כלבת שמירה
יוליה, כלבת הים הנזירית שקפצה לביקור בחופי ישראל, הפכה לאטרקציה לחובבי טבע, צלמים וסתם סקרנים שרוצים להציץ במחזה הנדיר • אבל יש גם כאלה שמטרידים אותה, מתקרבים יותר מדי ואפילו זורקים עליה אבנים • עכשיו "המשמר של יוליה", שמורכב מאנשי רשות הטבע והגנים וממתנדבים, דואג שתוכל לנוח בשקט עד שתשחה ליעד הבא
כלבת הים יוליה, שהגיעה לחופי ישראל, התגלתה בזכות רוכב אופניים שהבחין באזרחים מנסים להחזיר אותה למים ודיווח למשטרה, שהזעיקה את אנשי רשות הטבע והגנים לאירוע הנדיר.
מי שהעניק לה את שמה הוא מוחמד, ילד ששהה בחוף בעת מציאתה של כלבת הים הנזירית הים־תיכונית, ועזר לחוקרי עמותת דלפיס, הפועלת למען היונקים הימיים, לתת לה לנוח בשקט על החוף.
העובדה שאת מנוחתה של יוליה כבר הטריד ילד שזרק עליה אבנים, הוביל להצבת שומרים במקום, כולם מתנדבים ועובדי רשות הטבע והגנים. השומרים של יוליה משקיפים עליה מרחוק, מוודאים שאיש לא יפגע בה.
גיא לויאן, פקח ים ברשות הטבע והגנים, הסביר כי "יש אנשים שרצו להתקרב אליה, אבל כלבת הים צריכה את המנוחה הזו. אם יתקרבו אליה ייתכן שהיא לא תחזור לכאן לעולם". אחרי שהבינו שיוליה כאן כדי להישאר, החליטו לתגבר את השמירה עליה. "שמנו גדרות שתוחמות את האזור, אבל עדיין אנשים מנסים להתקרב. עד שאנחנו לא מסבירים להם שזה עלול לעלות להם בדוח - הם לא נרגעים".
בין השומרים הראשונים היו בר מולוט וסתיו לוינגר, זוג מתכנתים מתל־אביב שבדיוק חזרו מירח הדבש שלהם בוונציה. "ראינו את הפרסום שצריך מישהו שישגיח עליה, כדי שלא יחזור המקרה שזרקו עליה אבנים", סיפרה סתיו. "רצינו להיות חלק מזה. אולי בעתיד התנאים יאפשרו את חזרת המין הזה לחופים שלנו".
אחד המתנדבים הגיע מקצרין כדי לסייע. איתי מאיירס, מתנדב בחיבולנס ברמת הגולן, סיפר כי "זה היה חלום, לראות כלב ים בטבע. איך ששמעתי שאפשר לעזור בשמירה עליה, התנדבתי".
לפני כעשור כלב הים הנזירי הים־תיכוני הוכרז כמין בסכנת הכחדה חמורה וכאחד מ־12 היונקים הנדירים בעולם. אוכלוסייתו מנתה כ־500 פרטים, מספר נמוך מאוד ליונק שקצב רבייתו איטי (צאצא אחד כל שנתיים־שלוש), ומודלים חזו סיכויי הכחדה גבוהים מ־50% תוך שלושה דורות בלבד.
בשנת 2010, לאחר כ־50 שנות היעדרות וכשכבר כמעט אפסה התקווה בקרב החוקרים, הגיע התיעוד המצולם הראשון של כלב ים בישראל. מאז נאספו בארץ יותר מ־90 תצפיות, מאשקלון ועד ראש הנקרה.
ד"ר מיה אלסר מדלפיס, המנהלת את מחקר כלבי הים בישראל, ציינה כי הם הבחינו בהתאוששות של יוליה אחרי המסע הארוך שלה לישראל, וכי הם "מקווים שבקרוב היא תוכל לחזור למקומות שבהם יש לה יותר מרחב מחיה, כמו החופים של טורקיה".
זהר זינגר, רכזת מתנדבי צבי ים באזור השרון, סיפרה כי "המתנדבים ששומרים על יוליה הם מתנדבי צבי ים, בהם גם שמרצבים, מתנדבי החיבולנס ועוד. כולם כמובן רוצים לעזור".
מבדיקתה של ד"ר אלסר עולה כי יוליה דווקא מוכרת בשם Tugra כבר משנת 2007. היא נוהגת לרבוץ מדי פעם בחופי Mersin שבמזרח טורקיה, וזוהתה בעבר גם בחופי לבנון.

