במודי'ס הזהירו כבר בנובמבר

ניסיון הממשלה לבצע הפיכה משפטית תואר בעמודים אלה בעבר כ"תאונה קטלנית", כזו שתעלה למדינת ישראל כולה במחיר יקר. זה היה התיאור שלי, ואני צריך לחזור ממנו. ב"תאונה" אין זדון. לעיתים גם אין בה איוולת, אלא רק רשלנות גרידא. מה שמתרחש בישראל בחודשים האחרונים הוא בהחלט איוולת מהולה בזדון אמיתי. רק אמש קרא שר בממשלה למשפט פומבי לנשיאת בית המשפט העליון. המחיר הנורא שישראל משלמת על הזדון והאיוולת הולך ומאמיר. נתניהו, סמוטריץ' וכל החבורה שיזמה את ה"רפורמה" – הם טרם חזרו בתשובה.

חומרים לוועדת חקירה עתידית יש למכביר. בנובמבר 2022, זמן קצר לאחר הבחירות, פירסמה סוכנות הדירוג מודי'ס דוח מיוחד למשקיעים מוסדיים באג"ח ממשלתיות ישראליות. בממשלת ישראל הכירו את הדו"ח היטב. פרטיו הובאו בינואר בעיתון “גלובס”. כך כתבו הכלכלנים במודי'ס: "הציונות הדתית ניהלה קמפיין הכולל הבטחות למהפכה במערכת המשפט, מה שיכלול את החלשת היכולת של בית המשפט העליון בישראל לבטל חוקים....יישום של שינויים כאלה יהיה בבירור גורם שלילי בהערכתנו לגבי חוזק המוסדות והמשילות בישראל, שעד כה החשבנו כגורם חיובי בדירוג האשראי של המדינה".

שימו לב. גלגלי השיניים של מכונת הרעל החלו לנסות לייצר עלילת דם, כאילו המחאה וההפגנות נגד מהלכי הממשלה הן שאחראיות למצב הכלכלי המחריף. זה באמת שיא החוצפה, ההתחמקות מאחריות, האפסיות הגמורה: גם ליזום מהלך מסוכן, דורסני ושנוי במחלוקת, גם לסרב להפנים ביקורת ולעצור אותו בזמן, וגם להאשים את מי שמחה נגדו, שאיננו הממשלה או הקואליציה.

בעיקר, זה שקר. האזהרות של מודי'ס נכתבו בנובמבר, והן התייחסו רק לתוכנית של סמוטריץ' כפי שהוצגה במערכת הבחירות. התוכנית נקראה "חוק וצדק", וסמוטריץ' התגאה מספר פעמים שעקרונותיה הם שמיושמים ב"רפורמה" שמקדם שותפו לסיעה, רוטמן. באופן ברור, סוכנות הדירוג הזהירה מהתוכניות הללו ומהשלכתן על אופק האשראי של ישראל לפני ההפגנות, המחאות, חסימת האיילון והמכתבים של המילואימניקים. ח"כ שמחה רוטמן יצטרך לנסות לספר שקר אחר.

ההתעלמות מתמרורי האזהרה הייתה עקבית. ב־7 במארס, לפני למעלה מחודש, פירסמה סוכנות הדירוג מודי'ס אזהרה לישראל שיישום החקיקה יוריד את תחזית האשראי, ועלול להוביל להורדת אשראי. בדוח נכתב כי הם "היו מצפים מממשלה שיש לה דירוג אשראי גבוה שתעביר שינויים מוסדיים בהסכמה נרחבת".

הכתובת על הקיר. מודי'ס הזהירה מיד עם תוצאות הבחירות נגד התוכנית להחלשת מערכת המשפט (עוד לפני המחאה), היא הזהירה עם קידומה בכנסת, ובסוף השבוע היא הנחיתה את המכה הראשונה, שכבר חודשים ברור שתבוא – הורדת אופק דירוג האשראי. זו עדיין לא הורדת דירוג, והמסמך שפורסם בערב שבת מכיל נקודות חיוביות רבות על המשק הישראלי וביצועיו; רק שבכל מקום שהממשלה ו"הרפורמה" נכנסים לתמונה, הנתונים הטובים מחמיצים, נעכרים.

הכלכלנים של מודי'ס מבהירים שהבעיה היסודית בישראל איננה השקר שמפיצים רוטמן ושות' על בעיית משילות, אלא בדיוק ההפך – מחסור במנגנונים שמאזנים ובולמים את הכרעות הרוב. לכן הביקורת השיפוטית, משתמע מדבריהם, חשובה כל כך. ולמי הם מחמיאים? תקראו את הציטוט הבא ותחליטו: "החברה האזרחית ומוסדות אחרים, כגון הממסד הביטחוני, הוכיחו עצמם כבלמים אפקטיביים מאוד על כוח הממשלה, בעוד שנותר עוד לראות כיצד החוזק והעצמאות של הרשות השופטת יתפתחו בעתיד".

אפשר להמשיך לנהל דיון רציני, אבל האמת שזה מיותר. במוצאי שבת כבר הוציאו ראש הממשלה ושר האוצר הודעה המפקפקת בהבנת הכלכלנים מסוכנות הדירוג את החברה הישראלית; המילים "רפורמה משפטית" לא הופיעו בהודעה, אבל השם אלוהינו היה שם, כבר בשורה הראשונה. ההודעה באה אחרי שהשר "במשרד המשפטים" דוד אמסלם קרא בראיון עם בן כספית ועמית סגל לעצור ולהעמיד לדין את ראש הרשות השופטת, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות; וגם להעמיד למשפט את אהרן ברק באותה הזדמנות. גורם "בסביבת משפחת נתניהו" צוטט כאומר ש"החשבון" עם שר הביטחון גלנט עוד ייסגר.

במילים אחרות, הטירוף נמשך. האיוולת לא נגמרת והקיצוניות והנקמנות בשלטון. בנימין נתניהו, לפי מסריו האחרונים – החשוב ביניהם הוא שאין דדליין למו"מ בבית הנשיא – מבין היטב את הבור העצום שיריב לוין, רוטמן ובן גביר חפרו לו. הוא רואה את הסקרים שמזהירים ממחיקה של הימין שלא נראתה מאז בחירות 2006, אולי בחירות 1992. הליכודניקים תובעים ממנו להשיב את השליטה בממשלה ובקואליציה. גם אם נתניהו התאווה בכל מאודו להפיכה המשפטית, הוא כעת מתחיל להפנים שהיא יכולה לסכן את שלטונו ואת עתידו האישי – בדרכים בלתי צפויות ומסוכנות, פוליטית. מצד שני, הבייס שלו לוחץ על הנציגים בכנסת לא לוותר ומתודלק בקביעות על ידי שדרני ערוץ 14 (אותם שדרנים שיעצו לביבי לפטר את גלנט). הנה האמת הפשוטה, הברורה: לישראל יש אתגרים עצומים, ביטחוניים וכלכליים. אסור לממשלה (בפרט ממשלת ימין־ימין קיצוני־חרדים) לבצע שינויים חוקתיים ללא הסכמה רחבה; זה מסכן את עוצמתה בדרכים מגוונות. מקובל לומר: עוד לא מאוחר לבלום. האמת היא שמאוחר לבלום, אבל כדאי שזה יקרה עכשיו, מיד, ולא אחרי הצניחה לתהום.