדיפה בידיים ומעצר של מפירי סדר. אם הפרת הסדר נמשכת ומתגברת ישנה אפשרות להשתמש באלות. נכנס האלמנט של רימוני הלם ושל מכת"זית. הבחירה באמצעים היא בהתאם להתנגדות שמופעלת אל מול הניסיון להשליט סדר.

"כל זה קורה בתא שטח מאוד צפוף, בתוך בלגן אחד שלם. אני רוצה לראות אותך במקום סוויסה, נראה אותך. הוא קצין עם הרבה ניסיון, שקול, רב הישגים. בוא תחליף אותו, תעמוד אתה שם במקומו, לא למשמרת אחת, לשעה אחת. אתה חושב שהפגנה היא אירוע סטרילי במעבדה? יש שם אמוציות, כוח שמופעל, המון מתח, צעקות, גידופים. אני מצטער שאנשים נפצעו, אבל מן ההגינות להצטער על כך שגם שוטרים נפצעו".

ועדיין, עם כל הצעקות והגידופים, קצין ותיק כמו סוויסה צריך לדעת לנשום עמוק. גם בתוך המשטרה היו גורמים שמתחו ביקורת על השימוש ברימוני הלם בהפגנה בתל־אביב. הסרטון שתיעד את זריקת הרימון מראה שהביצוע לא תואם את הנהלים. לפי "נוהל הפעלה ושימוש ברימון הלם" של משטרת ישראל, סעיף 6ד', "הטלת הרימון תתבצע לעבר מפירי הסדר באופן שיישאר טווח של כ־1 מ' לפחות בין מקום הטלת הרימון לבין מפירי הסדר". המפגינים שנפצעו מרימוני ההלם הם עדות לכך שהקצינים והשוטרים שזרקו את הרימונים לא פעלו בהתאם לנהלי המשטרה.

מה אתם שומעים מהשוטרים? אתם מדברים איתם על הקשיים, על המתח? המחאה הזו הרי נמשכת כבר למעלה מחודשיים.

"השוטרים מבינים את המשימה, הם מבינים שמחאה היא חלק מאבני היסוד במדינה דמוקרטית. יש שיח פתוח וכל אירוע מתוחקר. אני שומע מהם גם שקשה להם עם השיימינג ברשתות. ישנם כאלה שמצלמים שוטרים ומעלים תמונות שלהם ברשת. למאיר סוויסה שלחו הודעות נאצה לטלפון הפרטי. אשתו גם קיבלה הודעות לא נעימות לטלפון שלה, וזה הגיע גם לילדיו הקטנים. סוויסה הוא לא אדם פרטי, הוא מייצג את משטרת ישראל. רוצים לתקוף? תתקפו את המשטרה. מה אתם רוצים ממנו? אין לו חיים, כל השבוע עובד קשה, בסופי שבוע הוא לא רואה את הילדים, נמצא כל היום בזירות מחאה, פורס גדרות, מתדרך שוטרים, קולט כוחות, מפקד על זירות, את כל זה הוא עושה כקצין משטרה. זה סטרס לא אנושי, ובסוף הוא נאלץ להתמודד עם שיח רשתי אלים נגדו. מה אנחנו כחברה רוצים? שהשוטרים שלנו יעמדו מנגד עם הידיים בכיסים ולא יעשו כלום אל מול הפרות סדר?"