הרימו כוסית

"הולנד", "גרמניה", "ארה"ב", "יפן", "קנדה", "אנגליה", "סין", "סינגפור", "טאיוואן", "בלגיה", "קזחסטן", "שוודיה" ו"אוסטרליה" הן רק חלק מהיעדים ששמותיהם מודבקים על המשטחים המוכנים לשיגור ממזקקת הוויסקי היפואית "מילק אנד האני" ללקוחות בכל העולם. מה לחובבי המשקה הענברי ולוויסקי שמיושן מרחק בעיטה חופשית מבלומפילד? כאן מייצרים את ה"אלמנטס שרי" שהוכתר באחרונה כסינגל מאלט הטוב בעולם, במסגרת תחרות הוויסקי הנחשבת World Whisky Award 2023 שמתקיימת מדי שנה בלונדון.

מאז היוודע דבר הזכייה, המקום כצפוי רוחש פעילות ועובדים שאורזים במרץ את הבקבוקים, כדי לשלוח אותם לעשרות מקומות בעולם. 14 אלף בקבוקים כבר שוגרו, ועוד כמות דומה עומדת להיות משולחת. הביקושים גבוהים הרבה מההיצע.

"מהרגע שהאלמנטס שרי זכה, הפכנו להיות 'אאוט אוף סטוק' תוך יומיים", אומרת דנה ברן, סמנכ"לית השיווק של המזקקה. "נהיה סביבנו באזז, ותוך שעות המלאי התחסל בהרבה מאתרי האונליין הגדולים. בארה"ב ובאנגליה אי־אפשר להשיג כבר את המוצרים. בסין 800 בקבוקים הלכו תוך לילה אחד".

הסינים קונים עכשיו הכל. עוד לא קיבלתם הצעה סינית לקנות את המזקקה?

"לא קיבלנו ואנחנו לא למכירה", יורה גל קלקשטיין, הבעלים והמייסד של המזקקה.

סיפור אהבה

סביב השולחן הארוך בחדר החביות ישובים גם תומר גורן, המזקק הראשי שאחראי בעצם ליצירת הוויסקי הזוכה, וסמנכ"ל המכירות של המזקקה טל חוטינר (בעבר מבקר האלכוהול של "ידיעות אחרונות"), שגר במטוסים יותר מאשר בבית, ומפיץ את בשורת השעורה הישראלית ברחבי העולם.

מאיפה הרעיון לעשות וויסקי בחצר האחורית של בלומפילד?

קלקשטיין: "אני מגיע מהייטק, והייתי מכין בירה בבית עם אחד העובדים שלי. בדיוק לפני עשור הוא אמר לי: 'בוא נייצר גם וויסקי'. בדקתי וגיליתי שלא יקר לקנות דוד זיקוק. התחלנו לגלגל את הרעיון".

שנתיים התגלגל הרעיון עד שהשניים החלו לגלגל גם חביות. בסוף 2013 החלו לעבוד על מתכון תוך כדי הקמת המזקקה.

מציון תצא בשורת הוויסקי. זה קצת יומרני, שלא לומר מדע בדיוני.

גורן: "ומי מאיתנו בכלל האמין שתוך עשור נזכה להכרה שאנחנו זוכים לה עכשיו בכל העולם".

"עזוב את העולם, בישראל, בישראל", מתלהב חוטינר, איש המכירות של המזקקה.

אז אני מבינה שלא ליקקת דבש בשוק המקומי כל השנים.

"צריך להבין משהו על האופי הישראלי. יפרגנו פה כאשר תהיה הכרה מבחוץ. הרי הוויסקי הזוכה מיוצר ונמכר פה גם לפני, אבל איך שהודיעו על הזכייה, היחס של השוק הישראלי השתנה ב־180 מעלות. בום, ישראל הפכה להיות שוק גדול וההזמנות לא מפסיקות".

הופתעתם מהזכייה?

"הופתענו? צרחנו. זו בעצם תחרות הוויסקי החשובה בעולם, שנערכת בכל שנה בלונדון ששם גם היה הגמר. באמצעות טעימה עיוורת בלבד, 200 מומחי וויסקי מובילים מדרגים 6,000 בקבוקי וויסקי מכל העולם. ההתמודדות היא לפי קטגוריות ובחלוקה בין סקוטלנד, אירלנד וצפון אמריקה – שם יש מדינות וויסקי מובהקות – ושאר העולם. הטובים בכל קטגוריה עולים שלב, בשלב הסופי מתמודדים 65 בקבוקים בכל הקטגוריות. אנחנו התמודדנו וזכינו בקטגוריית הסינגל מאלט הטוב בעולם".

שזה כמו לזכות בפרס הסרט הטוב ביותר באוסקר, לדוגמה?

"בדיוק. ומה ההיגיון שדווקא מזקקה מישראל תזכה בפרס הוויסקי הטוב בעולם מול מדינות וויסקי מובהקות? זה כמו לעלות למונדיאל ולזכות בו".

אז כן, למרות שהארבעה הללו נסעו ללונדון עם חליפות ועניבות וחיוכים גדולים, הם לא בדיוק באו עם ציפייה לחזור עם הגביע. הם ישבו כל הערב "הארוך והמשעמם" הזה, כלשונם, ורק חיכו שההכרזות האינסופיות בזוכים מכל מיני מדינות וויסקי מובהקות יסתיימו, כדי שהם יוכלו לשחרר את הקשר של העניבה וללכת להוריד כמה פיינטים של גינס. זו הסיבה לכך שבצילום הסופי עם המדליה, חוטינר מתועד לנצח בדברי ימי הוויסקי עם עניבה רופפת.

"כמעט נרדמנו שם. מישהו אפילו ניגן בעוגב. ואנחנו יושבים שם וכל פעם נפתחת עוד קטגוריה ועוד קטגוריה ואנחנו לא זוכים בכלום. אומרים לעצמנו שגם להשתתף זה נחמד, ויאללה מתי נגמר. ומתחילות הקטגוריות הממש כבדות ואנחנו לא שם, אז בכלל רצינו לעוף. שותים עוד משהו וממשיכים ושוב שותים וחם לנו וגל כבר עצבני ואדום", חוטינר מגניב מבט לעבר הבוס הגדול, שבגיל 39 כבר רשם על שמו הישג כל כך מרשים.

גל: "ומגיעה הקטגוריה של הוויסקי הטוב בעולם. נו, מה לנו ולזה. ישראל מול מזקקות ידועות מסקוטלנד ששלחו לטעימה בקבוקי וויסקי ידועים שיושנו 31 ו־35 שנה, ואנחנו עם וויסקי שיושן שלוש שנים. נו, באמת".

חוטינר: "ואז מגיעה ההכרזה, 'אנד דה ווינר איז', ונפתח המסך ועולה תמונה של הוויסקי שלנו ואומרים 'מילק אנד האני' הסינגל מאלט הטוב בעולם. אנחנו באוויר צורחים וקמים והולכים לכיוון הבמה ולא מאמינים".

גל, הבנת ברגעים האלה שבעצם הקמת בישראל את המזקקה שהביאה את הוויסקי הטוב בעולם?

"אני לא מבין את זה גם עכשיו. אבל מאז שהמקום הזה קם, כל סיור שאני מדריך פה אני אומר שהחלום שלנו הוא לזכות בתואר הוויסקי הטוב בעולם. הגעתי לזה מוקדם מאוד".

זאת תעוזה או חוצפה להחליט לייצר וויסקי דווקא בישראל?

דנה: "חלק גדול מההצלחה שלנו נובע בהחלט מהחוצפה הישראלית. מכך שאם אמרו לגל בתחילת הדרך שאי־אפשר, הוא שמע רק 'אפשר'. איך עוד אפשר לקרוא להחלטה לעמוד בשנת 2018 בדוכן באחת מתערוכות הוויסקי הגדולות בעולם, שמגיעים אליהן כל השחקנים הכי גדולים מסקוטלנד, אירלנד וארה"ב, ולמזוג תזקיק צעיר שעוד בכלל לא נחשב וויסקי, ולסמוך עליהם שיידעו לזהות את הפוטנציאל של נוזל בן חצי שנה, לייצר באזז גם שם. זו חוצפה. אני תמיד אומרת שאנחנו כמו סטארט אפ, רק של לואו טק".

חוטינר: "גם חוסר הסבלנות שלנו והרצון לחפש את הדבר הבא, שהם תכונות ישראליות, זה דבר שעוזר לנו".

גל: "וגם אמונה. לכל האנשים שיושבים פה הייתה אמונה שאנחנו יכולים לעשות את זה. ואכן זכינו בהכרה בינלאומית בטעימה עיוורת כסינגל מאלט הטוב ביותר בעולם. זה בהחלט שם אותנו בשורה אחת עם יצרני הוויסקי הטובים ומקפיץ לנו את המוניטין. אבל חשוב לנו גם לשמור על צניעות".

חוטינר: "כן, התעשייה הסקוטית לא עצרה את נשימתה כי הגיע הגוליית מישראל".

ובכל זאת עשיתם סינגל מאלט שהיום הוא הטוב בעולם. איך עושים את זה?

גל: "באהבה, או לא שעושים בכלל".

תומר: "הוא מתכוון שעושים הכל בלי פשרות ובלי ויתור על שום שלב, החל מהייצור והזיקוק ועד היישון בחביות. בכלל, החביות הן אחד השלבים הכי קריטיים כדי ליצור וויסקי טוב. החבית משפיעה על כ־80 אחוזים מאופי המשקה ומהטעם שלו".

בעולם מיישנים 12 שנה. ביפו הבאתם אליפות עם שלוש שנות יישון.

"האקלים הישראלי החם והלח הוא פקטור משמעותי, גורם ליישון מואץ".

כמו כל דבר, הכל אצלנו מואץ. השאלה האם זה טוב לוויסקי.

תומר: "כן, ובדיוק מהסיבה הזו הבקרה והפיקוח על איכות החביות ועל יישון הוויסקי חשובים מאוד בבלנד הסופי. ככל שהחבית טובה יותר כך הסיכוי של הוויסקי להיות טוב גבוה יותר. ואם היא גרועה, זה כמובן משפיע על הסיכוי של הוויסקי להיות פחות טוב".

חוטינר: "כדי להשיג את החביות שלדעתנו יעשו הכי טוב לוויסקי שלנו, החלטנו לא לקנות מוכנות אלא לתת לפנטזיה שלנו להוביל. פתחנו קו של ייצור יין שרי כשר ביקב ספרדי".

בשביל להשיג חביות שרי עבור יישון האלמנטס שרי?

"בדיוק. כלומר, היין לא מעניין אותנו, אנחנו משאירים להם אותו ולוקחים את החביות", הוא מצביע על החלל היפה שבו אנחנו יושבים, שעמוס במאות חביות ענקיות. "בחביות האלה ספוג טעם של יין השרי הכשר הספרדי, שמשפיע על הטעם הסופי של הוויסקי שלנו".

תומר: "שזה אומר עוד השקעה כספית. כדי לייצר את יין השרי הכשר צריך להביא כמה פעמים בשנה את הרב של ברצלונה לפקח על הייצור. אם מיישנים וויסקי בחביות שהכילו לפני כן מוצרי ענבים, כמו יין או קוניאק, החביות חייבות להיות כשרות".

כלומר שמראש החלטתם ללכת על וויסקי לשוק הכשר.

גל: "הייתה לנו מחשבה על כניסה לשווקים הכשרים, אבל מראש החלטנו ללכת על וויסקי איכותי שהוא גם כשר. מעניין אותנו להיות קודם כל במדף של האיכות לפני המדף של הכשרות. אבל הבחירה לעשות וויסקי כשר היא בהחלט חתיכת השקעה".

תומר: "העלות של ייצור השרי היא הגבוהה ביותר בשורת העלויות שלנו. זה מעלה בכמה שקלים את מחיר הבקבוק הסופי".

צמיחה חופשית

אבל כנראה שזה שווה את התוצאה, כפי שמוכיחה המדליה העולמית שתלויה על צוואר הבקבוק. ועדיין, גם אחרי הזכייה הם נשבעים שלא העלו מחירים, ושמחיר האלמנטס שרי שעכשיו הוא הסינגל מאלט הטוב בעולם, כאמור, היה ונותר 289 שקלים.

דנה: "וככל הנראה זה הוויסקי הזוכה במחיר הנוח ביותר שאפשר למצוא בכל תולדות התחרות".

גל מוציא שוב את הטלפון ומחשב כמה זה בפאונדים.

נו כמה?

"63 וחצי פאונד".

מה היחסים של הישראלים עם וויסקי?

תומר: "שוק הוויסקי בארץ גדל מאוד בשנים האחרונות. זו מגמה עולמית, שכמו כל המגמות בשוק האלכוהול מגיעה לישראל באיחור של כמה שנים".

דנה: "יש גם יותר ויותר נשים שחובבות את המשקה. רואים את זה גם בסדנאות ובאירועים שאנחנו עורכים פה. יש הרבה מועדוני וויסקי שפועלים בארץ, בחלוקה לאזורי מגורים, וזה מאפשר גם חוויות משותפות של שתייה וחיבור. זה מגניב".

בכלל, הם אומרים, יש משהו מאוד מגניב ומאוד מחבר בתעשייה המיוחדת הזו. גל: "זו לא תעשייה של מתחרים אלא של אוהבי הדבר. כולנו בסופו של דבר אוהבים וויסקי ואוהבים לעשות ולשתות אותו".

חוטינר: "גם הגדולים וגם הקטנים עוזרים אחד לשני".

תומר: "אתמול קיבלתי טלפון מאחת המזקקות בארץ לגבי ספקי בקבוקים כי הם נתקעו. יש מחסור עולמי בפקקים ובבקבוקים, בגלל המלחמה באוקראינה".

חוטינר: "אפילו עזרנו לאחת המזקקות הישראליות למצוא יבואן בחו"ל".

גורן: "זו סימביוזה. מפרים אחד את השני. אם צריך להתייעץ אז כל אחד ישמח לעזור. אם הקטגוריה תגדל ותהיה איכותית, זה רק יטיב איתנו ולכן יש לנו אינטרס לעזור לכל מי שרוצה. מילק אנד האני זו מזקקת הוויסקי הראשונה בישראל, היום כבר פועלות עוד כמה".

גל, צוחק: "הקמנו תעשייה".

ואמרת תודה לחבר מההייטק שלימד אותך להכין בירה באמבטיה?

"אל תדאגי, יש לו אחוזים במזקקה". •