להשהות את העלאת הריבית

הוועדה המוניטארית של בנק ישראל תפרסם היום אחרי הצהריים את החלטת הריבית החודשית שלה. סביר להניח שחברי הוועדה המכובדים כבר גיבשו את דעתם והגיעו להסכמה על העלאת ריבית בעוד 0.25% לשיעור של 4.5%. הסיכוי לשכנעם להחליט אחרת נמוך מאוד. אף על פי כן, אלו נימוקיי נגד העלאת ריבית היום:

חלפה שנה מאז התחיל בנק ישראל במסע העלאות הריבית. פרק זמן בהחלט מספיק כדי שמדיניות הריסון המוניטארי תתחיל להשפיע. אבל היא לא משפיעה כצפוי. אף שההוזלות של חומרי הגלם ושל עלויות ההובלה היו צריכות לכופף את האינפלציה אפילו בלי קשר לריבית, הקצב השנתי שלה ממשיך להיות גבוה. מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר בהחלט הפתיע לרעה: הוא שיקף התייקרויות לרוחב סל הצריכה ובמיוחד בענפי השירותים. אם זו המציאות אחר שנה של ריבית עולה, יש מקום לבנק ישראל לחשב מסלול מחדש. כלומר לעצור – "להשהות", כנאמר לאחרונה במקומותינו – את הקפצות הריבית לחודש לפחות.

ממחקרים שפירסמו באחרונה בקרן המטבע הבינלאומית מסתבר שהציבור הרחב מפרש את העלאות הריבית של הבנק המרכזי כצעד אינפלציוני המזניק את עלויות הייצור. זאת ואף זאת; מדיניות מתמשכת של ריבית עולה נתפסת ברחוב דווקא כביטוי לכך שהבנק המרכזי מאמין בהמשכה ובהתעצמותה של האינפלציה. הציפיות האינפלציוניות לא רק שלא מתמתנות, הן מתחזקות וגורמות לתופעה המסוכנת של מרוץ לייקור. הפסקת העלאות הריבית עשויה לכן להתפרש כאיתות שבנק ישראל רואה סוף־סוף את האור בקצה מנהרת האינפלציה.

בנק ישראל יכול להשהות (שוב המילה הזאת) את העלאות הריבית גם מפני שישראל ערב חג הפסח ובמרחק קצר מיום העצמאות. בתקופת החגים רבים נמנעים מהחלטות כלכליות משמעותיות, כך שיש סיכוי גדול שההעלאה תפספס את מטרותיה ושהגורם המשקי היחיד שיושפע מיד ממנה יהיו הבנקים המסחריים - וישראלים עם עודפי חסכונות. בשביל יתר האזרחים העלאת ריבית זו היא תוספת מרורים לחג. פסק זמן בהעלאות הריבית של בנק ישראל מתאפשר גם לנוכח התקציב המרוסן מאוד לשנה זו ולשנה הבאה, שנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון שיבח בפרהסיה.

צילום: אלכס קולומויסקי

מסיבות אלו ונוספות, אי־שינוי בריבית באפריל 2023 הוא צעד מתבקש כלכלית, מוניטארית וציבורית. זו, עם כל הצניעות, דעתו של כותב שורות אלו.