החוקים שפועלים כבומרנג
לידיעת הקוראים יריב לוין ושמחה רוטמן: החקיקה שאתם מובילים במטרה לשרת את הקואליציה במגוון תחומים עשויה לשמש נגדכם בעתיד הלא רחוק. ביום שבו מפלגות האופוזיציה של היום ירכיבו את הממשלה של מחר, הן יהיו אלה שימנו שופטים לעליון
פוליטיקאים בשלטון נוטים להאמין שהם ומפלגותיהם יישארו בשלטון לנצח. אמונה חבויה זו מניעה אותם להתקין תקנות ולחוקק חוקים המשרתים את הקואליציה בארגון הכלכלה, במינהל ציבורי, במערכות משפט ועוד. ואז מגיע רגע התבוסה, השלטון מתחלף, אופוזיציה של אתמול נהיית קואליציה של היום והיא מנצלת לטובתה את המצב שיצר הממשל הקודם. כלכלנים נתנו שם לתופעות אלו ודומיהן: "חוק התוצאות הבלתי־מכוונות".
חישבו על האפשרות הבאה: הממשלה בראשות נתניהו מעבירה בכנסת את חוקי הרפורמה המשפטית וכעבור זמן קצר נופלת. ישראל הולכת לבחירות שתוצאותיהן תואמות את סקרי דעת הקהל האחרונים. מפלגות האופוזיציה של היום מקימות את הממשלה של מחר, וזו – לפי חוקי הרפרומה המשפטית – ממנה מיד שופטת ושופט ליברליים לבית המשפט העליון, בניגוד גמור לכוונותיהם של הוגי הרפרומה, השר לוין וח"כ רוטמן. במצוקתם הרבה מתחילים השניים לשאת נאומים לוהטים נגד "השתלטות הממשלה השמאלנית" על בית המשפט העליון.
ההתרחשויות הנ"ל אינן בלתי־אפשריות. דומות להן קרו גם קרו, במדינות דמוקרטיות ופחות דמוקרטיות. להלן שתי דוגמאות מהזמן האחרון.
נתחיל בדונלד טראמפ. היום צפוי להיות מוגש נגד נשיא ארה"ב לשעבר טראמפ כתב אישום פלילי על־ידי התובע המקומי ברובע מנהטן בניו־יורק (בגיבוי חבר המושבעים הגדול, גדול במספר חבריו, 32, שדיוניו חד־צדדיים וסגורים). התובעים המקומיים נבחרים בארה"ב על־ידי הציבור המקומי, בהצבעת רוב. מועמדים שמרניים נתמכים על־ידי תרומות ועמותות רפובליקניות, מועמדים ליברליים על־ידי תרומות ועמותות דמוקרטיות. במרוצת השנים היו אלה הפוליטיקאים הרפובליקנים שהטיפו ולחצו להרחבת הסמכויות של שופטים ותובעים מקומיים, באמונה שיד השמרנים תהיה תמיד על העליונה. אלא שמאזן הכוחות השתנה, ולמשרת התובע במנהטן נבחר משפטן אפרו־אמריקאי ליברלי, שהחל מיד בהכנות לכתב אישום נגד טראמפ על בסיס חשדות לשורה של עבירות פליליות, ביניהן רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה עסקית וקומבינה במימון בחירות.
משפטנים שמרניים בארה"ב מסתכלים כעת בתדהמה על ההחלטה היוצרת תקדים לפיו כל תובע מקומי נבחר יוכל להגיש כתב אישום נגד נשיא ארה"ב לשעבר, לזמנו לאולם בית המשפט ולשחררו – אולי – בערבות. דייסה שהם עצמם בישלו כשהעצימו את הפוליטיזציה של מערכת חוק וצדק.
ומחוק וצדק באמריקה ל"חוק וצדק" בפולין.
לאחר ניצחונה המוחץ בבחירות 2015 החלה המפלגה השמרנית־לאומנית־פופוליסטית הפולנית "חוק וצדק" לממש את התחייבותה לבוחריה: לשנות ו"לטהר" את מערכת התביעה והשפיטה במדינה בטענה שהיא לא באמת השתנתה מאז נפילת הקומוניזם, והגיעה השעה לעשות בה רפורמה יסודית. כדי להוציאה לפועל נחקקו חוקים (שזכו לרוב אוטומטי בשני בתי הפרלמנט) המאפשרים לשר המשפטים לפטר שופטים ותובעים כלליים ולמנות אחרים, נאמני המפלגה, תחתם. אלפי שופטים הוצאו כך לפנסיה מוקדמת או פוטרו, ביניהם חברי טריבונל לענייני החוקה ובית משפט עליון – שתי הערכאות שיפוט עליונות נפרדות.
הסדר החדש אמור היה לעבוד לטובת מפלגת חוק וצדק. הוא לא. סיעות וחמולות מתחרות במפלגה דחפו מועמדים ומועמדות משלהם לכל משרה שמתפנה במערכת אכיפת החוק, השופטים המודחים עירערו על הדחתם לבית הדין של האיחוד האירופי וסרבו ללכת הביתה, ושר המשפטים, שאינו חבר ב"חוק וצדק" אך שותף בקואליציה, מינה/ניסה למנות את מקורביו למשרות הכי בכירות. בגלל המשבר החוקתי, פולין גם לא מקבלת בינתיים את הסיוע שהובטח לה מהאיחוד, עשרות מיליארדי יורו. התוצאה הכאוטית במערכת המשפט הפולנית רחוקה מאוד מהכוונות המקוריות של מחוללי הרפורמה; כמעט הפוכה. חוק התוצאות הבלתי־מכוונות עובד שם שעות נוספות.
שני סיפורים מהחיים לידיעת השר לוין והח"כ רוטמן.

