ההגדה של פסח ששרדה את השואה

בכל פסח מוציא מרדכי בן ציון פרינס הגדה מיוחדת אל שולחן החג. גם ילדיו ידעו לאורך השנים כי לא מדובר בהגדה רגילה וכי יש לנהוג בה בזהירות. את ההגדה המיוחדת כתב אביו של מרדכי בן ציון, הרב אברהם פרינס, כשהסתתר בהולנד עם אשתו רחל מפני הנאצים בתקופת השואה.

כששמע כי באירופה עצמה שורפים בתי כנסת, לקח על עצמו הרב אברהם להשאיר שרידים יהודיים. הוא החל להכין לוח שנה יהודי בכתב יד ולציין בו את החגים, וכתב גם את הגדת פסח בכתב ידו. "זה תמיד היה משהו שחיכינו לו בכל ליל סדר", מספרת אביה, נכדתו של אברהם. הסיפור על ההגדה המיוחדת התגלה לאחר שעיריית ירושלים פירסמה פנייה לתושבי הבירה, ועודדה שיתוף של סיפורים על הגדות מיוחדות.

הסיפור עצמו התרחש בשנת 1943. הרב פרינס ורעייתו מסרו תינוקת בת שנה וחצי למשפחה נוצרית, חסידת אומות עולם, ירדו למחבוא והיו פעילים במחתרת. הרב פרינס הבין שמלבד הצורך לשרוד פיזית בתקופה החשוכה ההיא, צריך לשמור גם על המשך קיום החיים היהודיים, והחליט לכתוב בכתב יד את ההגדה של פסח. לשחזר מהזיכרון את נוסח ההגדה, למרות שהיא נאמרת בעברית שאינה שפת אימו, ובחר אף לכתוב אותה בעברית ולחתום אותה במשפט "לשנה הבאה כל ישראל פדויים".

בסיום המלחמה, הבת שנמסרה לאימוץ חזרה להוריה. בהולנד נולדו עוד ארבעה אחים נוספים, ביניהם מרדכי בן ציון, שמחזיק בהגדה שנכתבה בסתר עד היום. בשנת 1952 עלתה המשפחה לארץ ואיתם ההגדה. אביה: "לאחרונה יצאה ההגדה בהוצאה מחודשת. פסח מגיע ואבא שלי יוציא כמדי שנה את ההגדה המאובקת. צרור דפים שכבר מצהיבים, ועליהם מילים של היסטוריה, זיכרון ותקומה גם יחד".