"בעוד כמה שנים נסתכל על החיים היום ולא נבין איך חיינו כמו ברברים"

אם לשפוט לפי ההתרגשות וההמולה סביבו בכל מקום אליו הוא מגיע בימים אלה, סם אלטמן הוא הסטיב ג'ובס של העידן החדש. למרות הצניעות שהוא משדר, ברור שהוא מודע להשוואה: "אנחנו חיים בתקופה הקסומה ביותר מאז השקת ", אמר אתמול בתל־אביב: "AI (בינה מלאכותית) זה אפילו יותר טוב מאייפון".

הנשיא הרצוג, שבמשכנו ביקר אלטמן בשעות הבוקר - בחליפה שהוחלפה אחר כך בטי־שירט ובנעלי ספורט – התבדח עם הסלב: "כתבתי לעצמי נקודות לקראת הפגישה שלנו, ולאחר מכן גם שאלתי את ChatGPT על מה כדאי לי לדבר עם סם אלטמן. התוכנה המליצה לי לדבר על מוסר, אתיקה ופיתוח השותפות עם ישראל - וזה זהה בדיוק לנקודות שכתבתי. בוא נעשה תיקון עולם משותף", קרא לאלטמן.

אלטמן, 38, צעיר יהודי, מייסד ומנכ"ל OpenAI - החברה שטילטלה את עולם הטכנולוגיה רק לפני חודשים ספורים, עם תוכנות הבינה המלאכותית המדהימות ChatGPT ו־Dall-E - ביקר אתמול בארץ במסגרת מסע עולמי שהוא מקיים בשורה של מדינות. אחרי המפגש עם הנשיא שוחח עם עובדי מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט ישראל בהרצליה, עבר למפגש פתוח עם סטודנטים באוניברסיטת תל־אביב, בהנחיית ד"ר נדב כהן, ואפילו הספיק לקפוץ למפגש פרטי עם בני משפחה בישראל.

בינה עם חוש הומור

איליה סוצקבר | צילום: אביגיל עוזי

על הבמה באוניברסיטת תל־אביב ישב לצידו המדען הראשי של OpenAI והמייסד־השותף, איליה סוצקבר, ישראלי לשעבר, שהתגלה כבעל חוש ההומור המחודד מבין השניים. איך תרצו שההיסטוריה תזכור אתכם, נשאל מן הקהל; סוצקבר הימהם בכובד ראש, לקח את הזמן, ואז אמר: "בדרך הכי טובה". "ישות תבונית רבת עוצמה שיוצאת מכלל שליטה? כן, זה יהיה די רע".

אלטמן לא התכחש לסכנות ולאיומים שטומנת בחובה הטכנולוגיה ("הסקפטיות הוגנת"), אבל ניסה להרגיע: "זה הקטע הקשה במה שאנחנו עושים - לאזן בין ההבטחה האדירה לבין הסיכונים". כשנשאל על השפעת המודלים של הבינה המלאכותית על שוק העבודה, ועל החשש שמקצועות שלמים ייעלמו מעתה מן העולם – השיב: "בטווח הקצר יהיה דווקא גידול משמעותי בפרודוקטיביות, בייחוד במשרות מבוססות ידע, וזו מהפכה של ממש. אם אפשר לקודד פי שניים יותר מהר, התכנות יהיה פרודוקטיבי פי שניים. בטווח הארוך יותר, באמת יהיו סוגי משרות שייעלמו, אבל יהיו גם אחרות, שיהיה בהן צורך בעובדים באופן שעדיין לא ברור לנו.

"כשמחשב־העל של IBM, 'דיפ בלו', ניצח בזמנו את אלוף העולם קספרוב בשחמט, אנשים חשבו שזה הסוף של השחמט. אבל המשחק מעולם לא היה פופולרי כמו היום. DALL-E עושה אמנות נהדרת, אבל לאנשים עדיין אכפת מהאמן שמאחורי האמנות, ואף אחד גם לא יושב לצפות במשחק שחמט בין שני מחשבים. בכל מקרה, אנחנו נצטרך לנסח לעצמנו חוזה סוציו־כלכלי חדש".

האם הבינה המלאכותית טומנת בחובה סכנה למין האנושי, כפי שהזהירה רק באחרונה קבוצת מדענים שאלטמן עצמו צירף את חתימתו למכתבם? אלטמן וסוצקבר לגמרי שותפים לדאגה. "אנחנו בהחלט לא רוצים ליצור ישות סופר־תבונית מלאכותית בלי להתאים אותה לצורכי בני האדם. העולם לא צריך להתייחס לזה כמדע בידיוני שלא יקרה, זה משהו שיקרה בעוד עשור וזה לא הרבה זמן". בכל מקרה, לדברי אלטמן, "לא מדובר במערכות שקיימות כבר היום. זו תהיה טעות לכפות רגולציה כבדה מדי על התחום ולהאט את החדשנות".

אלטמן לנשיא הרצוג בפגישתם אתמול: "קהילת הטכנולוגיה והסטארט–אפ בישראל מדהימה" | צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

מצד שני, שניהם בעד מה שקורא סוצקבר "מבנה שיאפשר לנו לאמץ רגולציה עם השפעה משמעותית. למשל, ארגון גלובלי שיפתח מודל לווידוא ולפיקוח על בטיחות המודלים, בדומה למה שעושים לגבי נשק גרעיני. יותר קל להביא אנשים להתנהגות טובה כשהם חוששים מסכנה קיומית. מי שעוסקים היום בתחום מבינים את זה".

אחרי הסכנות, אלטמן ביקש להדגיש כמובן את היתרונות המשמעותיים שהטכנולוגיה מביאה לאנושות, למשל "היכולת לפתור בעיות מדעיות ולהבין את סודות היקום". "זה ישפר את העולם והחיים שלנו. אם הבינה המלאכותית תעזור לנו לרפא את כל המחלות - זה יהיה עולם טוב בהרבה, ואנחנו לא רחוקים משם. אני חושב, שכאשר נביט בעתיד לאחור על רמת החיים שלנו כיום, זה ייראה לא הגיוני שאנשים סבלו מעוני וממחלות. זה ייראה ברברי. לכולם בעתיד יהיו חיים טובים יותר. היתרונות אדירים. זה בלתי ניתן לעצירה, ולכן צריך להבין איך לנהל את הסיכון".

כשנשאל על השפעת הבינה המלאכותית בתחום החינוך סיפר המנכ"ל הצעיר על הדרך שבה הוא משתמש ב־ChatGPT: "אצלי זה החליף את ויקיפדיה, והיייתי מבלה הרבה זמן שם. אם אני רוצה ללמוד על משהו כמה שיותר מהר, זה כלי מפתיע ביעילות שלו". סוצקבר ניבא, כי "ספרי הלימוד יעברו שדרוג. כיום הם לא עונים על השאלות שלך. AI, לעומת זאת, מאפשרת לך לנהל שיחה. זו חוויית לימוד נעימה הרבה יותר. זה עולם חדש, שבו לכל תלמיד יש 'מורה פרטי'. אנחנו עוד לא שם, אבל זה יגיע בקרוב".

"מרוץ חימוש" טכנולוגי

OpenAI, שהפכה לחברה המשפיעה ביותר על עולם ההייטק כיום, היא במקור מעבדת מחקר של בינה מלאכותית (AI), שהוקמה כארגון ללא מטרות רווח, אשר מטרתו המוצהרת היא לפתח בינה מלאכותית במטרה להועיל לאנושות. עם זאת, בתחילת מאי 2019 הפכה ל"חברה בעלת רווח מוגבל" - מודל ייחודי, שבפועל הופך אותה למעשה לחברה מסחרית לכל דבר. בסוף יולי 2019 השקיעה בה מיקרוסופט מיליארד דולר, ואימצה מיידית את הטכנולוגיה שלה להטמעה מהירה במוצריה. בפועל שווה כיום OpenAI יותר מ־30 מיליארד דולר.

בינואר 2021 הממה OpenAI את העולם כשהוציאה את הגרסה הראשונה של DALL-E, מערכת בינה מלאכותית המסוגלת לייצר דימויים ויזואליים אך ורק על בסיס טקסט שהוזן על ידי המשתמש. בנובמבר 2022 הוציאה לציבור הרחב גרסה מוקדמת של ChatGPT, צ'טבוט מבוסס בינה מלאכותית שניתן לתקשר עימו בשיחה. ChatGPT הגיע למיליון משתמשים בתוך חמישה ימים בלבד מיום ההשקה, ו'הניו־יורק טיימס' כינה אותו "הפיתוח הטכנולוגי החשוב בהיסטוריה". החברה פתחה בכך "מרוץ חימוש" בין ענקיות הטכנולוגיה – ממיקרוסופט עד גוגל ומטא, ואפילו עליבבא הסינית - שמתחרות כיום ביניהן מי תצליח להטמיע מהר יותר צ'טבוטים דומים במוצריהן.

במהלך המפגש הפתוח של אלטמן אתמול עם עובדי מיקרוסופט ישראל, הודתה לו המנכ"לית, מיכל ברוורמן־בלומנשטיק: "השילוב של הטכנולוגיות שלכם במוצרי מיקרוסופט יציב אותנו בקדמת החזית הטכנולוגית הגלובלית ואני גאה לקחת חלק במסע הזה".

באוניברסיטת תל־אביב נשאלו אלטמן וסוצקבר אם אינם חוששים ממודלים מתחרים, מבוססי "קוד פתוח", שיערערו על השליטה של OpenAI בשוק הבינה המלאכותית היוצרת. "מה שמייחד אותנו", אמר, "זה שאנחנו מצליחים להבין מה הדבר הבא, הרעיונות הקטנים, הגדולים, והביצוע שלהם". "אולי מודל בקוד פתוח יוכל יום אחד לשכפל את GPT-4", השלים סוצקבר, "אבל אז יהיה לנו כבר מודל 'סגור' יותר חזק. תמיד יהיה פער בין הקוד הפתוח לבין המודלים הסגורים, בגלל היקף המאמץ הגדול שנדרש - והפער הזה עשוי לגדול לטובת החברות הגדולות".

כשנשאל על ידי יזם בן 17 אם זה הזמן הנכון להקים סטארט־אפ, ענה אלטמן בהתלהבות: "זה הזמן הכי טוב, יותר טוב מתקופת האייפון. מי שמקים היום סטארט־אפ הוא היזם הכי בר מזל אי פעם: יש גל טכנולוגי מהיר, וזה הזמן שחברות חדשות פורצות דרך והחברות השולטות זזות הצידה".

בדברי תודתו לנשיא הרצוג אמר אלטמן כי הביקור בישראל עבורו הוא "מיוחד". "קהילת הטכנולוגיה והסטארט־אפ בישראל היא מדהימה, אני עוקב כבר שנים רבות אחר בניית הטכנולוגיה פה לטובת שיפור האנושות, ואני בטוח שישראל תשחק תפקיד חשוב גם ב־AI". במהלך הביקור במיקרוסופט הוא נשאל אם בכוונתו לפתוח סניף של OpenAI בישראל. לדבריו, החברה מעדיפה "לעבוד יחד ובאותו מקום", אבל בוחנת אפשרויות שונות להשקעה בארץ.

ומה דעתו על היכולות הישראליות בתחום הבינה המלאכותית? "בישראל", ענה, "יש שני דברים: האחד - ריכוז של כישרון, בטח ביחס לגודלה של המדינה, והשני - הדרייב של היזמים הישראלים. שני הדברים האלו ביחד מובילים להישגים ולהתקדמות גדולים".

מישראל ממשיכים אלטמן ואנשיו לירדן, לקטאר, לאיחוד האמירויות, להודו ולדרום קוריאה.