ראש ממשלה תחת השפעה

צריך לדבר על זה: פיטוריו של שר הביטחון גלנט, בניגוד לכל היגיון ושכל ישר, שלא לדבר על טובת המדינה — מעידים קודם כל על מצב נפשי מדאיג של ראש הממשלה. כן, כן, צריך להגיד את מה שמדובר זה מכבר בחדרי חדרים. מדובר בהתנהגות לא רציונלית ומטרידה, שלא ניתן יותר לטאטא מתחת לשולחן. ההשלכות של הפיטורים האלה כל כך מרחיקות לכת ומזיקות, שאי אפשר לנמק אותן אלא אם מדובר במשהו שנעלם מעינינו, כמו מצב נפשי.

זהו ללא ספק ראש ממשלה תחת השפעה. השפעה של מה או של מי — את זה יש לברר בהקדם. לא יהיה מנוס שלצד הבדיקות הגופניות שנתניהו עובר וצריך לדווח עליהן לציבור, הוא יידרש לעבור בהקדם בדיקות של מצבו הנפשי ואילו תרופות הוא לוקח. זו צריכה להיות דרישה מיידית, בלתי מתפשרת, מול ההתנהגות המסוכנת והבלתי רציונאלית שאנחנו חווים, שעשויה להיות עילה לנבצרות גם על פי החוק החדש.

ואם זה לא מספיק כדי להדיר שינה: יש כאן תמרור ענק של מה יקרה אם וכאשר המהפכה המשפטית תעבור. ואולי לא צריך לחכות שזה יקרה. אנחנו שם כבר עכשיו, עמוק בתוך המשטר החדש. דיקטטורה דה-פאקטו. כי איך אפשר לכנות ראש מדינה שמפטר את שר הביטחון שלו רק כי היה נאמן קודם לצבא ולמדינה והעז להתריע מפני סכנה קיומית אמיתית, ואמר דברים שראש הממשלה עצמו מודע להם.

בעיניו של נתניהו, גלנט הפר את קוד הנאמנות האישית לו ולמשפחתו. פיטורים של שר ביטחון בתקופה של איומים ביטחוניים ממדרגה ראשונה ושל כאוס פנימי שכמותו לא היה, מוכיחה על ההשתלטות מוחלטת של המחנה הקיצוני ושל בני משפחתו, בעיקר בנו, על ראש הממשלה. זה צריך להדאיג לא רק את האופוזיציה ואת תנועות המחאה, אלא גם את הליכוד השפוי. כי אם יש מישהו כזה בין בכירי הליכוד, הוא היה צריך להתייצב כבר אתמול בלילה לצידו של גלנט ולהודיע על התפטרותו. ברקת, דיכטר, כץ, אקוניס, גמליאל, קיש, זוהר - איפה אתם. אתם באמת לא רואים מה קורה כאן? אתם לא מבינים לאן נתניהו מוביל את כולנו? זה על ראשכם. אין מי שיהיה אשם יותר ממכם אם האסון שמאיים עלינו יתרחש. אתם תהיו אלה שעמדו מנגד כשעוד ניתן היה לעצור את זה. אתם, וההיצמדות העלובה שלכם לכיסאותיכם.

לא פלא שההודעה על פיטורי שר הביטחון התקבלה אתמול בהלם ובתדהמה, בפרט כשאין שום הסבר לתועלת שזה יביא לנתניהו. קודם כל, הוא צמצם את הקואליציה שלו בשני ח"כים: גלנט ואדלשטיין. עכשיו הקואליציה היא של 62 מנדטים. וחוץ מזה, איך הוא יסביר את זה לצבא. לכוחות הביטחון. איך הוא יסביר את זה לציבור. למדינות השפויות שמסתכלות בתדהמה על מה שקורה כאן. ואם לדבר על המחאה — הרי שפיטוריו של גלנט רק הוסיפו אתמול אנרגיה אדירה לתנועות המחאה, שיצאו מהבתים בשעת לילה כדי להביע את מחאתם.

גלנט עבר את מבחן האומץ. הוא עשה את הדבר הנכון. את הדבר האחראי. למרבה הצער אין תקווה שיהיו עוד אנשים שיעברו את המבחן הזה. נתניהו אותת להם אתמול שהמחיר יהיה כבד. שהם יסיימו את חייהם הפוליטיים. וזה עוד לפני שבכלל התברר איך גלנט מתכוון להצביע. לא מן הנמנע שהוא היה מצביע בעד החקיקה. גלנט יכול היה להסביר אז שהוא התריע, שהוא ביקש לעצור את החקיקה, אבל מה לעשות שלא קיבלו את דרישתו. ובכלל, הוא הרי בעד החקיקה — הוא הצביע בעדה רק לפני שבוע בסיעת הליכוד. אבל אפילו לזה נתניהו לא חיכה.

העיניים היו נשואות אתמול לדיכטר, שרק לפני שבוע הביע פליאה שאחרי החקיקה, במקום שלוש רשויות נפרדות, תהיה לנו רק רשות אחת. הדבר המתבקש היה שדיכטר יעשה עוד צעד ויגיד שהוא לא יצביע, או שהוא יימנע. ואולי הוא התכוון לעשות את זה, עד שהתברר לו אתמול שהוא עומד להחליף את גלנט בתיק הביטחון.

אם דיכטר יסכים לקבל את תיק הביטחון לאחר שגלנט פוטר בגלל שהעז להתריע — הרי שהגענו לשיא חדש של עליבות. את החרפה הזאת דיכטר יתקשה לשאת גם מהקומה ה־14 בקריה בתל־אביב. שלא לדבר על כך שתוך זמן קצר הוא יבין שכל מה שגלנט התריע עליו עומד לקרות במשמרת שלו. דיכטר עתיד להיזכר לתמיד כמי שלא נתן גב לחברו בשעה הקשה שלו, והעדיף את האינטרסים האישיים שלו לפני האינטרסים של המדינה.

אם שום דבר לא יקרה, הרי שהיום יתחיל הדיון על החוק שישנה את הוועדה למינוי שופטים, וביום שלישי או רביעי הוא יובא לקריאה שנייה ושלישית. כדאי שיהיה ברור: מכיוון שמדובר בתיקון לחוק יסוד, לא צריך רוב של 61 כדי שיעבור, מספיק רוב, כל רוב. הסיבה שהקואליציה נלחמת על כל קול, זה כדי שזה ייתן לה תוקף מול בג"ץ, כשזה ידון בעתירות נגד החוק. עם פחות מ־61 קולות, הטעון של מובילי ה"רפורמה" יהיה הרבה פחות חזק.

ויש עדיין שחקן ראשי שנחבא אל הכלים. מישהו שרק לפני שבועיים כולם דיברו רק עליו. איפה הוא. איפה הנשיא. יש מי שאומרים שהוא מנהל משא ומתן חשאי מול ברקת, שמנסה לתווך בין הצדדים.

מה בוער. שייקחו את הזמן. עד שייצאו עם מתווה חדש, יש מצב שנהיה עמוק בתוך קיסרות נתניהו.