חודש וחצי לפני הבחירות לכנסת ה־24, ב־7 בספטמבר 2022, הגיע יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר לבית הכנסת הגדול בשכונת קריית שמואל בחיפה. כמה עשרות בני אדם גדשו את האולם כדי לשמוע את תוכנית הפעולה של מי שהפך לכוכב הבלתי מעורער של הקמפיין. "חברים, אנחנו במסע להצלת מדינת ישראל", פצח בנאום.
"אתה הולך בנגב, פוגש שם נשים שמפחדות להסתובב ברחוב. אומרות לנו שהן לא רוצות להגיע לקניון כי זה מפחיד ומסוכן. אז אתה נוסע לדימונה, ופוגש אנשים שאומרים לך כאן זה עיר הפרוטקשן. ואז נוסע לרמלה ושומע שם אמא שמספרת שהבן שלה חטף מכות כי הוא הולך עם כיפה. ואז אתה נוסע לעכו, ושומע משפחה צדיקה ונפלאה, והאישה אומרת לי, 'יש לנו כאן חוף ים יפהפה וטיילת שבנו, פעם הלכנו תמיד לג'וגינג שם, היום זה מפחיד'. ואז אתה הולך לנוף־הגליל ושומע ילד שעזב את הבית ספר שלו כי צעקו לו איטבח אל־יהוד. מה קרה לנו, מה עובר עלינו?"
משם עבר בן גביר לשורת הבטחות – חלקן מגוכחות בדיעבד, כמו "על כל טיל מעזה, 50 טילים" ו"כל יום 50 סיכולים ממוקדים" – כולל הבטחה מעשית יחסית ביחס לפשיעה בחברה הערבית: הקמת יחידות מיוחדות שיעסקו באופן ספציפי בתופעה המשתוללת.
"כשהיה תג מחיר, הם הקימו מחלקים מיוחדים לנערים ונערות הללו", השווה. "ילדה בת 14 ריססה גרפיטי – ישר מעצר וכתב אישום, מישהו יכול להסביר לי למה אין מחלקים לפשיעה לאומנית בנגב ובגליל? למה יש כאוס מוחלט באום אל־פחם, ברהט? שלא תהיה אי־הבנה, אני לא מסתכל על הערבים ואומר כולם פסולים. חלילה, להפך, פנו אליי לא מעט ערבים ואמרו לי, 'הלוואי שאתה תהיה השר לביטחון הפנים כי אם אתה תהיה, יהיה לנו סדר'".
התחזית: מעל 200 נרצחים
לאחר הבחירות והצהרתו המפורשת שידרוש את תיק ביטחון הפנים, המשיך להציב מטרות ולפזר הבטחות – כולל לעגן בחקיקה שהשב"כ יפעל לצד המשטרה במאבק בפשיעה ובאלימות הפלילית בחברה הערבית בפרט והקמה "בהקדם" של משמר לאומי.
תשעה חודשים מאז הנאום ההוא, וחמישה חודשים בדיוק מאז נכנס לתפקיד, הנתונים מגלים מגמה הפוכה לחלוטין. נתוני ארגון "יוזמות אברהם", המנהל מעקב אחרי מספרי הקורבנות, מגלים עלייה מבהילה בכמות מקרי הרצח במגזר הערבי. בחמשת החודשים הראשונים של שנת 2022, אלה שבהם כיהנה הממשלה הקודמת, נרצחו 33 ערבים בישראל. בתקופה המקבילה בשנה הנוכחית, המספר האמיר לכדי 86 נרצחים (כולל גסאן שמסיה, תושב עכו המוכר למשטרה, שנרצח בדובאי) - יותר מפי שניים וחצי.
מדובר בקצב של ארבעה ויותר נרצחים בכל שבוע. בקצב הנוכחי עלולה שנת 2023 להסתיים, לראשונה בתולדות המדינה, עם יותר מ־200 נרצחים בחברה הערבית - כששנת 2022 הסתיימה עם 116 קורבנות, ירידה מובהקת לעומת השנה שקדמה לה.
"כשבן גביר נכנס לתפקיד היו לו ים הבטחות למיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, אבל בשטח אנחנו לא רואים מיגור - אלא העצמה", אומר ג'מאל טיון, רכז מיזם קהילות בטוחות של "יוזמות אברהם". "יש הצהרות גדולות, אבל אין מעשים. המספרים מראים שהמשטרה הרימה ידיים ואין לה שר מלמעלה שיכוון אותה לאן שצריך. בן גביר לא יכול לטפל במצב. כשהשר הממונה על המשטרה הוא גזען, נוצרת חשדנות – ובלי אמון בין המשטרה למנהיגים ולציבור, אי־אפשר להוביל שינוי".
במשטרה, מאידך, מציגים נתונים הכוללים אלפי פעולות יזומות שבוצעו בחמשת החודשים האחרונים למלחמה בפשיעה בחברה הערבית. כך, למשל, נתפסו 141 רובי סער, 806 אקדחים, 223 כלי נשק מאולתרים, 50 רובי ציד, 254 רימוני יד, 101 מטעני חבלה ולא פחות מ־46,280 פריטי תחמושת. במשטרה מציגים גם עשרות מבצעי פשיטה על יעדי עבריינות מועדים ביישובים ערביים, ומדווחים על 29 סיכולים של אירועי רצח מאז תחילת שנת 2023. בשנת 2022, לעומת זאת, סוכלו 67 מעשי רצח מתוכננים.
בסביבת השר לביטחון לאומי ממשיכים בתנופת ההבטחות. "הנתונים שמתעסקים רק במקרי הרצח לא משקפים את מה שקורה בפשיעה בחברה הערבית בשאר החזיתות, ושם אנחנו עושים הרבה מאוד עבודה", אומר מקורבו של בן גביר. "יש עלייה בכמות המבצעים ובכמות הסיכולים. ברמת העשייה המשטרתית הנתונים הרבה יותר טובים משנה שעברה.
"רק עכשיו קיבלנו הגדלת תקציב של תשעה מיליארד שקל. זה מה שהמשטרה צריכה והיא אומרת את זה במפורש. מעכשיו יהיו יותר שוטרים, יהיה משמר לאומי ויהיו תוצאות. זה משרד שלאורך השנים היה מאוד מוזנח מבחינה תקציבית. בן גביר קיבל משטרה מדולדלת עם מגמה של פרישה והתפטרות. הפעילות שלו בחודשים הראשונים הייתה מכוונת בעיקר לדבר אחד – להשיג תקציב, והנה זה קרה.
"מדובר ב־9,020,811,627 שקל תוספת לשנים 2023־24. זה כסף שילך לגידול משמעותי בתקנים, לתוספות שכר לשוטרים ולסוהרים, לשיפור ההיערכות לאירועי חירום, להתייעלות ולשיפור השירות ולהקמת המשמר הלאומי. נלך על הכל, גם על חקיקה".
בסביבת השר גם יודעים מי אשם במצב הנוכחי. "החבר'ה בממשלה הקודמת הזרימו כספים בדיוק למקומות הלא־נכונים ולמעשה הם 'ניפחו' ארגוני פשע. זה כסף שהלך לעיריות שמממנות ארגוני פשע. במכרזים ברשויות המקומיות הם יצרו קרטלים ומונופולים, במשמרת שלהם היו אינסוף אירועי פרוטקשן, ביריונות, מספר מטורף של כלי נשק. המשטרה לא פעלה נגד הרשויות המקומיות, רק במשמרת שלנו היא התחילה לעשות את זה. כמובן שזה לא אומר שאחרי חצי שנה אפשר להביא תוצאות מיידיות".
מישהו הוריד את המפסק
כל המרואיינים עימם שוחחנו ציינו בעיקר את השינוי שחל בתוכנית הדגל של הממשלה הקודמת – "מסלול בטוח". אז, כחלק מהחלטת הממשלה, נקבע שסגן שר בטחון הפנים יואב סגלוביץ יוביל מבצע אכיפה משולב של משרדי הממשלה נגד מחוללי פשיעה מרכזיים בחברה הערבית.
לפני שלושה חודשים הודיע בן גביר על החלטתו להוביל בעצמו את "מסלול בטוח" ולא כפי שהיה בקדנציה הקודמת. בנוסף, החליט לקיים שיח שוטף מול מנהיגים מהחברה הערבית, תוך הדגשה כי הוא "אינו מתכוון לקיים שיחות עם מנהיגים תומכי טרור וכאלו המצהירים שהם לא מכירים במדינת ישראל יהודית ודמוקרטית''. בתגובה, ראשי רשויות ערביות סירבו להיפגש עימו. "הוא מכנה את הפשיעה 'פשיעה ערבית', כאילו לא מדובר בארגוני פשיעה בחברה הערבית", אמרו. "הוא מסית ורוצה לסמן ראשי רשויות".
החלטה אחרת של בן גביר הייתה לבטל את התקצוב לתוכנית "עוצרים את הדימום", שאמורה הייתה לאתר בני נוער ביישובים ערביים לפני שהם מצטרפים למעגל הפשיעה. על פי הפרסומים הסיבה לעצירה הייתה משום שארגון ה"ג'וינט", שסומן על יד השר כ"שמאלני", הפעיל את התוכנית כקבלן משנה.
"בעצם, כל המרכיבים העיקריים של מה שעשינו והצליח להוריד את מספר הקורבנות – נעצרו", טוען תומר לוטן, מי שהיה מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים בממשלה הקודמת. "זה כאילו שמישהו הוריד את המפסק במפעל.
"יצרנו תוכנית לאומית למאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית, שכללה ארבעה מרכיבים: הראשון – תוכנית 'התקפית' של הגברת מבצעי איסוף נשק, החדרת סוכנים לארגוני פשע, גיוס עדי מדינה ועוד; השני – תוכנית 'מסלול בטוח', שזאת פעולה מתואמת של כל משרדי ורשויות הממשלה לכסח עבריינים בכל מיני דרכים; השלישי - בניין הכוח: תוספת שוטרים, עוד תחנות משטרה, הוספה של מצלמות וכדומה, והרביעי – חקיקה: עונשי מינימום על אחזקת נשק לא חוקי, חוק להרחבת סמכויות החיפוש, חוק חברות השמירה".
הממשלה הנוכחית לא ביטלה את התוכניות למאבק בפשיעה.
"אבל אצלנו ראש הממשלה נתן לזה גיבוי. אז כשסגלוביץ הזמין לדיון את מנכ"ל האוצר, מנכ"ל האוצר התייצב אצלו פעם בשבוע. ככה גם מנכ"ל רשות המסים, מנכ"לית הגנת הסביבה, פרקליטות המדינה. הכל מתחיל מלמעלה. כשראש הממשלה נותן סוג של כיפת ברזל לאירוע הזה, כולם יודעים שזה עניין רציני.
"אצל סגלוביץ זה היה ככה: 'ביום שני אנחנו מתלבשים על יישוב איקס. יש שם 40 יעדים כאלה וכאלה. רשות המסים, מה אתה עושה שם? יש שם מפעל מזהם, הגנת הסביבה, איך אתם תוקפים אותו?', כתוצאה מזה המלחמה בפשיעה בחברה הערבית הפכה לחלק מתוכנית העבודה של גופים שלפני כן לא עסקו בזה מעולם, והפעולה המשולבת הזאת התחילה לתת את אותותיה במספרים.
"עכשיו אין גיבוי של ראש הממשלה, אין פרויקטור שיזיז את הדברים ולהפך – יש דברים שהופסקו בצורה מכוונת ובצירים אחרים יש מין מסמוס כללי. מעבר לכל, השר אז שידר את החשיבות של הדבר הזה בכל רגע נתון. בכל ישיבה, בכל הערכת מצב. זה היה ברור שהמשרד מחויב לזה".
במשטרה אומרים שיש ישיבה של "מסלול בטוח" בכל יום חמישי.
"בסדר. ממה שאני שומע, הדרגים שמגיעים היום לישיבות הם דרגים נמוכים מאוד. 'מסלול בטוח' זה לא אירוע של המשטרה, אתה צריך לרתום אליך את השותפים – את שר המשפטים, את משרד האוצר, את צה"ל, את השב"כ, את הרשויות המקומיות, את כולם אתה צריך על הסירה שלך. ופה בן גביר הוא זה שנכשל. התוכנית הגדולה הזאת היום כאילו קיימת מעל פני השטח, אבל זה לא 'על אמת'".
אבל זה מסביר עלייה כל כך גדולה בכמות הנרצחים? היינו אמורים לחזור לנתונים של 2020.
"פשיעה היא אקספוננציאלית. זה כמו שרשרות הדבקה. תחשוב למשל על מחלקת חקירות בתחנת שפרעם - יש לה שניים, שלושה, ארבעה, שישה מעשי אלימות שהיא אמורה לפענח. פתאום זה עולה ל־12. אין שום יכולת להגיע לזה בכלל, אתה לא עומד בקצב. זה כמו איזה סכר שנופל.
"אז מצד אחד יש את הסכר שנפל בצד של משאבי המשטרה – חוקרים, סיירים, ימ"ר, שפשוט לא יכולים לכסות את כמות האירועים. ויש אובדן שליטה, שמייצר עוד ועוד אלימות; ומצד שני יש את מעגל הדמים של הנקמה. המשטרה הייתה רגילה לכמות מקרי רצח מסוימת והיא עכשיו בקצב של כמעט פי שלושה".
בסביבת בן גביר מודים, לפחות חלקית, בקיומה של בעיה. "אפשר לשפר את שיתופי הפעולה עם משרדי הממשלה האחרים ואנחנו הולכים להביא פרויקטור שיתעסק רק בזה", אומר גורם בלשכה. "השאירו לנו אדמה חרוכה. אנחנו מתקנים, ולתקן לוקח זמן".
הבשורה לפי טוויטר
בחשבון הטוויטר מרבה בן גביר לשתף בתמונות שלו ולהבליט את מאמציו בחזית המאבק בפשיעה: "השתתפתי בחשיפה של סוכן משטרתי בפזורה הבדואית... הבאנו את חוקי הפרוטקשן והנשק שאנחנו מעבירים בימים אלו, כדי לתת את הכלים להילחם ולנצח את הפשע... הגעתי הלילה יחד עם המפכ"ל לכפר טובא זנגרייה בצפון, שם התקיים מבצע מיוחד של המשטרה למאבק בעבריינים שגובים פרוטקשן, מציתים והופכים את חיי תושבי האזור וגם את החיים של תושבי טובא הערבים, לסיוט... ביקרתי בתחנת המשטרה ברהט ושמעתי את צורכי השוטרים הגיבורים שלנו, שנמצאים יום־יום בשטח למען הביטחון של כולנו", ועוד כהנה וכהנה.
אבל יש מי שפחות מתרשמים. "הפשיעה בחברה הערבית באמת לא מעניינת אותו. הוא עסוק בדברים אחרים, כמו מחבלים, או המפגינים בתל־אביב", אומר טיון. "גם כשהוא מדבר עם ראשי רשויות הוא מגיע עם חוסר אמון. אומר שהם טרוריסטים. מפסיק לתקצב תוכנית כי החליט ש'התורמים שמאלנים'. לא בונה - הורס. אז ברור ששיתוף הפעולה בשטח נפגע.
"כמות מעשי הרצח בחברה הערבית מעידה על חוסר רצון של השר המכהן, וגם של ראש הממשלה, לפתור את הבעיה הזאת. אפילו נתניהו רואה שבן גביר הוא לא הפתרון, הוא חלק מהבעיה. הוא רוצה משמר לאומי ולערב את השב"כ – אנחנו אזרחי המדינה, למה שהמשטרה תטפל ביהודים וגופים אחרים יטפלו בנו? לפחות בינתיים הוא לא מיישם גם את הרעיונות של עצמו, אלא פשוט מזניח הכל".
"אתה רואה ממשלה שבט"פ פחות אכפת להם", אומר הפרויקטור לשעבר, חבר הכנסת של יש עתיד, ניצב בדימוס סגלוביץ. "המרכיב היחידי שהשתנה בחודשים האחרונים ויכול להסביר את הקפיצה בנתונים הוא הממשלה. תוכניות שהיו בעבודה, חלקן הופסקו בהגדרה ולחלקן כיבו את המנועים.
"אנחנו הבנו שהטיפול בבעיה דורש מהלך ממשלתי של שיתופי פעולה. מנכ"ל משרד הפנים היה יאיר הירש, איש של איילת שקד שלכאורה בכלל רחוק ממני, אבל הוא הפך את הקריטריונים של המכרזים כדי שמשפחות פשע לא יוכלו לעמוד בהם. מנכ"ל משרד האוצר, רם בלניקוב, היה מינוי של ליברמן, גם רחוק ממני כביכול, אבל הוא הסתער על טיפול בשוק המזומן, על הכבדת היד על צ'יינג'ים, כדי לפגוע במנועים הכלכליים של הפשיעה. ועכשיו כל הפעולות האלה נעצרו. חלק מהן היו אמורות להיכנס לחוק ההסדרים האחרון, ולא נכנסו. 90 אחוז מהתהליכים שהובלתי נעצרו, והתוצאות פשוט נוראיות".
בן גביר הביא תוספת תקציב של תשעה מיליארד.
"זה פייק אחד גדול. אין את הבשורה שהוא התיימר להביא".
השר הקודם, עמר בר־לב, יוצא נגד הבטחה אחרת – הקמת המשמר הלאומי. "משמר הגבול הוא 'המשמר הלאומי' של מדינת ישראל ואותו צריך להמשיך לחזק, ובשום פנים ואופן לא להקים עוד כוח סמי־משטרתי", הוא אומר. "כבר בתקופתי הכרזנו שלשמו של מג"ב יתווסף השם 'המשמר הלאומי' וחיזקתי את שלוש זרועותיו, וזאת כלקח מרכזי משומר החומות ואחרי עבודת מטה יסודית ומעמיקה.
"הנתונים של הרצח בחברה הערבית מזעזעים, אבל במשמרת של בן גביר גם מספר הנרצחים היהודים כמעט הכפיל את עצמו. כלומר, כל השדים יוצאים מכל הבקבוקים, וזה לא נעצר רק בחברה הערבית. בן גביר אמר, 'הממשלה הרופסת הקודמת לא ידעה להפעיל כוח, ואנחנו נעשה סדר'. ובסוף אנחנו רואים שלא רק שהוא לא עשה סדר – הוא החמיר את המצב. בכל המגזרים".
