סיבוב פרסה
בקואליציה תיכננו לקדם חוק שיוציא את נציגי לשכת עורכי הדין מהוועדה לבחירת שופטים • אחרי החשיפה ב־ynet, הוחלט לעכב את ההצעה, אבל עדיין ניתן להעלות אותה מחדש • ובזמן שפריצת דרך במו"מ נראית רחוקה מאוד, קרב ההאשמות מחריף • "לא ניתן לך להרוס את המדינה, לך תתאשפז", צעק סער לעבר לוין במליאה • השר קרא: "רק לכם מותר להביא חוקים? תתביישו" • בינתיים, כדי למנוע פיצוץ בשיחות, בית הנשיא החל לגבש מסמך עקרונות כללי • בין הסעיפים: שמירה על הפרדת הרשויות ו"חיזוק המשילות"
הרכב הוועדה לבחירת שופטים הפך בשבוע האחרון לסוגיית המחלוקת העיקרית בין הקואליציה לאופוזיציה - וגם בין האופוזיציה לבין עצמה. בזמן שכל העיניים נשואות למחלוקות על נציגי הכנסת בוועדה, חברי כנסת מהקואליציה בחרו אתמול לקדם הצעת חוק להוצאת שני נציגי לשכת עורכי הדין מההרכב, הצעה שהייתה אמורה לעלות ביום ראשון לדיון בוועדת השרים לחקיקה. אחרי שהתעוררה סערה סביב הפרסום ב־ynet, בקואליציה חזרו בהם והחליטו לעכב את התוכנית - מבלי להוריד אותה לחלוטין מהשולחן.
במקביל לפרסום, במליאת הכנסת התפתח אתמול קרב צעקות בין השר לוין לבין שר המשפטים לשעבר גדעון סער.
בנאום שנשא במליאה פנה לוין לסער: "גדעון, אתה כל רגע יוצא בהצהרות 'אם הקואליציה תקדם איזה חוק אנחנו נפרוש מהשיחות'. איזו בריונות זאת. אין אדם במדינה שלא רואה עכשיו את האמת - מי מוכן להתגמש, מי עצר ולא קידם חקיקה ומי מתנהג כאילו המדינה שלו. רק לכם מותר להביא חוקים? תתביישו לכם!". סער השיב: "אתה מפוצץ את השיחות מהיום הראשון. לא ניתן לך להרוס את המדינה. לך תתאשפז".
על ההצעה שהורדה מסדר היום להוצאת לשכת עורכי הדין מהוועדה לבחירת שופטים, חתומים חברי כנסת מהימין, בהם חנוך מילביצקי (הליכוד), שנמנה עם צוות מפלגתו במגעים בבית הנשיא. חתומים נוספים על ההצעה הם חברי הכנסת טלי גוטליב, בועז ביסמוט, אברהם בצלאל, אבי מעוז ואלמוג כהן.
בדברי ההסבר להצעת החוק אומרים המציעים כי "ההסדרה המקצועית של עריכת דין בישראל היא חסרת תקדים מבחינת מידת האוטונומיה של לשכת עורכי הדין, ומבחינת היקף המונופול שיש לה על השירותים המשפטיים בארץ - הן בהשוואה למקצועות אחרים בישראל, והן בהשוואה למקצוע עריכת הדין בארצות אחרות".
עוד הם מסבירים: “הצעת החוק מניחה כי מצב זה אינו רצוי - על אסדרת מקצוע עריכת הדין, ככל מקצוע אחר, להתבצע מתוך מטרה לקדם את עניינים שכלל האזרחים, ולא את עניינה של קהילה מקצועית מסוימת. ניהול האסדרה בידי האיגוד המקצועי היה בעבר תופעה רווחת, הן במקצועות אחרים בישראל והן בתחום עריכת הדין בעולם. במקצועות אחרים הופקע הפיקוח מידי האיגוד המקצועי והועבר לממשלה, בעוד שאותם איגודים מקצועיים שהחזיקו בעבר בסמכויות הפיקוח, הוסיפו להתקיים כגופים יציגים וולונטריים של בעלי המקצוע הבוחרים להיות חברים בהם”.
לשכת עורכי הדין שולחת נציגים לוועדה לבחירת שופטים ולוועדות למינוי דיינים וקאדים בבתי הדין הדתיים השונים. הצעת החוק מניחה כי מציאות זו אינה משרתת את האינטרס הציבורי, משום שכאמור לשכת עורכי הדין היא איגוד מקצועי, אשר מבנהו משקף שאיפה לקדם את עניינם של עורכי הדין. השפיטה והדיינות בישראל נועדו לשרת את כלל אזרחי ישראל, ואין כל תכלית למעורבותו של איגוד מקצועי בהליך הבחירה של שופטים. משכך כוללת ההצעה תיקונים עקיפים לחוקים הרלוונטיים, שבהם מוצע לבטל את נציגות לשכת עורכי הדין בוועדות השונות.
מחלוקת באופוזיציה
בחירת נציגי הכנסת בוועדה לבחירת שופטים נקבעה ל־14 ביוני, כשברקע מריבות בתוך האופוזיציה על הנציג מטעמה. כל מפלגה הציגה מועמדת: לפיד הציג את ח”כ קארין אלהרר מטעם יש עתיד, מיכאלי הציגה את ח”כ אפרת רייטן כמועמדת העבודה, וגנץ עצמו לא הכריז באופן רשמי על מועמדת, אולם הערכה היא כי הוא תומך בח”כ פנינה תמנו שטה, הנחשבת מקורבת אליו מאוד במפלגה. על רקע המחלוקת באופוזיציה, והרצון של שלוש מפלגות לשלוח נציגה מטעמן לוועדה לבחירת שופטים, נפגשו אמש יאיר לפיד ובני גנץ כדי לדון באפשרות להציג מועמדת מוסכמת אחת. "השניים סיכמו להמשיך ולפעול ביחד ובתיאום בסוגיית הוועדה למינוי שופטים", נכתב בהודעה משותפת של שתי המפלגות בתום הפגישה. אבל גורם במחנה הממלכתי תקף אמש: "יש עתיד מנהלים קמפיין מכוער וארסי ממניעים זרים נגד פנינה תמנו־שטה, כי הם מבינים שהיא היחידה שיכולה להביא גם קולות של ח”כים מהקואליציה בהצבעה החשאית שתיערך בכנסת". לפני כן, גנץ נפגש גם עם מרב מיכאלי.
מסמך העקרונות
בית הנשיא החל לגבש מסמך עקרונות כללי, במטרה להאיץ את המשא ומתן ולמנוע פיצוץ בשיחות. נציג בית הנשיא, עובד יחזקאל, העלה בשיחות את העקרונות שהוא מתכנן לכלול במסמך שיוצג בקרוב לאופוזיציה ולקואליציה. בין עיקרי המסמך שפורסם בחדשות 13: הסכמה שיישמר עקרון הפרדת הרשויות, שמירה על בחירות חופשיות, שיפור השירות לאזרח במערכת המשפט, שמירה על מעמד ועצמאות הרשות השופטת, חיזוק המשילות (הגבלת היועצים המשפטיים), שיפור השירות לאזרח במערכת המשפט וחיזוק מעמד הכנס.
גורמים שמעורבים במשא ומתן המעיטו בחשיבותו של מסמך העקרונות ואמרו שלא הוא זה שיביא לפריצת דרך.

