יש לקח ברור אחד מהשיעור המתון – יחסית – שבו העלה בנק ישראל אתמול את הריבית, ב־0.25% (כפי שנחזה ב"ידיעות אחרונות") והוא: הבנק המרכזי שלנו מתקרב לתפיסה לפיה העלאות ריבית מיצו את עצמן. הן לא יתרמו יותר להאטת ההתייקרויות, ולא יבלמו אותן. עתה הזמן לממשלה להתנער מאדישותה לאינפלציה ולהתחיל לפעול.

לפעול - ולא על ידי חיפוש אשמים במגזר העסקי ולא על ידי הדחות פוליטיות ולא על ידי פטנטים של חקיקות כמו־טוטליטריות , חסרות יסוד משפטי ועובדתי, אלא באמצעות עסקת חבילה מקיפה בין המגזר העסקי, הסתדרות העובדים, האוצר ובתמיכה שקטה של בנק ישראל.

אבל מי ילך להסכמה לאומית רחבה כזו עם השר סמוטריץ', שבראש סדר העדיפויות שלו מימוש התוכנית להכפלת מספר המתנחלים בשטחים? או עם ראש ממשלה נתניהו שממציא מדי יום סיפורים מצוצים מהאצבע כדי להצדיק את הבקשיש שהוא משלם (משלם מכיס כלל האזרחים) לעסקני מפלגות חרדיות והמשיחיות כדי שלא יפרקו לו חלילה את הקואליציה?

בהקשר זה אי־אפשר לעבור לסדר יום על מסע השיסוי נגד נגיד בנק ישראל פרופ' ירון שמנהלות המפלגות החרדיות. אתמול הצטרף למשמיצים ולמשסעים ח"כ ישראל אייכלר, יו"ר סיעת יהדות התורה, שהגדיל את הביזיון ודרש להעמיד את הנגיד ל"דין ציבורי" משום שלא הצליח לעצור את האינפלציה. אכן, האינפלציה נמשכת – למרות המאמצים האדירים שמשקיע בנק ישראל בריסונה. היא נמשכת משום שהנגיד נמצא לבדו בזירה זו, בודד לגמרי במערכה מול הצונאמי של ההתייקרויות. ומי ברח מהזירה? מי לא מתעניין בה, למי לא אכפת? לקואליציה שח"כ אייכלר שייך אליה והיא מתקיימת רק הודות לתמיכת המפלגות החרדיות.

צריך לזעוק את האמת: בשעה שהציבור החרדי הרחב נחנק תחת עול אינפלציה והריביות העולות, נציגיו בממשלה ובכנסת גורפים לכיסם הפוליטי תקציבים של מיליארדים שיכלו לשמש למטרות אנטי־אינפלציוניות מיידיות. מבחינתם, המצב שבו הקהילייה החרדית מתדרדרת לעוני בגלל עליות המחירים – והשליחים שלה בממשל מביאים לה פירורים של קצבאות מוגדלות כדי שתשרוד איכשהו הוא מצב אידאלי. הכי מועיל להם: ה"הסדר" הזה משרת היטב את ההגמוניה השלטונית החרדית, כפי שהעוני מצד אחד ותשלומי סעד ממשלתיים מצד שני שירתו ומשרתים כל משטר דיקטטורי אפל. עד נפילתו. לא ח"כ אייכלר ולא ח"כ גפני ואפילו לא שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אלא נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון הוא ידיד אמת של האוכלוסייה החרדית במצוקתה.

ובחזרה להעלאת ריבית. היא הייתה בלתי־נמנעת - ויחד עם זאת אחרונה בסבב זה. גם לפי דברי הנגיד עצמו אמש ״אנחנו לקראת מיצוי של העלאות ריבית". הרמזים לכך פזורים בהודעה של הוועדה המוניטרית: "ב־3 החודשים האחרונים ניתן לראות כי קצב האינפלציה נמוך יותר מזה של האינפלציה השנתית. הציפיות והתחזיות לאינפלציה לשנה הראשונה נמצאות בסביבת הגבול העליון של תחום היעד (3%). הציפיות משוק ההון לשנה השנייה ואילך מצויות כולן בתוך תחום היעד (2%)". את היעדים הללו, לדעת בנק ישראל, אפשר בהחלט להשיג: "המשך המדיניות המוניטרית המצמצמת וההתמתנות בפעילות בעולם צפויים להביא להאטה בקצב האינפלציה". אבל זה יקרה אם ורק אם הממשלה תצטרף למאמץ המלחמתי האנטי־אינפלציוני. המפתח בידיה; בשלב זה היא מעדיפה לשכוח ממנו.