לתחקר את הפיגוע, לשמור על השלום

חשוב לדרוש מהמצרים תשובות לשאלות הקשות שמעלה האירוע החמור אתמול בגבול, אבל חשוב לא פחות להיזהר שלא להיגרר למשבר אמון בין המדינות אחרי כמעט 50 שנה של שקט

האירוע הכואב אתמול בגבול מצרים מעיב על ההישגים המרשימים בכול הנוגע לביטחון הישראלי מול מצרים. 50 שנה מאז מלחמת יום כיפור ו־44 שנה מאז הסכם השלום עם מצרים, ישראל נהנית מחזית שקטה יחסית. ב־25 שנותיה הראשונות נלחמה ישראל ארבע פעמים נגד מצרים, ואילו מזה כמעט 50 שנה יש שקט.

 

גבול השלום עם מצרים יצר גם פיתוי גדול למהגרי עבודה, למבריחי נשק, למחבלים, למבריחי נשים לצורך זנות ועוד. ישראל סגרה פרצה זו ב־2013 בהקמת מכשול יעיל לאורך 240 הקילומטרים, ומאז נותרה בעיקר בעיה אחת - הברחת סמים ואמל"ח. בכדי להבריח סמים לישראל אין צורך שאנשים יחצו את המכשול - המבריחים ממצרים זורקים את שקי הסמים מעל לגדר, ובדואים ישראלים אוספים את הסחורה ונמלטים בזריזות. בשנתיים האחרונות למדו צה"ל והמשטרה לשתף פעולה כנגד תופעה זו, וכך היקף תפיסות הסמים והנשק בגבול מצרים גדל מאוד.

 

האירוע אתמול הוא חמור וחריג - גם הצלחה של מפגע לעבור את המכשול מבלי שזוהה, גם היותו, ככל הנראה, שוטר מצרי, וגם הנועזות שלו. הנושא עוד יתוחקר, לרבות התנהגות הצבא המצרי, אשר הדובר שלו הוציא הודעה מופרכת. חשוב לדרוש תשובות אמיתיות מהמצרים, חשוב לדעת אם אותו מחבל קיבל סיוע ממפקדיו, חשוב לוודא שלא קיימים עוד חיילים מצרים עם כוונה דומה, אך גם נכון להיזהר שלא להיגרר למשבר אמון בין המדינות. ולמרות שמדובר באירוע חריג, ולמרות שהפעילות של הגדודים המעורבים (בנים ובנות) לאורך הגבולות היא מוצלחת ביותר, ולמרות השקט היחסי זה עשור ויותר, חייבים גם לחדד שאלות ביחס לרמה הטקטית.

 

הנקודה הראשונה מתייחסת למיקום הלוחם והלוחמת שנהרגו, כנראה, בשעות הבוקר המוקדמות. אם הם היו באותה עמדה, ואם כן מדוע. מי שיבחן עשרות אירועי פח"ע שהיו באיו"ש, במזרח ירושלים ולאורך גבול עזה, יגלה כי אירועים קשים קרו כאשר שני חיילים שהו באותה עמדה, בעוד שאירועים שהסתיימו בחיסול מהיר של המחבל קרו כאשר שני חיילים היו בעמדות מרוחקות יחסית, אך כאלה שניתן היה מעמדה אחת לירות ביעילות על מי שתוקף עמדה אחרת. כלל ברזל בהגנה ואבטחה הוא סיוע הדדי, ואותו לא ניתן להשיג כאשר שני חיילים צפופים באותה עמדה, ובוודאי לא אם עמדה זו אינה נשלטת מעמדה אחרת.

 

שאלה טקטית שנייה נוגעת לנסיבות נפילתו של החייל השלישי. ככל שידוע, המחבל אותר, וכוח של המח"ט הסתער עליו והרג אותו, לא לפני שהמחבל הרג את אחד מחיילי המח"ט ופצע שני. האירוע מזכיר את נפילתו של סמג"ד גדוד הסיור של הנח"ל מצפון לג'נין בנסיבות דומות. צה"ל מחנך את מפקדיו "לחתור למגע", וטוב שכך, אלא שחשוב לא פחות להבין נכון את צורת הקרב שאליו נקלעים, ובמקרה הזה מדובר על מרדף. במרדף, כאשר דרך הנסיגה של המחבל למצרים חסומה ע"י גדר ומרגע שהוא מאותר, רצוי לא למהר, אלא לשאוף להביא מקסימום כוח (לרבות כוח אווירי) ולהביא לחיסולו בדרך הבטוחה ביותר, ולא המהירה ביותר.

 

מדובר אפוא באירוע קשה, אך בהתבוננות רחבה וארוכת שנים מצליח צה"ל לשמור בהצלחה על הגבול, וכך כנראה המצב גם יימשך.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים