שיחת השיר

אחרי שבוע אינטנסיבי של התאקלמות בליברפול, עם תרגולים וחזרות מתישות, ועוד המון ליטושים – כי אפשר – סוף־סוף פגשה נועה קירל אתמול את הדבר האמיתי שלשמו הגיעה עד אנגליה. נעים להכיר, בלינג בלינג, האירוויזיון ה־67. כן, זה התחיל רשמית ומחר זה כבר יהיה המאני טיים, חצי הגמר הראשון, שיר מספר תשע, ישראל, יוניקורן. קירל אמורה לדלג לגמר ללא בעיות מיוחדות מעל המשוכה הראשונה שכבר הפילה בעבר רבים וטובים באירוויזיון, אבל ההערכות האלה לא מעניינות אותה.

"אומרים שנעלה בטוח לגמר? אוקיי, זה לא רע", היא אמרה אתמול ל"ידיעות אחרונות", "אבל זה בכלל לא במחשבות שלנו. זה ממש לא משנה מה אחרים חוזים עבורי. אני הולכת לתת מחר את כל מה שאני יכולה. יש ציפיות גבוהות? מצוין. לא יכולה כבר לחכות לעלייה לבמה".

אם אפשר לדגום משהו מקבלת הפנים על שטיח הטורקיז, זה את הדומיננטיות של ישראל בתחרות הנוכחית. גם למשלחות האחרות ברור שהשיר הישראלי עומד לאתגר את הצמרת הגבוהה, והסקרנות סביב נועה קירל בהתאם. בעוד משלחות אחרות חלפו די מהר על פני צוותי התקשורת, קירל לא קיבלה הנחות ועברה עמדה־עמדה כדי לענות בסבלנות לשאלות ולגייס עוד קולות פוטנציאליים ליוניקורן באנגלית מצוחצחת.

היא נראתה נרגשת, אבל נינוחה בדרך כלל. מדי פעם גם ביצעה קטע קטן מהשיר, יחד עם המשלחת, לבקשת העיתונאים. כפי שאמרה בראיון האחרון למוסף "7 לילות", קירל לא עונה על שאלות פוליטיות. נציגיה מסבירים בכל תחילת שיחה עם עיתונאים שלא יהיו תשובות על שאלות כאלה, גם לא על הרפורמה המשפטית. כל השאר, בבקשה, רק תביאו. עד כה, למרות ניסיונות להכניס את קירל למשל לשאלות על הפלסטינים, המפגשים עם התקשורת הזרה עברו ללא אירועים מיוחדים. כמו בשנים קודמות, צפויה נוכחות פרו־פלסטינית מחוץ להיכל בחצי הגמר הראשון מחר.

צילום: עוז מועלם

"בגדול, זה יותר כיף ממה שחשבתי שיהיה אחרי שבוע", קירל סיפרה, "ברור לי שהשבוע היותר קשה וקריטי ולחוץ עוד לפנינו. אבל בגדול אנחנו נהנים פה בטירוף והאנרגיות מדהימות. עשינו קידוש בשישי שהיה מרגש ומלכד, והחזרות היו מעולות. עכשיו השבוע החשוב התחיל, וכן, זה גם מלחיץ".

הציפיות שלה? "לפני הכל, שהישראלים יהיו גאים בי, זה הכי חשוב.

ושכמובן אעשה את זה הכי טוב שאני יכולה ולהביא שמחה למדינה שלי. אני כן משתדלת ליהנות מהדרך וחושבת שגם מצליחה. מסתובבים, עושים כיף, גם שופינג. האנרגיות ממש טובות. החיים מורכבים ממעברים, ואחרי האירוויזיון אני מופיעה למשל בבת־מצווה. זו אני; אלה החיים שלי ואני אוהבת את השינויים והאיזונים האלה".

קירל ביקשה גם לומר תודה מיוחדת לקהל הישראלי: "אף פעם לא נתקלתי באהבה כזו מהמדינה וזה לא מובן מאליו. אין קהל כמו בישראל, הכי חם ומרים ומפרגן שיש. זה מטורף להיות פה, לעבוד קשה ולדעת שיש לי כזה גב בארץ".

במשלחות אחרות באירוויזיון תוהים לא פעם אם קירל לא לקחה נאמבר ריקוד מסובך מדי. "יש לנו שלוש דקות לייצג את המדינה הכי טוב שאפשר - והיה לי ברור שזה הולך להיות מורכב", ענתה, "אנחנו לא אוהבים קל, אוהבים קשה ומסובך ומאתגר. אנחנו מפוקסים בלהביא את הכי טוב שלנו לבמה. מעבר לזה, יהיה מעולה אם ישתפו את השיר ברשתות, כי שם כמובן מתנהלת זירה מאוד חשובה בתחרות. עכשיו בוא נעצור, אני קצת רעבה. וכן, מודה: אני גם מתרגשת בטירוף".