למרות השרב הכבד, למרות התחושה שכל שבת דומה לקודמותיה, אותן סיסמאות, אותם שלטים, המונים עדיין זורמים, לקפלן בתל־אביב ולמקומות אחרים בארץ. 21 שבועות, והמחאה עדיין חיה ונושמת. ההתמדה היא המסר.

וגם הקואליציה חיה ונושמת ובועטת. חוק התקציב שעבר בשבוע שעבר בכנסת הוא הישג גדול לנתניהו ולממשלתו, למרות שהוא מנוגד לכל מה שחוק תקציב נורמלי אמור לעשות. החוק נותן לנתניהו שנה וחצי שבה אי אפשר להפיל את ממשלתו אלא באי־אמון קונסטרוקטיבי. זה מה שהיה חשוב לו וזה מה שהשיג. יותר מזה: הקצאת הכספים המושחתת, שלא היה כמוה מאז קום המדינה, רק הידקה את התלות ההדדית בתוך הקואליציה שלו. חבילת הביזה כורכת את כל 64 חברי הקואליציה יחד. השוד נעשה. עכשיו ממתינים כולם לחלוקת השלל.

שתי הספינות, ספינת המחאה וספינת הקואליציה, שטות כרגע במקביל. ביניהן מתמרנות בקושי הדוגיות של מפלגות האופוזיציה. לפיד וגנץ הציבו את ה־15 ביוני כתאריך על. במועד הזה אמורה להתמנות הוועדה למינוי שופטים. אם נפסיק עכשיו את שיחות הדמה בבית הנשיא, הם טוענים, הקואליציה תמנה ועדת מינויים שאין בה נציג לאופוזיציה. במקום מינוי שופטים בהידברות נקבל מינוי שופטים בכפייה. ההפיכה המשפטית תחגוג את ניצחונה השלם. לוין ורוטמן נבלמו כשניסו להיכנס בדלת הקדמית, באמצעות חקיקה. הם ייכנסו דרך החלון.

במילים אחרות, ראשי האופוזיציה הפכו לבני ערובה להחלטה שאיננה שלהם. בינתיים הם מתקשים לעמוד במשימה שלשמה נבחרו. בעבר ישבה ועדת הכספים על חוק התקציב חודשיים לפחות, בישיבות לאורך חמישה ימים בכל שבוע, בירושלים ובתל־אביב. גפני העביר את חוק התקציב ביומיים שלושה. האופוזיציה לא השכילה לעכב את התהליך באמצעים פרלמנטריים.

אין פלא שנתניהו היה זחוח למחרת אישור התקציב. שכרון הכוח שדחף אותו לסדרה של טעויות בתחילת כהונתה של הממשלה חזר לרגע. "בוודאי", אמר כשנשאל על-ידי כתב אוהד האם תתחדש הרפורמה המשפטית. בתוך שעות השקל נפל, ונתניהו נאלץ לחזור בו.

למרות שלקואליציה יש רוב בכנסת, מרחב הפעולה שלה מוגבל. נתניהו כבול להבטחות שנתן לחברות הדירוג ולנשיא ביידן. הוא לא שש לשלם מחיר כלכלי ומדיני תמורת מימוש החלומות של חברי הקואליציה שלו. כאשר מדינות אירופיות תקפו בכל כוחן את חוק העמותות שנועד לפגוע בסיוע שלהן לגורמי זכויות אדם, הממשלה התקפלה, לפחות זמנית.

זה אומר משהו לגבי האפקטיביות של המחאה: בטוב זה לא ילך. כל עוד ההפגנות מוציאות כל שבת לרחובות את השדרה המרכזית של הביטחון והכלכלה בישראל, כל עוד הממשלות במערב עוקבות ומאיימות להגיב, נתניהו וחברי הקואליציה שלו נזהרים מללכת לקצה. ההפגנות לא מפילות את הממשלה אבל הן בולמות אותה. אין הרבה קסם בבלימה, אבל יש בה לא מעט נחמה.